Page 149 - Ha Keter
P. 149
פרק אחד־עשר
עיונים אחדים בכתר
מאת יוסף עופר
אפשר היה לסיים כאן את הספר ,ומי שדי לו במה שנאמר עד עתה ,יעבור לעיון או לדפדוף
בנספחים .אולם אותם קוראים שהתעורר בהם הצימאון להציץ הצצה נוספת בכתר ובמה
שיש בו ,בעקבותיהם של חוקרים ותלמידי־חכמים — מוזמנים לקרוא גם פרק זה ,שבו
מתבארות כמה סוגיות בענייני מקרא ומסורה דקדוק ולשון בזיקתן לכתר .הפרק הזה הוא פרי
עבודתו של יוסף עופר ,שמחקריו מומלצים לכל מי שנתפס לנושא.
כתר ארם־צובה הוא אחד השיאים במפעלם רב ההיקף של בעלי המסורה לקביעת נוסח
המקרא ולשמירתו .אמנם הכתר הוא פרי רוחם ועמלם של שני אנשים — הסופר
והמסרן — אך יצירתם התבססה על עבודה גדולה של אנשים רבים במשך תקופה
ארוכה.
ננסה להציג כאן את התחומים השונים במפעלם של בעלי המסורה .בכל תחום
ותחום נבחן מה היה המצב לפני תקופת בעלי המסורה ,ומה פעלו הם ,ונציין את מעמדו
המיוחד של כתר ארם־צובה לעומת שאר כתבי־היד מאותה תקופה.
תחילה נעסוק בנושאים הקשורים לכ תיבת ספרי התנ״ך .נידרש לעניין הכתיב,
לרווחים המציינים תחילת פרשה חדשה ולצורת השירות .לאחר־מכן נדון בנושאים
הקשורים במסורת הקריאה בתנ״ך.
א .כתיבת ספרי התנ״ך
. 1הכתיב
כשאנו באים לדון על הכתיב של כתר ארם־צובה ,עלינו לבדוק את הכתר לגבי כתבי־
היד הקרובים לו — מזה ,ולגבי כתבי־יד אחרים מתקופות שונות — מזה.
127