Page 10 - etmol 90
P. 10
שחקני התיאטרון ביפו
מכתב למכר בניו-יורק אברהם גולדברג למצוא ,היא לא התאימה לתיאטרון
ומבקש לברר אם תוכל לשחק באמרי האמריקאי הרעשני והצווחני .הופיעה ההצגה האחרונה
קה :״נתגלתה פה ביפו נערה ספרדית על במות עבריות וקצרה כמה הצלחות.
ליזה קצרה הצלחות על הבמה האר כבת כ׳ ,שיש לה ,בלי שום ספק ,אלא שהקהל העברי בארצות-הברית
צישראלית וביקשה ״לכבוש״ גם את כשרון דרמתית לא-קטן ...לפני זמן-מה היה קטן .מנהל תיאטרון צרפתי בקנדה
״העולם הגדול״ .ברנר כתב אחרי באה אל אבותיה העניים ביפו ולקחה ראה את ליזה במישחקה בניו-יורק,
הצגת ״יעקב הנפח״ ב״הפועל הצעיר״ :חלק ב״יחום״ של אש ,מלאה תפקיד של והזמינה לשחק במשך עונה אחת
״ההצגה נגמרה בשעה מאוחרת .רוח״ רוזה -והעבודה שמישחק טבעי ואמנו -במונטריאל ,היא שלטה היטב בצרפ
הקהל היה סוער וחוגג .לאו בכל לילה תי כזה הוא חזון בלתי נפרץ! ...העב תית .אך היא דחתה את ההצעה .היא
מתרחש ליהנות הנאה אמנותית כזו .רית שהיתה בפיה על הבמה ,למרות אי -חיכתה לסיום המלחמה וקיוותה שאחרי
וכשכובו הנרות ונתרוקן האולם ,נשארו דעתה את השפה -היתה עברית מצלצ שיפתחו שוב שערי הארץ ,תוכל לשוב
עדיין חברי ה״אגודה״ ,עייפים ושמחים לת ,חיה ויפה! העיקר התנועות והמי -לארץ-ישראל ולחבריה ולחזור ולשחק
על הבמה העברית. מעבודתם ,לשוחח על הענינים העומדים מיקה! היא לקחה לבבות!״.
חזרה לארץ על הפרק בחיי האגודה .וכאן נתגלה ברנר מציין כי היא יודעת צרפתית,
אותו דבר ,שהלב נלחץ ממנו כמו ערבית תורכית ,בולגרית ועוד ,אבל
בצבת! גם ה׳ גנסין וגם הג׳ ורון ,שהפ אינה יודעת לקרוא ,ושואל :״למה יאבד
ליאו אותנו במישחקם הערב ,עוזבים כשרון? פה הן לא תוכל להתפתח ,פה אולם ליזה וארון לא חזרה לשחק על
בימים אלה את הארץ ...ומה שקשה אין במה ואין ראג׳יסור ואין כלום .אולי הבמה העברית בארץ-ישראל .עברו
ביותר :אם בנוגע לה׳ גנסין עוד לבנו טוב היה לה ,בכל זאת ,שתסע לניו -כמעט ששים שנה עד שסוף סוף הגיעה
סמוך ובטוח כי הוא ישוב אל הבמה יורק? ושם היא יכולה שגולדברג יענה בחזרה לארץ מולדתה וארץ חלומותיה.
היא הופיעה במחזות שונים ביידיש,
העברית -איש עברי הקשור באלפי לו אם יש לה מקום באמריקה״.
חוטים אל החיים העבריים ביהודה -איננו יודעים את תשובתו של ופסקה .היא נישאה בארצות-הברית
הנה בנוגע לג׳ ורון אין להגיד כזאת .גולדברג ,בכל אופן ,ב 1912-יצאה ליזה לצייר אברהם וולקוביץ ואף למדה
בעצמה לצייר .בסוף שנות השבעים
המשחקת בעלת-הכשרון ממלאה את וארון ל״עולם הגדול״.
תפקידיה ומבטאת יפה את מונולוגיה למעלה משנה בילתה ליזה וארון חזרה לארץ ,אשה זקנה.
כיד-החסד הטובה עליה ,אבל בשפה בפריז ,ביקרה בתיאטרונים שם וצפתה בארץ נפגשה עם חנה רובינא ,אהרון
בלתי-מובנת לה -הג׳ ורון אינה יודעת בשחקנים גדולים במישחקם במחזות מסקין ושמעון פינקל ,ששמעו עליה
עברית ולא קיבלה כל חינוך עברי -קלסיים .אחר-כך המשיכה לשווייץ ,שם רבות מפי חברם לתיאטרון ,מנחם
וכזו ,שהעולם העברי זר לה לגמרי ,למדה בבית-ספר לדרמה בז׳ניבה .שנים גנסין ,וקיבלוה בכבוד רב .היא השתכ
ודאי שהיא אבודה בשבילנו ...אנשים אחדות שיחקה עם שחקן ובמאי של נה בבית-אבות .אך כשנתיים אחר-
בעלי כשרון ,שנולדו יהודים ,אינם תיאטרון מוסקבאי ,גורנסקי .אולם כך נפטרה השחקנית ילידת ירושלים,
חסרים בשום מקום בתבל ובשום בשווייץ לא היה קהל יהודי גדול וליזה שהיתה אהובה על ברנר ,גנסין
מקצוע שבאמנות .אבל אנו ,אנו -בנינו החליטה לנסוע לארצות-הברית ,שם ועל עוד רבים ,שהעריצו את יופיה
פעלו אז תיאטרונים אידיים רבים ברא האקסוטי ואת משחקה .קומץ קטן של
ובנותינו נלקחים מאתנו...״
ואף-על-פי שברנר קובל שמא תעזוב שית מלחמת העולם הראשונה .אך אנשים ליווה אותה בדרכה האחרונה
ליזה וארון את הארץ ,הרי הוא שולח באמריקה לא מצאה את אשר קיוותה לבית-העלמין בחולון.
10