Page 5 - ETMOL_45
P. 5
לבקר אצלם .פעם בהיותי אצלם בחדרם שבקומה העליונה, במאירקה נלחם יחידי בשלושה פרשים בדואים .הם פצעוהו
נשמעו אנחות מהרחוב דרך החלון .כשהבטנו לראות את ברגלו .והוא ,פצוע ,ירד מסוסתו וירה לעברם עד שתבוא
פשר הדבר ,ראינו אשה ערביה נשענת על קיר הבית ופניה
מביעים כאבים ,על שאלתנו ענתה ,כי היא עומדת ללדת. עזרה .כשראו הערבים אותי ,ברחו לואדי פיג׳ם.
צפורה ירדה מייד והכניסה אותה לדירה בקומה הראשונה. פעם שניה בא שומר בלילה מהשדה ,ואמר ,כי הוא
חזרה ,הוציא מארגזי הנפט הריקים )ששימשו אז כ״רהי־ ומאירקה הותקפו בשמירה .מאירקה שלח אותו להזעיק
עזרה ,והוא יצא לדרך ,אף על פי שחשש להשאירו לבדו,
טים״( בדים ,ממחטות ,כתונות וירדה למטה לעזור ליולדת. אבל מאירקה ציווה עליו למהר .כשבאנו למקום ,מצאנו את
פעם ,כשהייתי כבר איכר ביבנאל ,הסעתי אותה ואת מאירקה נאבק עם ארבעה ערבים וכשהבאנום למושבה,
ילדה הבכור בעגלה לכפר״גלעדי ,שם היה בעלה .בדרך,
ליד החולה ,חלה הילד ופסק כמעט מלנשום .לא ידענו מה אמרו ,כי כבוד להם להיתפס על״ידי מאירקה.
לעשות .עגלתי היתה רתומה לפרידות שאי-אפשר היה כשהתחתן לא היה גבול לשמחתו .כשבאנו לבקרו במרח
לרכב עליהן ,וההתקדמות היתה איטית מאוד .פתאום ראינו ביה כיבד אותנו בגאוה בלחם שאשתו אפתה במו ידיה והיה
עגלה רתומה לסוסים מתקרבת אלינו מצד צפון .היה זה אחד שמח כילד .כשנפל בהתנפלות על מרחביה נשבעו הערבים,
האיכרים ממתולה .עכבנוהו וביקשנוהו ,כי יתן לנו את כי לא יתכן שכדור ערבי היה פוגע במאירקה .ואמנם ,אחרי
הסוסים בכדי שנוכל להגיע ברכיבה למתולה ששם היה חקירה נתברר ,כי כדור טועה של אחד השומרים הרג את
רופא .קודם סירב ,אך כשאיימנו בהנחת יד על המותן ליד
האקדח ,וכן כשנודע לו מי אבי הילד -נעתר האיכר .עלינו מאירקה תוך כדי ההתקפה הערבית.
על הסוסים ,עטפנו את הילד ב״עביה״ ,והחלפנו אותו מידי איש אחר היה פריץ .אמיץ לב ובלי פחד ,אבל לעתים
פעם בינינו וכך הגענו בדהירה אל בית הרופא ,וגילינו אכזר ביחסיו עם הערבים .פריץ אהב לירות מדי פעם
שהתינוק ער ומבוהל וצועק ,אלא שאנו לא הרגשנו בדבר למטרה ולהתהדר בכשרון הקליעה שלו .פעם העמיד את
אחד השומרים הצעירים על יד קיר ואמר לו לפשק את
בשעת הרכיבה המהירה .כעבור כמה שבועות נרפא. רגליו ,הוא התרחק ממנו וירה במטרה ,דרך הרגלים של
השומר .פריץ קלע היטב ,אולם אחד הכדורים חזר מהקיר
איש עם צער ,שמחה וחרדה ופצע את האיש וקטעו לו חלק מרגלו .כששמע זאת פריץ,
לבש את מיטב בגדיו ,שתה לשכרה ,יצא לשדה ושם קץ
אנשי ״השומר״ למרות שהיו תמיד בקו האש ,היו מעורים
בכל בעיות בארץ .הם גם העלו תכניות על דרך החיים לחייו ברובהו.
שלהם לעתיד ,הקמת כפר שומרים וכדומה .כל אלו העניקו
ל״השומר״ צביון מיוחד .למרות היותה בעלת משמעת ברזל עבודות ״גבריות״ לנשים
הצטרפו לתנועה הזאת מכל שדרות הציבור ומכל החוגים
למיניהם .לפעמים ,כשנמצאת בחברתם ,לא הבנת איך יכלו היו גם נשים ב״השומר״ ,טיפוסים מיוחדים במינם ,כמו
אנשים שונים כה זה מזה להימצא בצוותא ולשמור בנאמנות שלוש האחיות שטורמן ,שהיו נשואות עם ראשי הקבוצה.
הן תבעו לעבוד בעבודות ״גבריות״ ,כמו חרישה בשוורים,
על המשמעת ,שהיתה מרצון ולא מכפיה. עגלונות ,דישה וכר .הן היו מוכנות לצאת גם למלחמה
ואמנם ,הנאמנות אל העניין היתה כה חזקה ,שבהיותך גלויה וגם ידעו ״להתחפש״ כדי שלא יכירו בהן את נשיותן.
בחברתם לא הרגשת ,כי מאחורי הכסות הקשה שלהם חבוי הן השתתפו גם בשמירה וכשלא נתנו להן לשמור ,היו
גם איש עם צער משלו ושמחה משלו ,עם רגש משלו וחרדה
משלו .וכך ,נראה לי עתה ,היתה פעולתו של כל אחד מהם מביימות אזעקה מדומה ,ויוצאות גם הן לפעולה...
עצמאית במידה רבה ,גם אם לכאורה היו כולם כאילו מעור היו גם האחיות פייגל )צפורה( ,קילה וגיטל שגם כן היו
קשורות עם ראשי ״השומר״ .פייגל״צפורה היתה נשואה
אחד.
לאלכסנדר זייד וקיילה אשתו של ישראל גלעדי.
צפורה זייד חיתה עם בעלה זמן מה בחיפה ותמיד שמחתי
יפו בימי העליה השניה
בעיני ברנדשטטר