Page 7 - et-mol 266
P. 7
איל דודסון
לתולדות תלמוד התורה הספרדי בעיר העתיקה של ירושלים
תלמוד התורה הספרדי בירושלים קדום באופן יחסי ,ונראה ששורשיו מגיעים
לפחות עד לדור מגורשי ספרד בתקופה העות'מאנית המוקדמת .בעת ייסודם
של בתי הכנסת הספרדיים בדרום הרובע היהודי ,נקבע גם המוסד החינוכי של
העדה בתחומם ,כנראה בבית הכנסת אליהו הנביא .הידיעות ההיסטוריות על
המוסד החינוכי מקוטעות ולא רציפות ,אך ניתן להניח שהוא המשיך להתקיים
בתחומי בתי הכנסת או בסביבתם הקרובה ,בהתאם למצבה של הקהילה
הספרדית הירושלמית .קהילה שידעה עליות ומורדות במרוצת התקופה
העות'מאנית.
במאה ה־ 19החל ביישוב היהודי בירושלים תהליך התפתחות מואץ ,ובעקבותיו
ידעה העיר תמורות כלכליות ,דמוגרפיות ותרבותיות רבות משמעות .תמורות
אלו חייבו מתן מענה לצרכים החינוכיים של הילדים ,ומציאת מבנה מתאים
לביקוש שהלך וגדל .באמצע המאה נקלעו כוללות הספרדים למצוקה כלכלית
קשה ,ובשנת 1854הם מכרו את בית תלמוד התורה לד"ר אלברט כהן ,שליח
משפחת רוטשילד ,שהקים בו את בית החולים רוטשילד באותה השנה .מבנה
זה היה במזרח הרובע היהודי ,ברחוב שנקרא בימינו משגב לדך.
בשנת 1856נוסד בירושלים בית הספר ֶל ֶמל ,פרי יוזמתה של עליזה הרץ למל
מווינה והשליח מטעמה ,ד"ר אוגוסט לודוויג פרנקל .בית הספר נחשב לראשון
בתי הספר המודרניים בירושלים ,וייסודו מסמל את ראשית מלחמת התרבות
על אופייה ועל צביונה של ירושלים בעת החדשה .הרבנים הספרדים נרתמו
בכל כוחם להצלחתו של פרנקל .הסכמת הספרדים לשלוח אליו את בניהם ,על
אף מחאות האשכנזים ,לא נבעה רק ממניעים של הזדהות עם הדרך החדשה,
אלא גם ממצוקה .הם זיהו בו את ההזדמנות לחידוש מוסד הלימודים של
העדה שנסגר זה מכבר.
תלמיד בתלמוד תורה1920-30 , בשנת 1860נוסד מחדש תלמוד התורה הספרדי ליד בית הכנסת אליהו הנביא,
(אלבום מסעות פרנק שולטן בארץ הקודש ,ארכיון יד בן־צבי) ובשנת 1874הוא הועתק למבנה גדול מדרום לבתי הכנסת הספרדיים ,וכעבור
שנים אחדות נספח אליו מוסד לימודי ההמשך לבוגרים — ישיבת תפארת ירושלים .בימינו נמצא המבנה בתחומי מלון הבית
הספרדי ,ברחוב החצוצרות .המוסד הצליח לשרוד את הזעזועים הקשים של מלחמת העולם הראשונה ,את רעידת האדמה
של 1927שפגעה במבנה ואת שנות תקופת שלטון המנדט שהתאפיינו בהידלדלות הרובע היהודי .הוא פסק לפעול עם
נפילת הרובע בשנת .1948
ד״ר איל דודסון — חוקר ירושלים וארץ ישראל,
מרצה במכללות האקדמיות הרצוג ואורות ישראל.
הקהילה והמלמדים ילקוט ושולחן לתלמיד ,ראשית המאה ה־20
מן התעודה ,ניתן ללמוד שהקהילה דאגה לשמר כוח רב בידי (מוזיאון חצר הישוב הישן)
הגבאים ,ולא הניחה למלמדים לעסוק בקבלת תלמידים ,בקידום
תלמידים וכדומה .הגבאים היו מעורבים בנעשה במקום באופן
שוטף ,והבחינה השבועית או הדו־שבועית פיקחה על טיבו
של הלימוד לא פחות משהיא בדקה את רמת התלמידים .היה
מדרג היררכי של חשיבות בין המלמדים :הבכירים קיבלו ככל
הנראה שכר גבוה יותר ויותר זכויות בהשוואה לעמיתיהם .אין
כאן התייחסות לשכרם ,אך נראה שיחסי הכוחות בין הגבאים
שהיו נציגי הקהילה לבין המלמדים היו מושתתים על כך שעיקר
משכורתם של המורים שולם על ידי הקהילה.
מציאות זו נמשכה לפחות עד אמצע המאה ה־ ,19אז הוחל בהקמת
בתי ספר ותלמודי תורה מתקדמים ,שבהם למדו גם שפות זרות,
מקצוע ,חשבון והשכלה כללית ,אך במקרים מסוימים היא
התקיימה עוד בדמדומי השלטון העות'מאני ואף בשנות המנדט
הבריטי0 .
עת־מול 266 לעיון נוסף
.1נ' אפרתי ,העדה הספרדית בירושלים :ת"ר-תרע"ז ( ,)1917-1840מוסד ביאליק ,תש"ס.
. 2מ"ד גאון ,חכמי המזרח בארץ ישראל ,ח"א-ח"ב ,הוצאת המחבר ,תרפ"ח-תרצ"ח.
.3ר' שרעבי ,היישוב הספרדי בירושלים בשלהי התקופה העות'מאנית ,1914-1893 :משרד הביטחון ,תשמ"ט5 .
