Page 144 - Ha Keter
P. 144
פרק עשירי
גם תצלומים של עמוד אחד מספר בראשית מפסוק ל״ז בפרק כ״ו עד פסוק ל׳ בפרק כ״ז
)תצלום ויקס( ,ושני עמודים מספר דברים :מפרק ד׳ מפסוק ל״ח ועד פרק ו׳ פסוק ג׳
)תצלום ג׳וזף סיגל( .וכפי שנאמר בפרק ד׳ אפשר שמצויים במקום כלשהו שלושה
תצלומים נוספים שנעשו בידי ניסים בכר ונשלחו לאיזידור לב בפריס.
למזלנו נתגלו במהלך חיבורו של ספר זה רשימותיו של קאסוטו המתארות את
החלקים החסרים בכתר תיאור מפורט של בר־סמכא .מוזר ומתמיה שעד לקאסוטו לא
מצא איש לנכון לרשום ,ולו לעצמו ,תיאור פיסי מלא של הכתר ו ש עד היום לא מצא
איש לנכון לפרסם תיאור כזה.
מתיאורו של קאסוטו ,שלא הגיע לכלל ניסוח סופי מוכן לפרסום ,ניתן ללמוד את
העובדות הבאות:
א .הכתר נשמר בקופסה של עץ מכוסה עור אדום הנפתחת לשני חלקים .כריכת הספר
היתה קשורה אל הקופסה מזה ומזה.
ב .אמנם רוב הקונטרסים מכילים עשרה דפים ,אך יש גם הכוללים ארבעה או שישה
או שמונה או שנים־עשר ואף ארבעה־עשר דפים.
ג .כתמי הרטיבות בפינה התחתונה ניכרו כבר אז היטב.
ד .בתחילת הספר היה קונטרס של מסורה בן שבעה דפים ובסופו היה קונטרס)או
מחברת( בן עשרים דפים .בקונטרסים הנוספים האלה היו ציורים ואותיות בזהב
ובצבעים .שבעת הדפים הראשונים היו קונטרס בפני עצמו שכלל את ׳דקדוק
המסורה׳ )שיר־הלל מחורז למקרא ,לאותיות הא״ב ,לטעמי המקרא וכיו״ב,
ולאחריו כללי דקדוק בפרוזה( .התורה החלה בדף השמיני של הכתר ,בעמוד ב׳.
תשעה־עשר הדפים שבסוף כוללים רשימות של חילופים ושל פסקים.
ה .הפרט החשוב ביותר שמצאנו ברשימותיו של קאסוטו :מספר דפי הכתר גדול
בהרבה מן המספר 380שציין בן־צבי במאמרו הנודע על ׳כתר התורה של בן אשר׳
] .[16קאסוטו מביא מספרים שהקטן בהם הוא 462והגדול בהם .491ההבדלים
נובעים בין השאר מדפי הקונטרסים שבתחילה ובסוף .הלכנו בעקבות קאסוטו
ומנינו את החסר .פרטים מדויקים מביא יוסף עופר במאמרו המופיע כנספח יג
לספר זה .המסקנה היא שככל הנראה היו בו בכתר 487דפים ,כמאה דפים יותר מן
הספירה של בן־צבי ,שקנתה לה מהלכים אצל כל החוקרים והכותבים מבלי שאיש
הטיל בה ספק או ניסה לאששה.
מספר זה של דפים מתאים למה שכתב חכם יצחק שחייבר מזכרונו ,במסמך ששלח
לבן־צבי לבקשתו .שחייבר כותב שרוחבו של הכתר כ־ 25סנטימטר ׳ועוביו יותר
מרוחבו׳ .מי שראה את הכתר במצבו היום וסמך על המספר שנקט בן־צבי תמה על
ההפרזה שבתיאורו של שחייבר .מסתבר שהצדק היה עימו ,ואם אמנם הפריז — הרי
שלא הפריז הרבה.
122