Page 4 - et-mol 266
P. 4
תקנות בנוגע לסדרי הלימוד בתלמוד תורה ,ירושלים תקע״ד (( )1814באדיבות בית המכירות קדם)
בשנת 1726וטיפל בעיקר באיסוף הכספים למען ערי הקודש מחצלות .המלמדים היו תלמידי חכמים מדרג נמוך ,והם נהגו לא
ובראשן ירושלים .גוף נוסף שטיפל באיסוף כספים ,והתערב בסדרי אחת באלימות .ניתן רק לשער שהייתה מידה רבה של תסכול
החיים בעיר היה "ועד הפקידים והאמרכלים" (פקוא"מ) ,שהחל בקרב מורים אלו שהשתכרו מעט ,ולעיתים אף קיבלו באיחור את
כנראה לפעול באמסטרדם בשנת .1809בפרק הזמן המדובר כבר משכורתם מהפרנסים ומהורי הילדים .האליטה הרבנית לא ראתה
נחלש כוחם של פקידי קושטא ,והפקוא"מ טרם השיג דומיננטיות .בהם בשר מבשרה ,וזלזלה בהם.
הסכמה בנוגע לסדרי הלימוד בתלמוד תורה תלמוד תורה ספרדי בירושלים
הסכמה היא תקנה" ,חוק" ,שהנהגת הקהילה מתקנת באישור של איננו יודעיםהרבה עלהנהגת הקהילה הספרדיתבירושליםבתקופה
רב ,ונוגעת לכל תחומי החיים של חברי הקהילה :ארגון והנהגה, זו ,אך גופי ההנהגה ומוסדות הקהילה נבנו במידה רבה על פי
הדגם שהיה מקובל בקהילות במערב אנטוליה ובדרום הבלקן משם
מיסים ,בית הכנסת ,חיי המשפחה ,מוסר ועוד. הגיעו מרבית העולים .לפני אמצע המאה ה־ ,19לא היו קיימים בה
התעודה שלפנינו היא הסכמה ,שנכתבה ונחתמה בירושלים מוסדות חינוך אחרים שאינם "תלמודי התורה" המסורתיים ,ורק
בראש חודש סיוון תקע"ד ( ,)1814ולשונה עברית .פרט לביטויים
אחדים בארמית ,משובצות בה רק שתי מילים בלאדינו ,אף שזו בני עשירים יכלו לרכוש השכלה באמצעות מורים פרטיים.
הייתה שפת הדיבור של רוב בני הקהילה .ההסכמה מעשירה את אחד המוסדות שהחזיקה הקהילה היה תלמוד תורה ,שבו התחנכו
ידיעותינו על מוסד תלמוד התורה בעיר ועל מלמדיו בעשור השני הבנים וקיבלו השכלה בסיסית ,לימוד קריאה ובמידה מסוימת
גם לימוד כתיבה ,היכרות עם החומש והתפילות ולימוד ההלכות
של המאה ה־.19 הנחוצות ליהודי בחיי היומיום בחברה המסורתית .על פי רוב,
כמקובל בהסכמות ,פותחים הכותבים בתיאור מצב בעייתי היו חברות תלמוד תורה אחראיות לניהול מוסדות הלימוד
שההסכמה החדשה אמורה למנוע .אין פירוט ביחס למהות המשבר הללו ,והקהילה מצידה הקדישה חלק מהכנסותיה למימון שכר
מעבר לאמירה כללית על צרות ואולי על מצוקה כלכלית בקרב המלמדים .כך ניתן היה לפטור את בני העניים מתשלום ,ולנסות
המלמדים ,שגורמת להם להתרשל במלאכתם .יתכן שלא הקפידו להבטיח שיזכו למעט חינוך בטרם יצאו לעבוד .אין בידינו
על שעות ההוראה ,שביקשו מתנות מהורי הנערים ,וחיפשו פרטים רבים על אופני ההוראה ,חומר הלימודים ,וסדרי הלימוד.
עדויות של נוסעים אירופים וספרי זיכרונות מתייחסים בעיקר
אפיקים נוספים להשתכר עוד מעט כסף. לתנאים הפיזיים הקשים ששררו במקום — צפיפות ,זוהמה ואוויר
בהסכמה שמונה סעיפים ,והיא חתומה בידי רבני ירושלים, מעופש .תכופות היה מקום הלימוד חדר שנספח לבית הכנסת,
ובראשם הראשון לציון הרב יעקב משה עייאש (,)1817-1727 או בית מדרש ,ולעיתים ביתו של המלמד .לא אחת למדו ילדים
הרב יעקב קוראל והרב יום־טוב דאנון שעתידים לכהן אחריו בגילאים שונים בכיתה אחת ,ישובים בצפיפות על הקרקע או על
כראשי הרבנים בעיר .הרב שלמה יצחק בכר בנימין מיוחס,
המכונה מורנו מיוחס ,היה משנהו של הראשון לציון ר' שלמה
עת־מול 266
2
