Page 16 - etmol 90
P. 16

‫הצגת ״ירמיהר׳‬

                  ‫מסע לחוץ לארץ‬                                  ‫שערכה הלהקה ברחבי הארץ עם ההצגה והמקהלה של‬
                                                                 ‫הסטודיה עליה ניצח יואל אנגל‪ ,‬ניגשו חברי ה״אוהל״‬
‫התיאטרון העלה את ההצגה התנ׳׳כית ״יעקב ורחל״‪,‬‬                     ‫להפקת המחזה החברתי הראשון שלהם‪ ,‬שצריך היה‬
‫ולאחר מכן את ההצגה ״ירמיהו״ מאת סטפן צווייג שנושאה‬               ‫להדגיש את זיקתם לציבור הפועלים בארץ ולהסתדרות ‪-‬‬
‫חורבן בית ראשון‪ .‬הצגה זו הועלתה תוך כדי מאורעות‬                  ‫״הדייגים״‪ .‬ה״אוהל״ תבע מוועדת התרבות ‪ 200‬לירות‬
‫‪ 1929‬ולמרות הצלחתה נקלעה הלהקה שוב לקשיים כספיים‬                 ‫להפקת ההצגה‪ ,‬אולם ועדת התרבות תבעה שיתוף בהנהלת‬
‫גדולים‪ ,‬גם פעולות האגודה למען ה׳׳אוהל״ נפסקו באופן‬
                                                                    ‫ה״אוהל״‪ ,‬דבר שחברי הלהקה התנגדו לו בצורה נמרצת‪.‬‬
                                                          ‫זמני‪.‬‬
‫כל אותו זמן לא קיבלו שחקני ה׳׳אוהל״ משכורת‪,‬‬                      ‫ועדת התרבות נענתה בסופו של דבר לבקשה וסייעה‬
‫התפרנסו כפועלים לכל דבר ונאבקו על ימי עבודה‪ .‬מספר‬                ‫בידי התיאטרון להפיק את ״הדייגים״‪ .‬בעיות הקשרים עם‬
‫חברי הסטודיה באותם ימים ירד ל־‪ 27‬והעזרה היחידה‬                   ‫ההסתדרות נפתרו באופן זמני עם ההחלטה בשנת ‪ 1928‬על‬
‫שקיבלו השחקנים היו שלוש ארוחות יומיות בשווי של‬                   ‫הקמת ״אגודה למען האוהל״‪ ,‬שהיתה לה זיקה הדוקה‬
‫לירה וחצי לחודש‪ ,‬שניתנו להם במטבח שהוקם בצריף‬                    ‫למוסדות ההסתדרות‪ ,‬אבל היא פעלה באופן עצמאי‪ .‬דוד‬
‫הסטודיה‪ .‬בינתיים חודשו פעולות האגודה למען ה׳׳אוהל״‬               ‫בן־גוריון‪ ,‬מזכיר ההסתדרות באותם ימים‪ ,‬טרח רבות‬
‫שנרתמה שוב לגיוס עזרה ללהקה‪ .‬התיאטרון העלה הצגות‬                 ‫בהקמת האגודה‪ ,‬וטיפח את התמיכה המוסרית והציבורית‬
‫נוספות‪ ,‬מהן שהצליחו‪ ,‬כמו ״בשפל״ לגורקי ו׳׳אופרה‬                  ‫בה‪ .‬באסיפה המייסדת של האגודה אמר בן״גוריון בין‬
                                                                 ‫השאר‪ :‬״אינני איש האמנות ולא אדבר על ערכו האמנותי‬
                              ‫בגרוש״ לברכט‪ ,‬ומהן שנכשלו‪.‬‬         ‫של ׳אוהל׳‪ ,‬אך ראיתי את יצירותיו ואיך קיבלו אותן‬
‫ל״אוהל״ קם ״מתחרה״ נכבד‪ :‬״הבימה״ השתקעה בארץ‬                     ‫הפועלים והציבור בכללו‪ .‬מעטים הדברים שעוררו בציבור‬
‫והיו שהעלו את השאלה אם יש צורך בשני תיאטרונים‪ ,‬ברל‬               ‫יחס עמוק כזה‪ ...‬אין ספק שיש דבר מה בחברי ׳אוהל׳‬
‫כצנלסון גם שאל‪ :‬״בהצגות האחרונות של ה׳אוהל׳ לא‬                   ‫וביוצרו משה הלוי‪ ,‬שנמצא ראוי ליחס זה‪ ,‬אך יש בזה גם‬
‫ידעתי מה הדבר המיוחד של ׳אוהל׳‪ .‬במה הוא חי את חיי‬
‫ציבור הפועלים‪ ,‬סבלו‪ ,‬ספקותיו?״‪ .‬משה הלוי הגיע‬                                 ‫דבר מה המציין את אופיו של ציבור הפועלים״‪.‬‬
‫למסקנה כי אם ירכוש לו התיאטרון מוניטין בינלאומיים‪,‬‬               ‫״כל אחד מאתנו משקיע את נפשו ואת מיטב כוחותיו‬
‫ישתפר במצבו ותיכנן מסע הופעות באירופה‪ .‬נמצא אמרגן‬                ‫בעבודתו ‪ -‬אמר בן־גוריון ‪ -‬אולם עוד זמן רב נסבול‬
‫בשם סירוטה אשר התחייב לארגן סיור לתיאטרון בשבע‬                   ‫מחוסר ביטוי לעבודה זו‪ .‬הננו משותקים ואילמים ללא‬
‫ארצות באירופה‪ :‬איטליה‪ ,‬שווייץ‪ ,‬בלגיה‪ ,‬צרפת‪ ,‬אנגליה‪,‬‬              ‫מוצא‪ .‬עוד אין לנו הסיפור אשר ישקף את חיינו המתרק­‬
‫פולין וליטא‪ .‬באביב ‪ 1934‬יצאה הלהקה לסיור בחוץ לארץ‪,‬‬              ‫מים‪ ,‬אין לנו השיר אשר יישמע בחגיגותינו ובכינוסינו‬
‫למרות שבעיותיה בארץ לא נפתרו‪ .‬הלהקה הציגה את‬                     ‫ויביע את המתרחש בלבבותינו‪ ,‬אין עוד הציור שיתן את‬
‫״נשפי פרץ״‪ ,‬״יעקב ורחל״‪ ,‬״ירמיהו״‪ ,‬״מגילת אסתר״‬                  ‫הביטוי החזותי האמיתי לחיינו בארץ‪ ...‬׳אוהל׳ נפגש‬
                                                                 ‫בשימחה לא רק מפני העונג האמנותי שהסב לנו‪ ,‬אלא מתוך‬
            ‫ו׳׳בשפל״‪ ,‬והמסע הפך להצלחה אמנותית גדולה‪.‬‬            ‫ההרגשה שלתוך עולמנו הוטלה הבשורה של ראשית ביטוי‬
‫התגובה האוהדת הגיעה גם למנהיגי ההסתדרות והם‬
‫שמחו על כך‪ .‬באוקטובר ‪ 1934‬חזר ״אוהל״ לארץ ונערכה‬                                                                    ‫ליצירתנו״‪.‬‬
‫קבלת פנים חגיגית מטעם מועצת הפועלים של תל״אביב‬                   ‫אותו זמן ‪ - 1928 -‬הגיע תיאטרון ״הבימה״ בפעם‬
‫והוועד הפועל של ההסתדרות‪ .‬את ברכת ההסתדרות הביא‬                  ‫הראשונה לארץ‪ ,‬ולא היה ברור אם ישתקע כאן‪ ,‬בן־גוריון‬
‫משה שרת‪ .‬ההסתדרות גם העניקה שי לתיאטרון‪ ,‬הגשמת‬                   ‫אמר כי יש להשתדל ש״הבימה״ תישאר בארץ‪ ,‬אבל אין‬
‫אחד מחלומותיו ‪ -‬את התואר והמעמד המיוחלים של‬                      ‫לערבב בכך את הבטחת קיומו של ה׳׳אוהל״ והכריז כי יש‬
‫תיאטרון פועלי ארץ״ישראל‪ .‬בתואר זה החזיק התיאטרון‬                 ‫בכוחם של ‪ 30‬אלף חברי ההסתדרות להציל את ה׳אוהל׳‬
‫במשך יותר מעשרים שנה‪ ,‬הציג הצגות רבות‪ ,‬אם־כי‬                     ‫ממצוקה‪ :‬״עוד זמן רב יצטרך ה׳אוהל׳ לקיים את האמנות‬
‫התרחק‪ ,‬למורת רוח ראשי ההסתדרות‪ ,‬מן הדרך ״הפוע״‬
‫לית״ המיוחדת‪ ,‬והגיע להישגים חשובים שנרשמו בתולדות‬                   ‫מתוך יסורים‪ ,‬אך להצילו מדלות מנוולת הננו מחוייבים״‪.‬‬

                                               ‫האמנות בארץ‪.‬‬                                                                            ‫‪16‬‬
   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21