Page 4 - ETMOL_45

‫ברנדשטטר מצייר את כפר־תבור ואת שומריו‬ ‫אהב לשמוע את שירתי ורצה שאהיה אתו‪...‬‬
‫מנדלי פורטוגלי היה ידוע בתקיפותו ובדרישותיו למש­‬
‫עליך בדברי נחמה או בדברי כיבושין‪ ,‬הכל לפי הצורך של‬ ‫מעת‪ .‬קשה היה להתנגד לו‪ ,‬כי פחדו מפניו‪ .‬פעם‪ ,‬בשבתי‬
‫המבקש‪.‬‬ ‫לבדי בארוחת הבוקר‪ ,‬לפני ה״דור״ )סיבוב השמירה(‬
‫האחרון‪ ,‬הוא נכנם לביקורת‪ .‬ראה שאני עצוב‪ ,‬הצליף מעלי‬
‫פעם כששמרתי בלילה בסג׳רה בא ישראליק‪ ,‬מסר לי‬ ‫בשוטו‪ ,‬טפח על כתפי ואמר; ״שוטה‪ ,‬הלא אתה יודע לשיר‪,‬‬
‫פתק ואמר שעלי למסרו מייד למאירקה חזנוביץ במסחה‪.‬‬ ‫ולכן אין לך פחד לא מפני המוות ולא מפני החיים‪ .‬השירה‬
‫רציתי לסרב‪ ,‬אבל הוא אמר‪ :‬״לך מייד‪ ,‬זה דחוף‪ ,‬אני‬
‫אשמור במקומך״‪ .‬קשה לתאר את פחדי בדרך‪ .‬כל דירדור‬ ‫גם אם היא עצובה‪ ,‬אינה מוסיפה עצבות״‪.‬‬
‫של אבן או רישרוש של שיח היו בעיני כקולות שודדים‬ ‫מנדלי פורטוגלי עבר לשמור בבית״גן על יד יבנאל‪ .‬אני‬
‫ואורבים‪ .‬כשהגעתי למסחה היה עוד לילה‪ .‬מסרתי את‬ ‫אז כבר הייתי אכר ביבנאל‪ .‬הוא היה גם הממונה על הנשק‬
‫הפתק למאירקה‪ ,‬הוא פתחו וצחק‪ .‬מייד הבנתי‪ ,‬כי ישראליק‬ ‫של שתי המושבות‪ .‬מנדלי שנא את אקדח ה״בראונינג״‬
‫רצה לנסות אותי‪ ,‬כמינהג השומרים‪ .‬למחרת נפלתי למשכב‬ ‫והיה רגיל לאמר‪ ,‬כי זהו כלי לאיבוד לדעת‪ .‬פעם‪ ,‬בליל‬
‫לכמה ימים‪ .‬ישראליק בא לבקרני‪ ,‬טפח לי על השכם ואמר‪:‬‬ ‫גשם‪ ,‬היתה אזעקה‪ .‬כשיצאנו נודע לנו‪ ,‬כי מנדלי נפצע‬
‫״אל תפחד מפחדך‪ ,‬מי שאינו מפחד הריהו בלי נשמה‪ ,‬או‬ ‫ושוכב ב״חושה״ )צריף( שלו בבית״גן‪ .‬כשנכנס לאכול‬
‫ארוחת״בוקר התכופף להרים איזה חפץ מהרצפה ואז נשמט‬
‫שקרן״‪.‬‬ ‫ה״בראונינג״ מנרתיקו‪ ,‬נפל על הרצפה ונפלט כדור שפילח‬
‫מאירקה נתפרסם במעשי גבורתו אצל הערבים וכולנו‬
‫ידענוהו בתור אמיץ לב שאין כדוגמתו‪ .‬הוא היה כולו‬ ‫את צווארו‪.‬‬
‫אהבה‪ .‬אהב את הטבע‪ ,‬את חבריו‪ ,‬את סוסתו‪ ,‬את ה״אבו‬ ‫הבאנוהו ליבנאל )כי הרופא הזקן לא רצה לנסוע בגשם‬
‫חמסה״)אקדח ״מאוזר״ שבו מחסנית לחמישה כדורים( שלו‬ ‫לבית״גן(‪ .‬לא ידעו מה מצבו והוא לא השמיע אף אנחה‪.‬‬
‫ואף את הערבים שאתם התנגש‪ ,‬והיה צריך לפעמים ללמדם‬ ‫כאשר הגיב על דקירות שדקרוהו‪ ,‬אמר אחד הנוכחים‪ ,‬כי זה‬
‫דרך ארץ‪ .‬מי ששמע אותו שר בדבקות רבה‪ ,‬יכול היה‬ ‫סימן טוב‪ .‬אז פקח מנדלי את עיניו והגיב בדבר הלצה‬
‫להבין מה זו מסירות נפש‪ .‬מעולם לא יצאה מפיו מילה של‬ ‫המשתמע לשתי פנים‪ .‬אשתו ישבה על ידו‪ .‬פתאום רמז לי‪,‬‬
‫רוגזה ומעולם לא ציווה מלמעלה‪ ,‬כי אם עשה את הכל‬ ‫שאתקרב אליו‪ .‬לקח את ידי והתחיל לשרוק את המנגינה‬

‫בעצמו והיה דוגמה לאחרים‪.‬‬ ‫שלו‪ ,‬ובאמצע השריקה הוציא את נשמתו‪.‬‬

‫כבוד להיתפס על־ידי מאירקה‬ ‫אל תפחד מפחדך‬

‫לא אשכח שני מקרים עם מאירקה שהייתי עד להם‪ .‬פעם‬ ‫ישראליק גלעדי היה ממייסדי ״השומר״‪ ,‬הוא היה כמו אח‬
‫גנבו ביבנאל עדר )היו אז אצלנו לביקור תלמידי המחזור‬ ‫ואב‪ ,‬מייסר ואוהב‪ .‬עם כל צרה פנו אליו והוא ידע להקל‬
‫הראשון של גימנסיה ״הרצליה״‪ ,‬משה שרתוק וחבריו(‪.‬‬
‫רדפנו אחרי השודדים‪ .‬אני חזרתי מהמרדף‪ ,‬כדי להעביר‬
‫ידיעות ולאסוף את האנשים שהתפזרו לכל צד‪ ,‬ונתקלתי‬