Page 16 - etmol 90
P. 16
הצגת ״ירמיהר׳
מסע לחוץ לארץ שערכה הלהקה ברחבי הארץ עם ההצגה והמקהלה של
הסטודיה עליה ניצח יואל אנגל ,ניגשו חברי ה״אוהל״
התיאטרון העלה את ההצגה התנ׳׳כית ״יעקב ורחל״, להפקת המחזה החברתי הראשון שלהם ,שצריך היה
ולאחר מכן את ההצגה ״ירמיהו״ מאת סטפן צווייג שנושאה להדגיש את זיקתם לציבור הפועלים בארץ ולהסתדרות -
חורבן בית ראשון .הצגה זו הועלתה תוך כדי מאורעות ״הדייגים״ .ה״אוהל״ תבע מוועדת התרבות 200לירות
1929ולמרות הצלחתה נקלעה הלהקה שוב לקשיים כספיים להפקת ההצגה ,אולם ועדת התרבות תבעה שיתוף בהנהלת
גדולים ,גם פעולות האגודה למען ה׳׳אוהל״ נפסקו באופן
ה״אוהל״ ,דבר שחברי הלהקה התנגדו לו בצורה נמרצת.
זמני.
כל אותו זמן לא קיבלו שחקני ה׳׳אוהל״ משכורת, ועדת התרבות נענתה בסופו של דבר לבקשה וסייעה
התפרנסו כפועלים לכל דבר ונאבקו על ימי עבודה .מספר בידי התיאטרון להפיק את ״הדייגים״ .בעיות הקשרים עם
חברי הסטודיה באותם ימים ירד ל־ 27והעזרה היחידה ההסתדרות נפתרו באופן זמני עם ההחלטה בשנת 1928על
שקיבלו השחקנים היו שלוש ארוחות יומיות בשווי של הקמת ״אגודה למען האוהל״ ,שהיתה לה זיקה הדוקה
לירה וחצי לחודש ,שניתנו להם במטבח שהוקם בצריף למוסדות ההסתדרות ,אבל היא פעלה באופן עצמאי .דוד
הסטודיה .בינתיים חודשו פעולות האגודה למען ה׳׳אוהל״ בן־גוריון ,מזכיר ההסתדרות באותם ימים ,טרח רבות
שנרתמה שוב לגיוס עזרה ללהקה .התיאטרון העלה הצגות בהקמת האגודה ,וטיפח את התמיכה המוסרית והציבורית
נוספות ,מהן שהצליחו ,כמו ״בשפל״ לגורקי ו׳׳אופרה בה .באסיפה המייסדת של האגודה אמר בן״גוריון בין
השאר :״אינני איש האמנות ולא אדבר על ערכו האמנותי
בגרוש״ לברכט ,ומהן שנכשלו. של ׳אוהל׳ ,אך ראיתי את יצירותיו ואיך קיבלו אותן
ל״אוהל״ קם ״מתחרה״ נכבד :״הבימה״ השתקעה בארץ הפועלים והציבור בכללו .מעטים הדברים שעוררו בציבור
והיו שהעלו את השאלה אם יש צורך בשני תיאטרונים ,ברל יחס עמוק כזה ...אין ספק שיש דבר מה בחברי ׳אוהל׳
כצנלסון גם שאל :״בהצגות האחרונות של ה׳אוהל׳ לא וביוצרו משה הלוי ,שנמצא ראוי ליחס זה ,אך יש בזה גם
ידעתי מה הדבר המיוחד של ׳אוהל׳ .במה הוא חי את חיי
ציבור הפועלים ,סבלו ,ספקותיו?״ .משה הלוי הגיע דבר מה המציין את אופיו של ציבור הפועלים״.
למסקנה כי אם ירכוש לו התיאטרון מוניטין בינלאומיים, ״כל אחד מאתנו משקיע את נפשו ואת מיטב כוחותיו
ישתפר במצבו ותיכנן מסע הופעות באירופה .נמצא אמרגן בעבודתו -אמר בן־גוריון -אולם עוד זמן רב נסבול
בשם סירוטה אשר התחייב לארגן סיור לתיאטרון בשבע מחוסר ביטוי לעבודה זו .הננו משותקים ואילמים ללא
ארצות באירופה :איטליה ,שווייץ ,בלגיה ,צרפת ,אנגליה, מוצא .עוד אין לנו הסיפור אשר ישקף את חיינו המתרק
פולין וליטא .באביב 1934יצאה הלהקה לסיור בחוץ לארץ, מים ,אין לנו השיר אשר יישמע בחגיגותינו ובכינוסינו
למרות שבעיותיה בארץ לא נפתרו .הלהקה הציגה את ויביע את המתרחש בלבבותינו ,אין עוד הציור שיתן את
״נשפי פרץ״ ,״יעקב ורחל״ ,״ירמיהו״ ,״מגילת אסתר״ הביטוי החזותי האמיתי לחיינו בארץ ...׳אוהל׳ נפגש
בשימחה לא רק מפני העונג האמנותי שהסב לנו ,אלא מתוך
ו׳׳בשפל״ ,והמסע הפך להצלחה אמנותית גדולה. ההרגשה שלתוך עולמנו הוטלה הבשורה של ראשית ביטוי
התגובה האוהדת הגיעה גם למנהיגי ההסתדרות והם
שמחו על כך .באוקטובר 1934חזר ״אוהל״ לארץ ונערכה ליצירתנו״.
קבלת פנים חגיגית מטעם מועצת הפועלים של תל״אביב אותו זמן - 1928 -הגיע תיאטרון ״הבימה״ בפעם
והוועד הפועל של ההסתדרות .את ברכת ההסתדרות הביא הראשונה לארץ ,ולא היה ברור אם ישתקע כאן ,בן־גוריון
משה שרת .ההסתדרות גם העניקה שי לתיאטרון ,הגשמת אמר כי יש להשתדל ש״הבימה״ תישאר בארץ ,אבל אין
אחד מחלומותיו -את התואר והמעמד המיוחלים של לערבב בכך את הבטחת קיומו של ה׳׳אוהל״ והכריז כי יש
תיאטרון פועלי ארץ״ישראל .בתואר זה החזיק התיאטרון בכוחם של 30אלף חברי ההסתדרות להציל את ה׳אוהל׳
במשך יותר מעשרים שנה ,הציג הצגות רבות ,אם־כי ממצוקה :״עוד זמן רב יצטרך ה׳אוהל׳ לקיים את האמנות
התרחק ,למורת רוח ראשי ההסתדרות ,מן הדרך ״הפוע״
לית״ המיוחדת ,והגיע להישגים חשובים שנרשמו בתולדות מתוך יסורים ,אך להצילו מדלות מנוולת הננו מחוייבים״.
האמנות בארץ. 16
