Page 161 - Ha Keter

‫עיונים אחדים בכתר‬

‫על־פי הגעיות‪ .‬בדיקה זו נעשתה על סמך רשימה קדומה של מקומות בתנ״ך שבהם‬
‫נחלקו שני בעלי המסורה‪ ,‬בן אשר ובן נפתלי‪ .‬רובן הגדול של המחלוקות עוסק בענייני‬
‫הגעיות‪ .‬מבדיקה שנערכה בכתר עולה‪ ,‬שנוסח הכתר הולם לשיטה שנמסרה בשם בן‬
‫אשר ב־‪ 94‬אחוזים‪ ,‬התאמה זו עולה על כל כתב־יד אחר הידוע לנו‪ .‬והנה על־אף יתרונו‬
‫זה של הכתר‪ ,‬אין הוא הולם בכל מקום לשיטת בן אשר ברשימת החילופים‪ ,‬אבל‬
‫אפשר שרשימות־החילופין אינן מדוייקות בכל מקום או שנערכו על יסוד טופס אחר של‬

‫מקרא שנכתב בשיטת בן אשר‪.‬‬
‫שלוש מערכות הסימנים — הניקוד‪ ,‬הטעמים והגעיות — קשורות ושלובות זו בזו‪.‬‬
‫כך למשל‪ ,‬משתנה ניקודן של מלים מסויימות כאשר הן מופיעות במקום של הפסק‪.‬‬
‫המלה ׳לחם׳‪ ,‬למשל‪ ,‬נקראת ׳לחם׳ כאשר היא מופיעה באס״ף‪ .‬אס״ף הם ראשי‬
‫התיבות ׳אתנחתא‪ ,‬סוף־פסוק׳‪ ,‬ובהם השתמשו בעלי המסורה לציון שני הטעמים‬
‫האלה‪ ,‬שהם המפסיקים החזקים ביותר‪ :‬אתנחתא באמצע הפסוק וסוף־פסוק בסופו‪.‬‬
‫דוגמה נוספת לקשר בין הניקוד לטעמים נביא מן המסורה הגדולה של כתר ארם־‬

‫צובה המופיעה באיוב בפרק ט‪ .‬המסורה קובעת כלל‪:‬‬

‫הסבר‬ ‫הטקסט‬

‫כאשר מופיעה המלה ׳יש׳‬ ‫כל יש שבמקרא‪:‬‬
‫אם המלה מוטעמת בטעם לעצמה‬ ‫אם יפסיק —‬

‫ניקודה בצירה‪ :‬׳‪.‬יש׳‬ ‫בשתי נקודות יהיה‬
‫אך אם המלה מחוברת במנגינה למלה שאחריה‪,‬‬ ‫ואם הקיף‬

‫ועניין זה מסומן על ידי מקף‬ ‫ונשען טעמו על האות הראשון מן התיבה‬
‫ואם המלה שלאחר המלה ׳יש׳ מוטעמת בהברתה‬
‫— יהיה בשלש נקודות‬
‫הראשונה —‬
‫תנוקר ‪/‬יש׳ בסגול‪.‬‬

‫כדוגמת רשימת מסורה זו יש רשימות רבות של מסורה‪ ,‬המצביעות על הקשר בין הניקוד‬
‫ובין הטעמים‪ ,‬בין הגעיות ובין הטעמים‪ ,‬וכן בין הגעיות ובין הניקוד‪ .‬שלוש מערכות־‬
‫הסימון שקבעו אנשי טבריה‪ ,‬מצטרפות יחדיו למערכת כוללת של סימנים‪ ,‬ששימרה‬

‫לדורות את הדרך המדוייקת‪ ,‬הראויה לקריאת המקרא‪.‬‬
‫קיבוע מסורת הכתיבה של המקרא‪ ,‬והמצאת הסימנים המפורטים לציון מסורת‬

‫הקריאה במקרא‪ ,‬מצטרפים יחד למפעל האדיר של שמירת נוסח המקרא‪.‬‬

‫‪139‬‬