Page 86 - Ha Keter

‫פרק חמישי‬

‫מאמצי הצלה‬

‫עם עליית כוחה של התנועה הלאומית הערבית בסוריה‪ ,‬ובחלב הקנאית בפרט‪ ,‬ולאחר‬
‫שהתחדדו היחסים בין הלאומנות הערבית לבין הציונות‪ ,‬התחילו ניסיונות להציל את‬
‫הכתר ולהביאו לארץ־ישראל‪ .‬בראש הניסיונות הללו עמד יצחק בן־צבי — לימים‬
‫נשיאה השני של מדינת־ישראל שהיה לו עניין כפול ומכופל בכתר‪ ,‬הן כמנהיג יהודי‬
‫וציוני והן כחוקר העבר היהודי בכלל וקהילות ישראל במזרח בפרט‪ .‬בן־צבי הגיע לחלב‬
‫וזכה לראות את הכתר השלם בשנת ‪ .1935‬רחמו נחמד‪ ,‬ראש הקהילה‪ ,‬הוא שאירח אותו‬
‫ופתח לפניו את הכתר‪ .‬ומאז גברה התעניינותו והתחזקה דאגתו‪ .‬הדאגה לגורלו של‬
‫הכתר הגיעה לשיאה בימי מלחמת־העולם השנייה כאשר נכנסה סוריה תחת שלטון וישי‬
‫ששיתף פעולה עם הנאצים‪ .‬הפוגרום בבגדד בשנת ‪ ,1941‬בימי שלטונו של ראשיד עלי‪,‬‬
‫שימש אות אזהרה למנהיגי היישוב‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬פותחת בעניין זה רחל ינאית בן־צבי את‬

‫חוברתה ׳בשליחות ללבנון ולסוריה׳ ]‪.[62‬‬
‫בשנות הארבעים הראשונות חברו אנשי האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬ובראשם‬
‫נשיאה הראשון הפרום׳ י״ל מאגנס‪ ,‬אל בן־צבי בניסיונותיהם להציל את הכתר‪.‬‬
‫האוניברסיטה החליטה להקים את ׳מפעל המקרא׳ ולהוציא לאור תנ״ך מתוקן ומושלם‪,‬‬
‫ועניינו של מפעל זה בכתר היה דבר המובן מאליו‪ .‬וכבר ידעו בירושלים מה גדולה‬
‫עקשנותם ומה רבה קפדנותם של אנשי חלב; עקשנות וקפדנות שהיה להן על מה‬
‫להסתמך‪ .‬היו בכתר חרמות ואיסורים מפורשים לא רק על מכירת הכתר או טלטולו‪,‬‬
‫אלא אף על גאולתו‪ .‬המשפט ׳לא ימכר ולא יגאל׳ היה כתוב לא רק בקולופון אלא שב‬
‫והופיע בראשי דפים רבים שבכתר‪ ,‬אחת לכל שישה‪ ,‬שמונה או עשרה דפים‪ .‬ובסוף‬
‫העמוד הראשון כתוב בו‪ :‬׳ברוך שומרו וארור גונבו וארור מוכרו וארור ממשכנו לא‬
‫ימכר ולא יגאל לעולם ועד׳‪ .‬זאת ועוד‪ .‬מסורת היתה בקהילה‪ ,‬מיום שהובא אליה הכתר‬
‫והופקד בידיה‪ ,‬כי ביום שיוצא הכתר מקהילת ארם־צובה תחרב הקהילה; מסורת שאכן‬
‫נתקיימה ; מסורת שלא יכלה שלא להתקיים כיוון שמי שקבע אותה לראשונה ידע והבין‪,‬‬

‫‪64‬‬