Page 11 - ETMOL_108
P. 11

‫■ ‪ V‬י ‪ .‬ז ן ^ י ■ין‬                                                                     ‫אנצו סירני‪ ,‬שליח הסוכנות‪ ,‬שכתב‬
                                                                                            ‫בפברואר ‪ 1943‬באיגרת לסוכנות‪:‬‬
                                                                                            ‫״במשך יומיים אלה של יוני ‪,1941‬‬
                                                                                            ‫נשבר חלום ההתבוללות הערבית‪,‬‬
                                                                                            ‫ופסקה בלב היהודים האמונה שיש‬
                                                                                            ‫אפשרות לחיות חיים נורמליים בגלות‬
                                                                                            ‫עיראק‪ ...‬רצון הבריחה גבר‪ .‬לולא היו‬
                                                                                            ‫סגורים כל הדרכים‪ ,‬לו היתה נפתחת‬
                                                                                            ‫איזו שהיא דלת‪ ,‬היו מתפרצים אליה‬
                                                                                            ‫כל יהודי עיראק‪ ,‬גם אלה אשר האמינו‬
                                                                                            ‫והכריזו במשך שנים על נאמנותם‬
                                                                                            ‫העיראקית‪ .‬ולרבים‪ ,‬בייחוד לנוער או‬
                                                                                            ‫לאלה אשר היו קשורים בעבר לתנועה‬
                                                                                            ‫עברית או ציונית‪ ,‬רמזה הארץ כפתרון‬

                                                                                                                        ‫שלם ויחידי״‪.‬‬

                                                                                            ‫״על השחיטה״‬

    ‫אנצו סירני‪ ,‬שבא לעיראק באפריל‬                               ‫חברי התנועה הציונית בעיראק‬  ‫ממד ההפתעה והפחד הביא לאזלת יד‬
    ‫‪ ,1942‬נשמע‪ ,‬כאמור‪ ,‬מאוכזב‬
    ‫מ״ההזדמנות״ שהוחמצה‪ :‬״לולא היו‬            ‫בידי המופתי הירושלמי‪ ,‬הם שהיו בין‬             ‫מצד היהודים המותקפים‪ ,‬ומי שיתאמץ‬
    ‫סגורים כל הדרכים‪ ,‬לו היתה נפתחת‬           ‫הגורמים לפרעות‪ .‬ואולם לא המופתי‬               ‫ויפשפש בעדויות‪ ,‬כולל עדויותיהם‬
    ‫איזו שהיא דלת‪ ,‬היו מתפרצים אליה‬           ‫חאג׳ אמין אל‪-‬חוסיני‪ ,‬לא המנהיג‬                ‫של עדי הראיה‪ ,‬לא ימצא כל איזכור‬
    ‫כל יהודי עיראק״‪ .‬אלא שאנצו סירני‬          ‫הנאצי באלאדור פון שיראק שביקר‬
    ‫ראה מהרהורי לבו ופירש לפי דרכו‬            ‫בעיראק‪ ,‬לא כתבי התעמולה של גבלם‬                    ‫לנסיונות התגוננות מצד היהודים‪.‬‬
    ‫את הציונות נוסח עיראק שבה נתקל‬            ‫ולא כל האחרים הם שהולידו את‬                   ‫בכל התיאורים שלאחר מעשה‬
                                              ‫שנאת היהודים בעיראק‪ .‬הללו מצאו‬                ‫משמשים מושגים ידועים הנקוטים‬
                                   ‫לראשונה‪.‬‬   ‫קרקע פוריה שהוכשרה לקבלם‪.‬‬                     ‫בקשר לפרעות במזרח אירופה‪ ,‬ואולי‬
    ‫בשנים שהותרה בהן פעילות ציונית‬            ‫למיעוט הסוני‪ ,‬השליט בעיראק‪,‬‬                   ‫בכך יש לבטא את הרגשת ההפתעה‬
    ‫בעיראק והתפרשה כלימוד עברית‬               ‫היה צורך חיוני להרחיב את בסיס‬                 ‫וגודל ההלם מזה ואת אחדות הגורל‬
    ‫והתרמה לקרן‪-‬הקיימת‪ ,‬הוקמו כמה‬             ‫הלגיטימציה שלו‪ ,‬ולכך עזרה במידה‬               ‫של היהודים בגולה מזה‪ .‬שלמה הלל‬
    ‫אגודות ציוניות‪ ,‬אלא שבשנת ‪1935‬‬            ‫רבה האידיאולוגיה הפאן־ערבית‪.‬‬                  ‫מספר בעדותו באלו המלים‪ :‬״קח את‬
    ‫נאסרה כל פעילות ציונית על‪-‬פי חוק‪,‬‬         ‫ארץ־ישראל נראתה למנהיגי המדינה‬                ‫השיר של ביאליק ׳על השחיטה׳‪,‬‬
    ‫ואחרון המורים מישראל‪ ,‬ראובן זסלני‬         ‫מפתח להגשמת האינטרס העיראקי של‬                ‫תוריד ממנו את שמות הערים המזרח‬
    ‫)שילוח( הצטווה לעזוב את המדינה‪.‬‬           ‫תוכנית איחוד הסהר הפורה )מדינות‬               ‫אירופיות ותכניס לשם את שם בגדאד‪,‬‬
    ‫בהעדר יד מנחה או מדריכה‪ ,‬לא היתה‬          ‫המנדט הבריטי ‪ -‬ארץ־ישראל עבר־‬                 ‫בצרה ומוצל ‪ -‬והרי לך מושג על‬
    ‫למעשה כל פעילות ציונית של ממש‬
    ‫בעיראק‪ ,‬ואולם ״יד מנחה״‪ ,‬״יד‬                     ‫הירדן ועיראק( בראשות עיראק‪.‬‬                                    ‫הפוגרום שהיה״‪.‬‬
    ‫מדריכה״ ו״הנהגה״ לא יכלו לצמוח‬            ‫בחודשים שלאחר הפרעות רווחה‬                    ‫החרה־החזיק אחריו גם שלמה‬
    ‫במציאות שבה היתה הציונות המדינית‬          ‫בעיראק מגמה של בריחה מן הארץ‬                  ‫סחייק‪ ,‬שבחר להשתמש בפוגרומים‬
                                              ‫יותר משרווחה מגמה של עליה לארץ‪-‬‬               ‫של ‪ 1881‬כבסיס להשוואה‪ :‬״זה היה‬
              ‫זרה לרוחה של יהדות עיראק‪.‬‬       ‫ישראל‪ .‬העשירים ביקשו להגר לאמ­‬                ‫כמו הפרעות של רוסיה״‪ .‬והמשיך‬
                                              ‫ריקה‪ ,‬להודו ולאיראן‪ ,‬אלא שאשרות‬               ‫באותו קו גם מרדכי ביבי‪ :‬״יש צד של‬
    ‫כך או אחרת‪ ,‬במצב שבו עדיין לא‬             ‫ניתנו רק לאיראן‪ ,‬ואף אלה הוגבלו‬               ‫דמיון בין תגובת הנוער היהודי בבבל‬
    ‫קנתה לה הציונות המדינית שביתה‬             ‫לעונת הקיץ בלבד‪ .‬משיחות שקיים‬                 ‫לתגובת הצעירים היהודים ברוסיה‬
    ‫בקרב יהודי עיראק‪ ,‬מה גם שכל‬               ‫באוגוסט השליח הארצישראלי אליהו‬                ‫לפרעות ‪ ,1881‬שכתוצאה מהן קמה‬
    ‫פעילות ציונית )גם אם במסווה של‬            ‫אפשטיין )אילת( עם יהודים בבצרה‪,‬‬               ‫תנועת ביל׳׳ו ובאה העליה הראשונה‬
    ‫לימוד עברית או התרמה לקרן הקיי­‬           ‫הוא התרשם‪ ,‬ש״כל מי שיש לו אפש­‬
    ‫מת( נאסרה על‪-‬פי חוק ובהעדר ״הנה­‬          ‫רות אחרת‪ ,‬לא יאות להחליף את‬                                                     ‫לארץ״‪.‬‬
    ‫גה״‪ ,‬״יד מנחה״ או ״יד מדריכה״ ‪-‬‬           ‫ערביי עיראק בערביי ארץ־ישראל״‪,‬‬                           ‫והמשורר שלום כתב אמר‪:‬‬
    ‫לא היה מי שיהפוך את הפרעות הללו‬           ‫ומי שרצו ואף ניסו לעלות בתקופה זו‬
    ‫של ראשית יוני ‪ 1941‬לנקודת מפנה‬            ‫היו בעיקר חסרי אמצעים שקרוביהם‬                                    ‫איש לא שיטה בנו‬
    ‫בתולדות הקהילה‪ .‬הלם הפרעות חלף‬            ‫נמצאו בארץ‪-‬ישראל‪ .‬רובם המכריע‬                                     ‫לא שיטה בנו איש‬
    ‫אפוא חיש מהר‪ ,‬ואם‪-‬כי נותרו בלב‬            ‫של יהודי עיראק נשארו אפוא במקו­‬                          ‫הכל היה צפוי בין השיטין‬
    ‫יהודי עיראק צלקות‪ ,‬ונשאר רגש‬              ‫מם‪ .‬שגרת החיים הקהתה את הזעזוע‪,‬‬
    ‫עמום של מבוכה ‪ -‬לא היתה התעור­‬            ‫ואף פעולות להתארגנות של הגנה‬                                          ‫הכל היה צפוי‪.‬‬
    ‫רות של ממש לעליה‪ ,‬ולא צמחה‬                ‫עצמית נדחו בידי ראשי הקהילה בטע­‬              ‫לא תהא זו טעות לקבוע שמלבד‬
    ‫ציונות מגשימה‪ .‬זו המציאות שפגשו‬           ‫נה שהן עלולות לפגוע בשלום העדה‪,‬‬               ‫הנסיבות הפוליטיות המיוחדות בעיר­‬
    ‫ראשוני השליחים מטעם היישוב‬                ‫כפי שאמרו לשליחים הארצישראלים‪:‬‬                ‫אק בפתח העשור הרביעי של המאה‬
    ‫בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬בשעה שבאו לפעול‬               ‫״הסכנה כבר עברה‪ ...‬וכל אירגון של‬              ‫הזאת‪ ,‬היו פרעות יוני ‪ 1941‬ביטוי‬
                                                                                            ‫מובהק להתפרצות אלימה של שנאת‬
                                     ‫בעיראק‪.‬‬         ‫הגנה עצמית יכול להזיק לעדה״‪.‬‬           ‫היהודים בעיראק‪ .‬השפעת צמיחתן של‬
                                                                                            ‫האידאולוגיות הגזעניות של הנאציזם‬
                                                                                            ‫והפאשיזם‪ ,‬האהדה שרחשו בעיראק‬
                                                                                            ‫לגרמניה‪ ,‬המאבק בבריטניה והשפעת‬
                                                                                            ‫הלאומנות הערבית ותורתה שהופצה‬

‫‪11‬‬
   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16