Page 7 - Peamim 136

‫חן ברם בוחן את התגבשות הזהות הקבוצתית של שתי‬ ‫‪6‬‬
‫קבוצות יהודיות‪ ,‬יהודי בוכארה ויהודי קווקז‪ ,‬באמצעות‬
‫סקירה של השמות הקיבוציים של שתי הקבוצות ושל‬
‫תהליך התקבלותם‪ .‬ההשוואה בין יהודי בוכארה ליהודי‬
‫קווקז מלמדת כי בשני המקרים מדובר בתהליך שבו‬
‫השם הכולל (בוכארים; יהודי ההר או הרריים קווקזים)‬
‫החליף את צורות ההזדהות המקומיות‪ .‬תהליך זה‬
‫התחולל בעקבות משא ומתן עם השלטון והסביבה‬
‫המשתנה‪ ,‬ובה בעת הושפע תהליך גיבוש הזהות‬
‫הקבוצתית מהעליות הראשונות לארץ–ישראל ומן‬
‫המגע עם הסביבה החדשה‪ .‬דינמיקה זו של היווצרות‬
‫תודעה קבוצתית משותפת מדגימה את המרכזיות‬
‫של קשרי תפוצה‪-‬ארץ–ישראל בחוויה של קבוצות‬
‫יהודיות שונות‪ .‬כמו כן היא מדגישה את המרכזיות‬
‫של המפגש שנוצר תוך כדי כך עם צורות שלטון‬
‫חדשות‪ ,‬במיוחד אלו הקולוניאליות והאימפריאליות‪,‬‬
‫ועם קבוצות יהודיות אחרות בעיצוב המחודש של‬

‫זהויות קבוצתיות יהודיות בתקופה המודרנית‪ .‬‬
‫ד"ר חן ברם הוא פרופסור אורח ע"ש שוסטרמן במכללת‬
‫ג'ורג' מדיסון למנהל ציבורי באוניברסיטת המדינה‪,‬‬

‫מישיגן‪.‬‬
‫‪chen.bram@mail.huji.ac.il‬‬

‫זאב לוין מציג את תהליכי ההתאמה ושינויי הצורה‬
‫שעברו על לשון היהודים הבוכארים‪ .‬בראשית המאה‬
‫העשרים הייתה זו לשונה של קבוצה אתנית‪ ,‬אחר כך‬
‫הפכה להיות לשון לאומית של קבוצת מיעוט במרכז‬
‫אסיה הסובייטית‪ ,‬ובמחצית השנייה של המאה העשרים‬
‫נדחקה לקרן זווית‪ .‬תהליך המודרניזציה שהחל במרכז‬
‫אסיה מאז הכיבוש הרוסי הועצם על ידי מדיניות‬
‫הלאומים הסובייטית‪ .‬בעשורים השלישי והרביעי של‬
‫המאה הקודמת תרמה מדיניות זו לפריחה לשונית‬
‫אדירה‪ ,‬אולם עשור מאוחר יותר השתנתה המדיניות‬
‫והביאה את הפריחה התרבותית לִקצּה‪ .‬מחקר זה מסייע‬
‫בהבנת התפתחויות בלשניות וחברתיות בקרב היהודים‬

‫הפעם בפעמים‬