Page 171 - Ha Keter
P. 171

‫נספח רביעי‬

        ‫עדותו הראשונה של מרדכי פחאם על ׳כתר אר״ץ׳‬

‫הערבים שרפו בתים‪ ,‬חנויות ורכוש יהודי ביניהם את בית־הכנסת‪ .‬הממשלה נתנה ידה להצתת‬
‫בתי־הכנסת כולל בית־הכנסת הקדמון‪ .‬ספרי התורה נשרפו‪ .‬הכתר היה בארגז של ברזל והוסתר‬
‫במערה בבית הכנסת‪ .‬השריפה נמשכה כ־‪ 8‬שעות ונוסף לכך שותפו בעלי מקצוע להריסת חלקי‬

                                                                                        ‫ברזל‪.‬‬
‫מר פחאם ישב בביתו ברחוב ג׳מיליה וצפה בשריפה‪ ,‬נוסף לכך היו לו ידידים ערבים שספרו‬

                                                                ‫לו את הנעשה בבית־הכנסת‪.‬‬
‫לאחר ג׳ ימים מצאו דפים של ספרים ויריעות ס״ת שרופים וקרועים‪ .‬ארגז הברזל הונח על‬
‫הא ‪ p‬והוזז ‪ 20‬מטר ממקומו‪ .‬הערבים שרפו והתיכו אותו‪ .‬חתיכות של כסף נמצאו שם‪ .‬גם‬

                                          ‫האבנים נשרפו‪ .‬ה׳כתרים׳ נמצאו מושלכים בחוץ‪.‬‬
‫שמע ש׳כתר׳ אחד נלקח ע״י הגויים ונמסר לידי מושל דמשק‪ .‬ראשי הקהילה ורבני חלב‪,‬‬
‫שמונה־עשר במספר‪ ,‬הלכו לביירות ומשם לדמשק‪ .‬המושל אישר בפניהם ש׳ספרכם הדתי׳‬

                    ‫נמצא בידו ונתברר שהוא ה׳כתר׳‪ .‬מסרו בידי סייאהו)יאשיהו( שמאע‪.‬‬
‫לשאלה אם השמש אשר בגדדי הציל אותו אמר שלא ראה‪ ,‬ולא שמע זאת אלא מהרב יצחק‬

                                                                                     ‫דיין כאן‪.‬‬
‫לא יודע איפה היה ה׳כתר׳ במשך ‪ 10‬שנים‪ .‬אולי אצל הרב משה מזרחי‪ ,‬אולי אצל אדון‬

                                                                                 ‫אברהם כהן‪.‬‬
‫אני גורשתי לפרס בינואר ‪ 1956‬מפני עזרתי לישראל‪ ,‬הגשתי משפט‪ ,‬ביקרתי אצל ראש‬
‫ממשלת פרס‪ .‬הזמין את שגריר סוריה והבטיח שיחזירוני כדי שאקח כספי ומשם אעלה‬

                                                 ‫לישראל‪ .‬בחודש אייר תשי״ז חזרתי לחלב‪.‬‬
‫הרבנים משה מעלי הכהן ושלמה זעפראני ביקשוהו להעלות את הכתר וידעו שבדמו הוא‬
‫אם יקח אותו והזהירוהו על כך‪ .‬מר פחאם שאל למי ימסור את ה׳כתר׳‪ ,‬וענו שיוכל למוסרו לידי‬
‫מי שהוא דתי ונאמן‪ .‬יש רב יצחק דיין‪ ,‬תראה אותו ותשאל אותו למי למסור אותו‪ ,‬אבל למי‬
‫שתרצה תתן‪ .‬בהיותך בתורכיה תכתוב לסייאהו שמאע בבירות ולמר משה ג׳מאל‪ ,‬שהיו קודם‬

                          ‫השריפה ראשי הועד‪ ,‬ותשאל אותם מה יעשו ותתן דעתך עליהם‪.‬‬
‫את הכתרים שלחו לביתי ולא הודעתי עליהם אלא אמרתי לאשתי שתניחם עם ספרים שלנו‪.‬‬
‫נסעתי מאר״ץ לאסכנדרון עם אשתי ו־‪ 4‬ילדי‪ .‬במכס בסוריה שאלתי ׳למה תפתחו את‬
‫חבילותי‪ ,‬חזרתי מפרס כדי להעביר רכושי׳ — הקב׳׳ה שמר ולא פתחו‪ .‬מאסכנדרון עברתי‬

                                                                     ‫לתורכיה באלול תשי״ז‪.‬‬
‫כתבתי מכתב לביירות כנ״ל ברמזים‪ :‬רבני חלב אמרו לי למסור בידי נאמן דתי וליקח עצה‬
‫מכם‪ .‬דעתי אומרת שעד שאמסור אותו כמו שאמרו רבותינו לא יכתבו בעתונים שלא יתנקמו‬

‫‪149‬‬
   166   167   168   169   170   171   172   173   174   175   176