Page 3 - ETMOL_45

‫יכודשעאתלהשיר‬

‫‪-‬מהאיולפלוחד‬

‫זכרונות על ימיו הראשונים‬
‫של ״השומר״‬

‫יהושע ברנדשששר היה נער צעיר כשהגיע בשנת‬
‫‪ 1909‬לארץ־ישראל ויצא לעבוד בסג׳רה‪ ,‬שם‬
‫נפגש עם מייסדי ״השומר״ שקם זה עתה‪ ,‬שמר‬
‫אתם והתיידד אתם‪ .‬ברנדשסטר התיישב אתר•‬
‫כך ביבנאל והיה בעל משק חקלאי‪ .‬לאחר מלח­‬
‫מת העולם הראשונה נסע להולנד‪ ,‬למד חקל­‬
‫אות‪ ,‬חזר לארץ‪ ,‬הצטרף לקיבוץ בית‪-‬אלפא‬
‫וניהל חוות נסיונוח‪ .‬הוא עזב אח הקיבוץ‪ ,‬היה‬
‫מנהל תיאטרון ״הבימה״ ואחר‪-‬כך ניהל מפעלים‬
‫תעשייתיים שונים‪ .‬ברנדשטטר נפטר בשנת‬
‫‪ .1975‬בשנותיו האחרונות החל לצייר וציוריו‬
‫הנאיביים‪ ,‬מזכרונוח נעוריו בגליל ומראות ארץ‪-‬‬
‫ישראל הישנים‪ ,‬זכו להערכה רבה‪ .‬לפני מוחו‬
‫העלה על הנייר זכרונוח מימיו הראשונים בארץ‪.‬‬
‫כאן מתפרסם פרק ‪ -‬תיאורם של ראשוני ״השו­‬

‫מר״‪ ,‬שאותם הכיר היטב‪.‬‬

‫צפורה זייד בעגלה עם ילדה ‪ -‬ציור של ברנדשטטר‬

‫ואותו לילה הביא חיים יחידי שמונה ערבים שתפסם כורתים‬ ‫במבט ראשון נתפסתי לחיים שטורמן‪ ,‬שהיה באותם ימים‬
‫עצי אקליפטוסים בלי רשות‪ .‬הוא רכב בראש והם הלכו‬ ‫כמוני ‪ -‬כמעט נער‪ .‬מעולם לא חגר נשק‪ ,‬כרוב חבריו‪ ,‬אם‬
‫אחרי סוסו‪ ,‬כשהגרזנים בידיהם‪ .‬איש לא האמין למראה‬ ‫השעה לא דרשה זאת‪ .‬היה מצניע לכת‪ ,‬אבל בעל אומץ רב‬
‫עיניו‪ .‬ויכלתי לעמוד על הקסם של חיים‪ ,‬שהביא עמו את‬ ‫ורצון עז‪ .‬גבוה היה ועיניו כחולות‪ ,‬ולפעמים כשנכנסתי‬
‫הגנבים מבלי שיעלה על דעתם‪ ,‬כי יכולים הם להתקיפו‬ ‫אתו בשיחה‪ ,‬היה נדמה לי‪ ,‬כי קומתו הגבוהה מפריעה לו‪,‬‬

‫ולהכריעו‪.‬‬ ‫כי היא מבליטה אותו יותר מדי‪.‬‬
‫זכורני מקרה אחד‪ :‬יצאנו בשבת מסג׳רה לאום־ג׳וני‪,‬‬
‫המנגינה האהובה‬ ‫דגניה לעתיד‪ .‬שכרנו סירה קטנה‪ ,‬כדי שתעבירנו את‬
‫הירדן‪ .‬באמצע הדרך‪ ,‬בזרם החזק‪ ,‬עצר בעל הסירה ודרש‬
‫פעם ניגש אלי מנדלי פורטוגלי‪ ,‬שהיה מראשי השומרים‪,‬‬ ‫מאתנו שנשלם לו פי שנים ואז יעבירנו‪ .‬אנו ״הירוקים״‬
‫והציע לי להיכנס בקביעות לשמירה‪ ,‬ואז אוכל להעמיד את‬ ‫רצינו להתנפל עליו‪ .‬חיים השתיק אותנו במבטו הישר‬
‫מועמדותי כחבר ״השומר״‪ .‬קשה היה לי לסרב‪ ,‬כי אהבתי‬ ‫והכחול‪ ,‬ניגש אל הספן‪ ,‬הוציא בתנועה זריזה מחגורתו את‬
‫את שירתו ומנגינותיו המולדביות‪ ,‬שמשם בא‪ ,‬ורציתי‬ ‫השוט שלו‪ ,‬והשליך אותו לירדן‪ .‬הערבי נשאר רגע דומם‬
‫לשמוע אותן‪ .‬לפעמים הייתי מקשיב שעות לשריקתו מלאת‬
‫הגעגועים‪ .‬לאחר זמן התעורר בי החשד‪ ,‬כי הוא הציע לי‬ ‫ומייד המשיך את הדרך מבלי לדבר מילה‪.‬‬
‫לשמור לא בגלל סגולותי כנושא נשק‪ ,‬אלא מכיוון שגם הוא‬ ‫כשקיבל ״השומר״ את השמירה בחדרה והמצב שם היה‬
‫קשה‪ ,‬שלחו לשם את חיים‪ .‬פעם באתי לחדרה באיזה עניין‬