Page 11 - et-mol 266
P. 11
בית מחניים2007 ,
מתחילות להבין אותי ולפטפט בעברית מהולה בלועזית. חותמת בית הספר
בהפסקות שיתפתי במשחקינו תלמידות מבית הספר .רקדנו
יחד במעגל ,שיחקנו בכל מיני משחקים והגדולות עוזרות על הראשונות עם תלמידותי היו בשפת אילמים .לא הבינותי את
שפתן והן לא הבינו את שפתי .הן דיברו אלי ספניולית ,קורדית,
ידי לשעשע את הקטנות בעברית (שם ,עמ׳ .)557 בוכרית ,גורז'ית ,פרסית ,ערבית ואנגלית — ואני אליהן עברית
הגננת יונגניקל אימצה את יהודית “הגננת הכפרית ,החרוצה
והאמיצה“ (שם ,עמ׳ )558והדריכה אותה בתורת הגן ובשיטות ("יהודית הררי [מזיכרונותיה]" ,בתוך :ג' ברגסון ,הפעמון מצלצל והפסקה
עבודתה .לימים יהודית יישמה את דרך הלימוד של יונגניקל
ואת שיעוריה ,סיפוריה ואגדותיה שהלהיבו את הילדות .יהודית ַא ִין ,1980 ,עמ' .)24
אייזנברג עבדה שנתיים בקינדער־גארטן ועם חזרתה של יונגניקל לשיעורי העברית הוקצה מקום מיוחד ,חדר מקומר ואפל עם חלון
לגרמניה ,הצליחה העברית לדחוק את האנגלית ,והקינדער־גארטן אחד .החדר נצבע בצבע ורדרד ורוהט ברהיטים בהירים חדשים.
יהודית קישטה את הקירות בתמונות עליזות ובצמחים מטפסים.
האנגלי הפך לגן ילדים עברי. ביום מעונן היא נאלצה ללמד לאור מנורות נפט .באחת הפינות
סידרה יהודית תיאטרון בובות ואף השיגה אקווריום לדגי זהב.
000 כך היא הפכה את החדר החשוך לחדר נעים למראה וללימוד,
ובמילותיה“ :החדר האפלולי נהפך למין קודש קדשים שאליו
במבט רטרוספקטיבי ובמושגים מודרניים הקינדער־גארטן של נכנסים על בהונות הרגלים ובשקט“ (י׳ הררי“ ,משלב אל שלב“ ,בתוך:
אוולינה דה־רוטשילד היה נקרא חטיבה צעירה .הייתה זו מסגרת ספר היובל של הסתדרות מורים תרס“ג-תשי“ג ,תשט“ז ,עמ׳ .)557היא נקטה
לימודים ייחודית רב גילית שהוקמה בתוך בית הספר וכחלק דרך חווייתית כדי להקנות לילדות מילים ומשפטים בעברית תוך
אינטגרלי ממנו ,נלמדו בה מקצועות הלימוד באופן פרונטלי כמו כדי משחק ,ריקוד ,סיפור ושיר ,ובהדרגה החלו הילדות לדבר
בבית הספר של אותם ימים וכהכנה לכיתה א׳ .שתי גננות שהיו עברית .בימי שמש היא יצאה עם הילדות לחצר בית הספר ,שבו
דמויות מחנכות ניהלו את הקינדער־גארטן ,והתלמידות הבוגרות הייתה גינה משופעת בפרחים ובעצי פרי ,ולימדה אותן בצל
נקראו לסייע ,ואף אירגנו את משחקי הבנות בהפסקות והשתתפו העצים .בדרך זו הפכה את שעת העברית לשעה חווייתית שכללה
בהם .בגמר שנת הלימודים הילדות בנות השש ,שכבר הסתגלו
בהדרגה לבית הספר ,חוקיו וכלליו ,המשיכו בלימודיהן בכיתה עבודה ,שעשועים והפתעות ,כפי שהיא סיפרה:
א׳ מבלי שהיה צורך להחליף מוסד חינוכי .הקינדער־גארטן כך עברנו במשך שבועות ממשחק למשחק מעניין לעניין,
ענה על ההגדרה של חטיבה צעירה גם בצורת הלמידה (בדרך ותלמידותי רוכשות דרך אגב ועל נקלה מלים ומשפטים ,והן
משחקית) וגם בהתחשבות באופי הלמידה של הילדות הצעירות.
הרבו במשחק ,בשירה ,בריקוד ,בעבודות יצירה ובעבודה בגינה
ובפעילויות חברתיות ומוטוריות ,שהייתה בהן עשייה ופעולה תוך
פנייה אל כל החושים0 .
עת־מול 266 לעיון נוסף
.1צ׳ שחורי־רובין“ ,פורטונה ,רוזה ,חנה ואמיתה :לדמותן של מנהלות בתי ספר בחברה היהודית בשלהי התקופה העות׳מאנית“ ,עת־מול ( 246יוני ,)2016עמ׳ .14-11
. 2צ׳ שחורי־רובין“ ,בית תרבות לילדים קטנים :גן הילדים הראשון בארץ ישראל“ ,עת-מול ( 251יולי ,)2017עמ׳ .4-1
. 3מ׳ שילה“ ,חינוך נערות כאמצעי לעיצוב אישה חדשה וחברה חדשה :המקרה של בית ספר אוולינה דה־רוטשילד ,“1914-1854בתוך :מ׳ שילה ,ר׳ קרק וג׳ חזן־רוקם
(עורכות) ,העבריות החדשות :נשים ביישוב ובציונות בראי המגדר ,יד בן־צבי ,2001 ,עמ׳ 9 .247-229
