Page 9 - et-mol 266

‫לצרכי המוסד הזה‪ ,‬ומחלקה חדשה הוכנה בו‪ ,‬הוא מחלקת‬ ‫ושם ניהלה במשך ‪ 11‬שנים בית ספר לבנות‪ .‬בשנת ‪ 1888‬היא‬
‫הילדים הקטנים מאד‪ ,‬מעין ״גן ילדים״ אי ָרפי‪ ,‬ומורות מ ֻיחדות‬ ‫שבה לארץ והתמנתה למנהלת בית הספר אוולינה דה־רוטשילד‪.‬‬
‫נמנו על המחלקה הזאת לפקח על העוללים האלה‪ ,‬ולשעשעם‪,‬‬ ‫באותה תקופה לא היו גני ילדים בארץ ישראל‪ .‬באירופה החל‬
‫מפעל גני הילדים בשנת ‪ 1837‬עם פתיחת הגן הראשון בגרמניה‬
‫ולהורותם מתוך שעשועים‪( .‬כתבים נבחרים‪ ,‬עמ׳ ‪)183‬‬ ‫על ידי המחנך פרידריך פרבל (‪ ,)Friedrich Froebel‬שגם טבע את‬
‫ניהול המחלקה החדשה נמסר לידיה של‬ ‫המונח "גן ילדים" (‪ ,)kindergarten‬בהשוותו את גידול הילדים‬
‫הגננת אמה יונגניקל‪.‬‬ ‫לגידול צמחים — ואת האדם האמון על מלאכת החינוך לגנן‬
‫המטפח את צמחיו‪ .‬בארץ ישראל נפתח הגן הראשון במושבה‬
‫קינדער־גארטן אנגלי‬ ‫זכרון יעקב בשנת ‪ .1892‬הגן נוסד ביוזמת הברון בנימין אדמונד‬
‫עם הקמתו מנה הגן ‪ 120‬ילדות מגיל‬ ‫דה־רוטשילד‪ ,‬שנתן את חסותו למושבה‪ .‬בת המושבה‪ ,‬מרים‬
‫שלוש‪ ,‬והוא נוהל על ידי שתי גננות‪ :‬אמה‬ ‫ַל ְק ֶסר‪ ,‬נשלחה מטעמו ובמימונו לפריז ללמוד את מקצוע הגננות‬
‫יונגניקל שכונתה “מיס יונגניקל“ והייתה‬ ‫בבית המדרש למורים של חברת כי"ח‪ ,‬ובשובה הביתה פתחה גן‬
‫הגננת הראשית‪ ,‬ולילי (מאייר) סיטון‪,‬‬ ‫ילדים וניהלה אותו בצרפתית‪ .‬הגן נקרא בשם הצרפתי "אזיל"‬
‫שנקראה “מדאם סיטון“‪ .‬לילי מאייר (‪Lillie‬‬ ‫(‪ ,)asile d'enfants‬שפירושו בית מחסה לילדים‪ ,‬אך אליעזר בן־‬
‫‪ )Meyers‬נולדה בארצות הברית בשנת ‪.1878‬‬ ‫יהודה נתן לו שם עברי‪" :‬בית תרבות לילדים קטנים"‪ .‬לימים אימץ‬
‫לקראת סוף המאה ה־‪ 19‬היא עלתה לארץ‬ ‫בן־יהודה את המינוחים "גן ילדים" ו"גננת"‪ .‬גן הילדים היה חידוש‬
‫עם משפחתה‪ ,‬כשבאמתחתה כבר הייתה‬ ‫בנוף הארץ‪ ,‬בעקבותיו קמו גנים נוספים ששימשו מוסד חינוכי‬
‫דיפלומה של מורה‪ .‬המשפחה התיישבה‬
‫בירושלים והיא נישאה ליוסף סיטון‪ ,‬יליד‬ ‫וייחודי לילדים בגיל הרך‪( .‬ראו צ׳ שחורי־רובין‪ ,‬עת־מול ‪)246‬‬
‫העיר חלב שבסוריה‪ .‬הם התגוררו בשכונת‬ ‫גננת ראשונה בירושלים‬
‫לילי סיטון (באדיבות המשפחה)‬ ‫מחנה יהודה ונולדו להם שישה ילדים‪.‬‬
‫בתקופה זו טרם קמו בירושלים מוסדות חינוך לגיל הרך‪ .‬ההורים‬
‫שתי הגננות נעזרו בתלמידות בוגרות בית הספר שנבחרו לשמש‬ ‫נהגו לשלוח את ילדיהם הרכים ל“חדר“ או ל“מאייסטרות“–‬
‫כ“עוזרות“‪ .‬הקינדער־גארטן התנהל באנגלית והוא היה מחלקה‬ ‫נשים ספרדיות שהשגיחו על ילדים בני שלוש ומטה תמורת שכר‪,‬‬
‫נפרדת — מעין “מכינה גנית“ בתוך בית הספר‪ ,‬ונחשב לחלק‬ ‫שעה שהאימהות טרחו בעבודות הבית או שיצאו לעבודה לסייע‬
‫אינטגרלי ממנו‪ .‬הסידור הפנימי דמה לסידור הכיתות בבית‬ ‫בפרנסת המשפחה‪ .‬אולם רוב הילדים היו חסרי מסגרת חינוכית‬
‫הספר‪ ,‬קרי שולחנות וספסלים ארוכים המסודרים מסביב לחדר‪.‬‬ ‫“ונשארו בלי השגחה וגדלו פרא“‪ ,‬כדברי דוד ילין (כתבים נבחרים‬
‫הלימודים התנהלו מ־‪ 8:00‬עד ‪ .17:00‬תוכנית הלימודים התבססה‬ ‫א׳‪ ,‬תרצ“ו‪ ,‬עמ׳ ‪ .)183‬אם כן הקמת גני ילדים הייתה צורך השעה‪,‬‬
‫על מערכת שעות שבה בכל שעה נלמד מקצוע אחר‪ :‬חשבון‪ ,‬ציור‪,‬‬ ‫והיא הגיעה בשנת ‪ ,1896‬ארבע שנים לאחר ייסוד הגן הראשון‬
‫מלאכת יד‪ ,‬אריגה‪ ,‬שירה‪ ,‬משחקים‪ ,‬התעמלות ותפילות‪ ,‬והכול‬
‫התנהל באנגלית‪ .‬השיעורים נלמדו באופן קולקטיבי ופרונטלי‬ ‫בזכרון יעקב‪.‬‬
‫ותוך הדגמה של הגננות‪ ,‬נמשכו שעה כל אחד‪ ,‬והסתיימו עם‬ ‫בשנת ‪ 1890‬הגיעה לירושלים לרגל חג הפסחא‪ ,‬צליינית גרמנייה‬
‫צלצול הפעמון‪ .‬התלמידות סעדו ארוחת צוהריים בגן‪ ,‬ולאחריה‬ ‫בשם אמה יונגניקל (‪ ,)Emma Yungnickel‬גננת מוסמכת‬
‫נהנו ממנוחה קלה מהשעה אחת עד שתיים‪ .‬הגנן היקצה לקינדער־‬ ‫בהכשרתה‪ .‬השמועה על בואה של הגננת הגיעה לאוזניה של‬
‫גארטן חלקת אדמה לגידול ירקות‪ ,‬שהייתה חידוש גדול לילדי‬ ‫פורטונה בכר‪ ,‬מנהלת בית הספר אוולינה דה־רוטשילד‪ ,‬שתכננה‬
‫ירושלים בימים ההם‪ ,‬ובשעת הלימודים האחרונה‪ ,‬בין ‪16:00‬‬ ‫להקים “קינדער־גארטן“ בתוך בית ספרה‪ .‬היא הזמינה את אמה‬
‫ל־‪ ,17:00‬הן עבדו בגינה‪ ,‬דבר שהסב להן הנאה מרובה‪.‬‬ ‫יונגניקל והציעה לה משרת הוראה עד שיעלה בידה להוציא לפועל‬
‫בשנת ‪ 1900‬אסתר רבינוביץ־איש שלום הייתה תלמידה בקינדער־‬ ‫את התוכנית להקמת הגן‪ .‬יונגניקל‪ ,‬שתכננה לשהות בארץ הקודש‬
‫גארטן‪ .‬זיכרונותיה המתארים את חוויותיה מאותה שנת לימודים‬ ‫שבועיים ימים בלבד‪ ,‬נעתרה בשמחה והחלה לעבוד כמורה‪ .‬עד‬
‫מנקודת מבטה של תלמידה‪ ,‬הם בבחינת מסמך היסטורי חשוב‬ ‫מהרה התאקלמה בבית הספר והשבועיים התארכו ל־‪ 18‬שנים‪.‬‬
‫הפותח צוהר לצעדיו הראשונים של גן הילדים בארץ ישראל‬ ‫חמש שנים היא עבדה במסירות בכיתות הנמוכות וכאשר בשנת‬
‫ולדרכי עבודתו‪ .‬כך כתבה‪:‬‬ ‫‪ 1896‬הועבר בית הספר לבניין החדש והמרווח (בית מחניים — בית‬
‫ביקרתי את הגן אשר היה קיים על יד בי“ס אוולינה דה־רוטשילד‬ ‫פרוטיגר)‪ ,‬הצליחה פורטונה לפתוח קינדער־גארטן במרתף בית‬
‫ואשר הגן נקרא בלועזית‪ :‬קינדער־גארטן‪ ,‬ושפת הדבור בו היתה‬
‫על טהרת השפה האנגלית‪ .‬בכיתות ביה“ס למדו כבר גם עברית‪,‬‬ ‫הספר‪ .‬ובמילותיו של דוד ילין‪:‬‬
‫אך לא כן בגן‪ .‬כאן שלטו שתי נשים מבוגרות‪ .‬אחת גרמניה‬ ‫ובביה“ס אשר לבנות‪ ,‬הוא ביה“ס ״אולינה די רוטשילד״‪ ,‬כלו‬
‫כבר התיקונים הרבים אשר ֻּתקנו בבנין החדש למען הכשר אותו‬

‫עת־מול ‪266‬‬

‫‪7‬‬