Page 7 - ETMOL_108

‫יהודים ספרדים‬ ‫אחיהם שבארץ־ישראל‪ .‬הם גם רמזו שלמעשה כבר היתה‬
‫לאשכנזים בארץ־ישראל חזקה על כספי הקהילות האשכנ­‬
‫השליחות היתה לגייס כספים לתשלומי החובות ובניין חצר‬
‫ה״חורבה״ בירושלים‪ .‬במסעו זה הצליח צורף לעורר את‬ ‫זיות במערב אירופה‪.‬‬
‫הקהילות האשכנזיות במערב אירופה לסייע לפרושים אך‬ ‫שנת תק״פ )‪ (1820‬היתה שנת מפנה ביחסים שבין‬
‫בעיקר הוא היה לאחד מאדריכליו של ההסכם הכפוי‬ ‫הפרושים לספרדים‪ ,‬מכמה וכמה בחינות‪ :‬רצח חיים פרחי‪,‬‬
‫שהטילו הפקידים והאמרכלים באמשטרדם על שני הצדדים‬ ‫שר האוצר של שליט עכו והגליל‪ ,‬מגינם ואיש חסות של‬
‫הספרדים בפני השלטונות העות׳מאניים‪ ,‬השפיע על ירידת‬
‫הניצים בירושלים‪.‬‬ ‫מעמדם וחוסנם של הספרדים‪ .‬ולעומת זאת התגברות‬
‫תוכן הסכם הפשרה שכפו הפקידים והאמרכלים על‬ ‫המעורבות הקונסולרית של רוסיה ואוסטריה בערי החוף‬
‫הצדדים בירושלים הוא כדלהלן‪ :‬כספי ירושלים‪ ,‬דהיינו ‪11‬‬ ‫של ארץ־ישראל וסוריה שהתרחשה באותה עת‪ ,‬השפיעה‬
‫חלקים מ‪ 28-‬חלקים הניתנים לכל ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬יחולקו‬ ‫על עליה בבטחונם העצמי של האשכנזים‪ .‬מאזן הכוחות בין‬
‫שווה בשווה בין הספרדים לאשכנזים בירושלים‪ .‬אם‬ ‫הספרדים לבין האשכנזים השתנה‪ .‬אולם בעקבות הגזירות‬
‫הכלכליות על היהודים ברוסיה״פולין ירדה באורח דרסטי‬
‫הספרדים יסרבו להענות להצעה זו‪ ,‬יפסידו גם את החצי‬ ‫תמיכתם של יהודי מזרח אירופה באחיהם בארץ־ישראל‪.‬‬
‫הזה‪ .‬הקהילות האשכנזיות באירופה שאינן מרוצות ממצב‬ ‫החסידים‪ ,‬למשל‪ ,‬שמאז עלייתם בשנת תקל״ז )‪ (1777‬לא‬
‫זה והמבקשות למחות עליו רשאיות לשלוח את כל הכסף‬ ‫עירערו על השתלטות הספרדים על כספי הקהילות‬
‫היהודיות האשכנזיות במערב אירופה בצורה משמעותית‪,‬‬
‫לפרושים באמצעות גבאי ורוזני וילנה‪.‬‬ ‫יצאו הפעם מגדרם ושלחו שד״רים למערב אירופה בדרישה‬
‫הסכם הפשרה הכפוי גרם לתדהמה בירושלים‪ .‬שני‬
‫הצדדים הצהירו על התנגדותם לקבלתה‪ .‬מנחם מנדל‬ ‫לתמוך גם בהם‪.‬‬
‫משקלוב חשש דווקא מן ההצלחה הגדולה שהיתה בה‬ ‫בשנת תקפ״א )‪ (1821‬השתחררו הפרושים בצפת מעולה‬
‫לפרושים‪ .‬הוא חשש‪ ,‬ובצדק‪ ,‬מתגובה חריפה של הספרדים‬ ‫של הקהילה הספרדית‪ ,‬אך לא זכו בכספי כל האשכנזים‬
‫שתשמוט את הבסיס להמשך פעילותו בירושלים‪ .‬מובנת‬ ‫במערב אירופה‪ ,‬אולם על פי עדותם של הפקידים והאמרכ­‬
‫יותר היתה התנגדותם של הספרדים להסכם הפשרה‪.‬‬ ‫לים באמשטרדם‪ ,‬הממונים על איסוף הכספים למען יהודי‬
‫בזעמם כי רב ״התחילו לעשות מחלוקת גדולה עם הרב‬ ‫ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬בסופו של דבר הצליחו מכתבי הפרושים‬
‫מנחם מנדל נ״י‪ ,‬שהגיע אגרת מאמשטרדם ורצונם לגרש‬ ‫לשנות את עמדת רוב הקהילות האשכנזיות במערב אירופה‪.‬‬
‫את האשכנזים מירושלים״‪ .‬אולם מנהיגי הספרדים הבינו כי‬
‫מבחינה מוסרית הצדק עם הפרושים שביקשו להגיע להסדר‬ ‫ביום ב׳ בשבט תקפ״א שיגרו הפרושים כתב‪-‬מינוי לצבי‬
‫עמם‪ .‬יתר על כן הנהגת העדה הספרדית ידעה היטב כי‬ ‫הירש לעהרן‪ ,‬ראשם של הפקידים והאמרכלים באמשטרדם‬
‫טענותיה אינן עומדות בפני הביקורת מפני שלא נתנו מכספי‬ ‫להיות ממונה על כוללות האשכנזים‪ .‬מעתה מתחילים‬
‫אמשטרדם לבני הכולל הפרושי אפילו בעת מצוקתם הקשה‬ ‫הפקידים והאמרכלים לטפל בענייניהם‪ .‬הם שלחו איגרת‬
‫בשנים ‪ .1821-1816‬הספרדים ידעו גם כי שליחות של‬ ‫לפקידי קושטא‪ ,‬שאף הם עסקו באיסוף תרומות לארץ‪ ,‬ובה‬
‫שלמה זלמן צורף היתה להשגת כספים לבניין ה״חורבה״‬ ‫העלו את טענותיהם של הפרושים בדבר קיפוחם ואת‬
‫וכי הפשרה נעשתה ללא ידיעתם המוקדמת של מנהיגי‬ ‫ההאשמה שהספרדים ״עושים שלא כדין לחלק כל הכסף‬
‫הקהילה הפרושית בירושלים‪ .‬היוצא מכל האמור‪ ,‬שאין הם‬ ‫להספרדים בלבד ולאשכנזים אינם נותנים מאומה״‪.‬‬
‫יכולים לבוא בטענות אל הפרושים בירושלים אלא נגד‬
‫הפקידים והאמרכלים באמשטרדם בלבד וכנגד שלוחם יוסף‬ ‫מעבר האשכנזים לירושלים‬
‫דוד עייאש‪ ,‬שחתם על הסכם הפשרה‪ .‬ואמנם הרגשת‬
‫הספרדים כי פקידי אמשטרדם בגדו בהם לא נמחתה ורישו­‬ ‫בשנת תקע״ו )‪ (1816‬כאשר עזב מנחם מנדל משקלוב עם‬
‫קבוצה קטנה מאנשיו את צפת ועלה להתיישב בירושלים‬
‫מה ניכר לאורך שנים רבות‪.‬‬ ‫נתעוררה בעיה חמורה בקרב כולל הפרושים‪ .‬השאלה היתה‬
‫מרוצים מהצלחתם להסדיר פשרה בין שני השד״רים‬ ‫מה יהיה מעמדם של הירושלמים‪ .‬האם ייחשבו כבודדים‬
‫בקרב ״כוללות העיר״ הספרדית‪ ,‬או שמא יחשבו כקהילה‬
‫פרושית עצמאית; מה תהא מערכת היחסים בין שתי‬
‫הקבוצות הפרושיות בצפת ובירושלים ולמי תהא הבכורה;‬
‫כיצד תורכב ההנהגה הפרושית המשותפת וכיצד תפעל‪.‬‬
‫שאלות אלו ואחרות הובאו להכרעת גבאי ורוזני וילנה והם‬
‫קבעו‪ :‬״כי כן נגמר ונשרש הלכה למעשה בווילנה ובכל‬

‫המדינה כי עיקר הכולל ויסודתו בהררי קדש צפת״‪.‬‬
‫אידיאולוגיה ברורה כיוונה את צעדיו של מנחם מנדל‬
‫משקלוב בכל הקשור להתיישבותו בירושלים‪ ,‬וזו קשורה‬
‫בתפיסה של בניין ירושלים כגורם המקרב את הגאולה‪.‬‬
‫מימוש מטרה זו לא יכול להתקיים בתנאים של סכסוכים‬
‫ואיבה בינו לבין הספרדים‪ .‬הפרושים בירושלים קיבלו‬
‫עליהם את מרות הקהילה הספרדית וניסו בכל דרך להגיע‬
‫אתם להסדר מוסכם על חלוקת כספי ירושלים‪ .‬הם היו‬
‫פאסיביים בהשוואה למאבקו הנחרץ של ישראל משקלוב‬
‫נגד הספרדים‪ .‬עם זה בכל הקשור לאיסוף כספים לבניין‬
‫ה״חורבה״‪ ,‬לא חסכו הפרושים בירושלים כל מאמץ‪ ,‬בכלל‬

‫זה שיגור שד״רים מיוחדים לחוץ‪-‬לארץ‪.‬‬
‫ביום י״ט באלול תקע״ט )‪ ,(1819‬יצא מן הארץ אברהם‬
‫שלמה זלמן צורף ]סלומון[ לשליחותו הראשונה‪ .‬מטרת‬