Page 3 - et-mol 266
P. 3
ירון ב ֲן־נאה
הסכמת המלמדים
תקנות בנוגע לתלמוד התורה הספרדי בירושלים במאה ה־19
עת־מול 266 ראשית המאה ה־19 ף כי נדמה שיהודי ארץ ישראל בכלל ויהודי ירושליםא
השליש הראשון של המאה ה־ 19היה תקופה קשה עבור היישוב
תלמוד תורה( 1923-1920 ,אלבום מסעות פרנק שולטן בארץ הקודש ,ארכיון התמונות של יד בן־צבי)היהודי בארץ ,ולא רק לו .היא כללה מאבקים בין מושלים מקומיים,במאה ה־ 19בפרט ,נחקרו כדבעי ,הרי בדיקה שיטתית
ריבוי מיסים ,אסונות טבע ,והתגברות של המתחים הבינעדתיים. של נושאים שונים מגלה שעדיין אנו חסרים מידע רב.
בארץ כולה חיו כ־ 7,000עד 7,500יהודים ,ובירושלים נאמד דווקא מאה זו ,המאה ה־ ,19משופעת במקורות מסוגים שונים:
מספרם בכאלפיים נפש .רובם ספרדים דוברי לאדינו שהגיעו תעודות עבריות ,אגרות ,תיאורי מסע ודיווחים ,ציורים ותצלומים,
מאנטוליה ומהבלקן ,ועולים מארצות האסלאם ,בעיקר מן המגרב. כתובות ומבנים וגם ממצא חומרי .בארכיבים ובאוספים פרטיים
נוכחות אשכנזית בולטת ניכרה בצפת ובטבריה ,ולמן שנות ה־20 בארץ ומחוצה לה שמורות אלפי תעודות שבהן מידע רב ,מהן
שבה וצמחה קהילה אשכנזית גם בירושלים .ניהול ענייניה של שמתגלות בזמן הקצר שבו הן מוצעות למכירה בשוק היודאיקה
הקהילה היהודית היה נתון בידיה של קבוצה קטנה מתוך ציבור המשגשג .אחת מתעודות אלה ,הופיעה בקטלוג מכירות פומביות
דוברי הלאדינו ,והנהגה זו עמדה בקשרים הדוקים עם "ועד פקידי של יודאיקה( ,קדם) תמוז תשס"ז ,כפריט מס' :395תקנות בנוגע
ארץ ישראל בקושטא" ,ועד שהוקם באיסטנבול (אסתאנבול) לסדרי הלימוד בתלמוד תורה ,ירושלים תקע"ד ( ,)1814ויש בה
כדי לשפוך אור על סדרי ההוראה בירושלים בראשית המאה ה־.19
פרופ׳ ירון בן־נאה — פרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו ומנהל מרכז משגב ירושלים לחקר מורשת יהדות
ספרד והמזרח באוניברסיטה העברית1 .
