Page 152 - Ha Keter
P. 152
פרק אחד־עשר
ואף העתיקו את רשימותיהם ,אך לא השתמשו בהן לקביעת הכתיב .המסורה שימשה
פעמים רבות כעיטור בלבד ,לעתים בצורות גיאומטריות מיוחדות ,או בציורים נאים
לעין הבנויים מן האותיות הזעירות )ראה לעיל לוח יא(.
נוסח המקרא שהועתק מספר לספר בלא בדיקת הכרעות המסורה ,משקף במקרים
רבים טיפוסי כתיב שהיו קיימים לפני פעולתם של בעלי המסורה .הללו דחו נוסחי־כתיב
אלו והכריעו בדרך אחרת ,אף־על־פי־כן המשיכו נוסחים אלו להתקיים והועתקו מכתב־
יד אחד למשנהו עוד מאות שנים ,עד להתפשטות דפוסי התנ״ך בעולם.
באופן סכימתי ניתן לתאר את נוסחי־המקרא השונים ,מבחינת הכתיב ,בתרשים של
מעגלים .במעגל הפנימי נמצא נוסח המסורה ,שמייצגו הטוב ביותר הוא הכתר .רחוק
ביותר מן המרכז נמצאים נוסחי הכתיב של מגילות מדבר־יהודה .ובמעגלי־הביניים
מצויים כתבי־יד רבים ,שהתקרבו — מי פחות ומי יותר — אל נוסח המסורה ,אולם לא
הצליחו להגיע אליו באורח מושלם.
.2כתיבת הפרשיות
בפרק הראשון של ספר זה ראינו שהרמב״ם מסתמך בהלכות ספר תורה על ׳הספר הידוע
במצרים . . .שהגיהו בן אשר׳ .הוזכרו המסורת שספר זה הוא כתר ארם־צובה ,וההוכחה
לכך שנשענה על צורת הכתיבה של שירת האזינו .נסביר עתה את הרקע לפסק הרמב״ם
ואת משמעותו.
כשבא הרמב״ם לפסוק כיצד יש לכתוב ספר תורה ,מצא מחלוקות רבות בין הספרים
לגבי מקום הפרשיות וצורתן .קביעתו של הרמב״ם)הלכות ספר תורה ,פרק ח ,הלכה ד
— הנוסח המלא מובא בנספח א( :׳ראיתי שיבוש גדול בכל הספרים שראיתי בדברים
אלו׳ ׳מובנת לנו היום ,כשאנו משווים את הפרשיות הפתוחות והסתומות בכתבי־היד
השונים של בעלי המסורה .נשווה לדוגמה את סידור הפרשיות בפרקים הראשונים של
ספר שמואל בשלושה כתבי־יד חשובים :כתר ארם־צובה ,כתב־יד לנינגרד וכתב־יד
קאהיר )מקומות המחלוקת מסומנים בכוכב(:
כא״ץ כ״י ל כ״י ק הפסוק
ספפ * ותתפלל חנה )ב א(
פפפ וילך אלקנה )ב יא(
ססס
פספ ועלי זקן >ב כב(
פסס * ויבא איש האלקים )ב כז(
ססס
פפפ * והנער שמואל )ג א(
ויהי ביום )ג ב(
ויקרא ה׳) ג ד(
130