Page 2 - ETMOL_108
P. 2
העורך :שלמה שבא עתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל
מועצת המערכת :פרופ׳ שלמה סימונסון,
פרופ׳ מינה רוזן ,ד״ר שלמה נצר ,עקיבא דורון ,פרופ׳ יוסף גותי
המערכת :המכון לחקר התפוצות ,בנין קרטר ,אוניברסיטת תל־אביב
ההפקה :הוצאת מלוא בע״מ
הפצה ומנויים :ת.ד - 14056 .תל־אביב ,61140טלפון 5621561־03
סדר לוחות והדפסה :דפוס ״חדקל״ בע״מ•־־• תל־אביב
מנוי לשנה 56.-ש״ח
גליון בודד 10.-ש״ח
מיסודם של אוניברסיטת תל״אביב ומשרד החינוך והתרבות
התוכן סופו של ארון הספריסז
נשער -ביח־הכנסח הגדול העתונים פירסמו לפני זמן לא רב על תקליטור מיועד למחשב שיצא לאור מטעם
בחל־אביב ,בשנוח השלושים, אוניברסיטת בראילן והוא אוצר בקרבו את התנ״ך ואת התלמוד הבבלי 32 ,מדרשי
ועליו ה״כיפה״ שהציב המהנ אגדה ,היד החזקה של הרמב״ם ו־ 350ספדי שאלות־ותשובות עיקריים מכל הדורות.
דס ארפד גוט ,על האיש ,מפע זהו אחד התקליטורים הראשונים האוצרים את הספרים החשובים בשטח מסויים -
ליו והגשר שהקים על נהר פרת ההלכה וכל המשתמע ממנה על החיים היהודים .בלחיצה על כפתור יכול החוקר
כותב בעמוד 20דוד גלעדי, להעלות זה אחר זה חה עם זה ,כל הנאמר על מה שהוא מבקש לדעת ,אמנם עדיין לא
מוותיקי העתונאים • בפתח מושלם ושלם ,אבל יש להניח שהנושא יפותח ויושלם .אף פעם בתולדות המחקר
החוברת -על ראש-עיר לא האנושי לא היו נושאי המחקר והחומר ערוכים כך ועומדים לרשות החוקר והמעיין,
ידוע בתל-אביב ,ששימש בתפ- הלומד והסקרן ,בצורה כזו .והגשה זו של החומר והנגישות אליו הם עניין לא רק ליתר
קיר זה עשרה ימים בלבד - דיוק וידע ,אלא ,כך נראה לי ,הם יביאו למחקר בשלב גבוה יותר והבנה שלא Tענו
מאת אילן שהורי • פרופ׳
אדה מודגנשטון כותב)בעמור כמותם עד כה.
(6על ראשית התיישבות
האשכנזים בירושלים ועל הס בארץ ובעולם עובדים עתה באופן נמרץ על אצירת חכמת הדורות בנושאים שונים -
כם שחתמו עם הספררים • מתוך אלפי ספרים ,כתבי־עת ,עתונים ,מאמרים ומחקרים -לתוך תקליטורים שכאלה
הפרעות ביהורי עיראק ב1941- ודומיהם והם יכילו את יצירת התרבות האנושית שתעמוד לרשות החוקרים והקוראים
-מאת כרמלה מנשה • ד״ר והתלמידים ,בלחיצת כפתור .החוקר שיבקש לחבר מחקר בנושא מסויים יחסוך
רות למדן מספרת על נשות חודשים ושנים רבות שהוקדשו עד־כה לחיפוש החומר בספרים ובמקורות אחרים.
צפת במאה ה 16-ועל יחסם צירופם של המקורות והצגתם זה מול זה תה על tזה בלחיצת כפתור המחשב יעלה פי
ההשדני של הרבנים אליהן כמה את אפשרות הניתוח והמחקר ואת המסקנות ואת צורת הפירסום ,שכן נראה לי
)עמוד • (12הקשדם של שלא יהיה צורך בציטוט המקורות השונים במחקר החדש ,הללו יעמדו בקלות לרשות
המרכז בבבל עם יהורי אירופה המתעניין ,אלא מה שיעשה החוקר הוא צירוף המסקנות שלו אל אוצר המחשב ,וכל זה
בסוף האלף הראשון -פרופ׳
משה גיל בעמור • 14שני אפילו מבלי צורך להדפיסן בספר.
״מוגרבים״ ,יוצאי צפון- ובעוד כמה שנים ,משיועלה כל החומר הנדפס על המחשבים ,יקלטו גם את רבבות
אפריקה ,יצאו לחפש את התעודות והמסמכים שבארכיונים ועבודת נמלים של שנים רבות של החוקר -חיפוש
אבטיח-הפלא ,הוא אבטיח אחרי החומר בגנזים שונים ,שלעתים תפס את עיקר המחקר ,תיפתר בקלות וביעילות.
הפרא ,והקימו ישוב בעזה - נראה לי שבשלב ראשון ,כבר עכשיו ,ייעלמו כרכי האנציקלופדיות השונות מארונות
חגי הונדמן בעמור • 16זבולון הספרים ואתן ספרי הלכה ופסיקה ומשפט ופסקי דין וספרי יען ,ואחריהם ייעלמו ספרי
קוורטין היה מגדולי החזנים, המחקר שייאצרו במחשבים ,ואחריהם מי יודע .תם עידן הספר בן 550השנים כפותח
אבל הוא היה גם איש עסקים
וחלק מהקריה הממשלתית אופקים חדשים ומפיץ ידע ותורה .המחשב יתפוס את מקומו.
בתל-אביב עומד על אדמותיו עדיין ישאר הספר מן הספרות היפה והשידה ,אבל אולי גם הוא ייעלם והאיש
המבקש ספד ילחץ על כפתור המחשב ומן המדפסת ייצאו דפי כתב־היד שביקש,
בשרונה לשעבר -על החזן מיועד לקריאה ואחרכך לזריקה .ארונות הספרים יתרוקנו .מוצר הקריאה ייצא מן
והאיש מאת עקיבא צימדמן • המכונה ,מיועד לקוראו בלבד .הספר שעמד בספריה במשך מאות שנים ושימש את
שידת המהשב ־ אליהו הנהן, הרבים -ייעלם .ואתו ייעלם בית־הספרים -הספריה -שבה התרכזו מבקשי־ספר
הוקר הפזמון הארצישראלי, במשך דורות רבים .במקומה יבוא אוצר התקליטורים בביתו של כל אדם .לכל אחד
הוא גם איש מחשבים והוא תהיה גישה קלה לאלפי ספדים וכתבי Tנדירים ביותר ,כל אחד יהיה בעל ספריה
מספר)בעמוד (22על מכונת- גדולה של קבצים שיבואו לעולם בלחיצת ,Tדק לו בלבד .במידה מסויימת אפשד
הפלא והשירים שנכתבו לה.
למחשב אמנם נכתבו שירים לומר שנחזור אל כתב־ה Tהיח Tאי ,כבימי הביניים.
אבל הוא עשוי לנחם למהפכה וכשדאיתי כל זה הייתי בעיני כאותו אדם בשנת 1450הרואה בפעם ראשונה את
בעולם הספר ,על השאלות המצאתו של גוטנברג ,הספר המודפס ,והוא נדהם :הוא יודע כי מעתה החכמה והדעת
והתהיות שמעורר המחשב לא יהיו כפי שהיו ,הוא לא יודע בדיוק מה ישתנה וכיצד ,אבל אנחנו היודעים את
והתקליטור -במאמר בעמוד המהפכה שעשתה המצאת הספר בתולדות הימים ,כמה שערים פתחה ,כיצד פיתחה
זה • רבים נוסעים עכשיו לסין את המחקר וה Tע ,וכיצד שינתה את פני האנושות .כך גם היום .עומד האדם מול
ורואים את פלאיה ,אבל מע המחשב והתקליטור ויודע כי מעתה לא יהיו הדברים לעולם כפי שהיו ,אבל אין הוא
טים יודעים כי בקצה אותה
ארץ גדולה -קיימת היתה יודע מה יהיו.
קהילה סינית ,של יהורים -
בעמוד אחרון.
