Page 15 - ETMOL_108

‫אין מצטיירת תמונה של ניתוק‪ .‬עליו­‬ ‫כתב יד של התלמוד הבבלי מ־‪ 343‬ו‬ ‫קשרים עם ספרד‬
‫נותן של ישיבות בבל בוודאי שימשה‬
‫מוקד משיכה לרבים ולטובים‪ ,‬שביקשו‬ ‫והכוונה‪ :‬מאבו אהרון‪ .‬ועליו נאמר‬ ‫אשר לספרד הנוצרית‪ ,‬היא אספ־‬
‫ליהנות מתורתם של גאוניהן‪ ,‬אם על‪-‬‬ ‫בהמשך אותה מגילה שהוא בנו של‬ ‫מיה‪ ,‬יש לנו עדות על קשרים קדומים‬
‫ידי נדידתם לאותם מקומות של תורה‪,‬‬ ‫שמואל הנשיא שעלה מבבל והגיע‬ ‫יותר‪ ,‬עם סורא )סורא הקדימה את‬
‫ואם על‪-‬ידי חליפת מכתבים‪ .‬ואולם‬ ‫לאחר נדודים ללומברדיה‪ ,‬ללוקא‪,‬‬ ‫פומבדיתא גם בקשרים עם ארצות‬
‫קשרים אלו חייבים היו לבוא על‬ ‫ושם מצא את רבנו משה בעל הפיוט‬ ‫אחרות‪ ,‬ובייחוד עם צפון־אפריקה(‪.‬‬
‫חשבון הנאמנות לרשות הלגיטימית‬ ‫״אימת נוראותיך״‪ .‬מכאן ביקשו‬ ‫נטרונאי גאון בן הילאי )אמצע המאה‬
‫של קהילות אירופה הנוצרית‪ ,‬הלא‬ ‫ללמוד‪ ,‬שמשפחת קלונימוס באה‬ ‫ה״‪ (9‬מזכיר בפסיקתו בעניין הספרדים‬
‫היא ישיבת ארץ‪-‬ישראל‪ .‬עולמה של‬ ‫מדרום איטליה‪ .‬אשר לשמואל הנשיא‪,‬‬ ‫״מקום מרוחק כאספמיה וכמו פרנג׳ה‬
‫״ארץ אדום״ שונה היה בהרבה‬ ‫נראה שהיה מן הצאצאים של ראשי‬ ‫וכל מקום שאין מגעת שמועה אלא‬
‫מובנים מעולמה של בבל‪ ,‬ולא בכדי‬ ‫הגולה‪ ,‬שהלא הם שנשאו בתקופה‬ ‫לאחר י״ב חודש‪ ,‬פטורין מלספוד״‬
‫כתב האיי גאון במרירות על ״כמה‬ ‫ההיא את התואר הנשיא‪ ,‬ואין לנו דרך‬ ‫וכר‪ .‬עמרם גאון בר ששנא )סביב‬
‫מחכמי ארץ‪-‬ישראל ומחכמי ארץ‬ ‫‪ (870‬כותב ״לכל רבנן ותלמידיכון‬
‫אדום״ )המאמינים במגיה‪ ,‬ובשימוש‬ ‫לקבוע את זהותו המדויקת‪.‬‬ ‫ושאר אחינו בני ישראל במדינת ברצ'‬
‫בשם(‪ ,‬ועל ״אנשים מרומי ומארץ‪-‬‬ ‫על הקשר עם רומא יש לנו עדות‬ ‫לונא״‪ .‬באותה תקופה אחד העומדים‬
‫ישראל״‪ .‬ואמנם השפעתה של ישיבת‬ ‫מזמנו של שר שלום גאון)סורא‪ ,‬לקר­‬ ‫בקשרים עם הישיבה הוא אלעזר ריש‬
‫ארץ‪-‬ישראל עדיין רבה היתה באירו­‬ ‫את אמצע המאה ה‪ ,(9-‬על‪-‬פי פסקה‬
‫פה הנוצרית אף באמצע המאה ה‪,11-‬‬ ‫בתשובות הגאונים שערי דורא‪ ,‬על‬ ‫כלה‪ ,‬או אלוף ״מן אספמיה״‪.‬‬
‫כאשר קהילות הריינום פנו אליה‬ ‫״בני רומי שהשיבו לר׳ שר שלום‬ ‫קשרים מיוחדים היו קיימים ככל‬
‫גאון״ )או שהשיבו בשם שר שלום‬ ‫הנראה בין בבל ובין דרום איטליה‪.‬‬
‫בשאלה על ביאת המשיח‪.‬‬ ‫גאון‪ ,‬מדובר בחליבה של גוי בשבת(‪.‬‬ ‫הקהילות הוותיקות בחבל ארץ זה‬
‫המקורות שנסקרו עד כה מלמדים‬ ‫על דבר יצחק בן יהודה‪ ,‬שהיה ממוריו‬ ‫עדיין היו נתונות לשלטון ביזנטיון‪,‬‬
‫אותנו שיוקרתן של ישיבות בבל‬ ‫של רש׳׳י‪ ,‬נאמר במרדכי ששמע ברו­‬ ‫ולא אחת סבלו בוודאי מפשיטותיהם‬
‫ידועה היתה ומקובלת בארצות אירו­‬ ‫מי דברים מפי )צריך לומר בוודאי‪:‬‬ ‫של הציים המוסלמים על האזור הזה‪.‬‬
‫פה; ומכתבים של גאוני בבל ותשובו­‬ ‫בשם( רב האיי‪ ,‬שבשבת ישנים יותר‬ ‫מקור פיוטי״אגדי למחצה ששימר את‬
‫תיהם לשאלות ששוגרו אליהם היו‬ ‫דבר הקשר הזה הוא מגילת אחימעץ‪,‬‬
‫מגיעים לשם‪ :‬ואולם נראה שקשרי‬ ‫בשחרית‪.‬‬ ‫המדברת על אבו אהרון הבגדאדי ועל‬
‫קהילה ממשיים התקיימו בעיקר עם‬ ‫פעילותו בדרום איטליה‪ .‬לידיעה זו‪,‬‬
‫ישיבת ארץ‪-‬ישראל; בסוף המאה ה‪10-‬‬ ‫יהודי ביזנטיון לומדים בבבל‬ ‫שבוודאי יש בה גרעין של אמת‬
‫ובחצי הראשון של המאה ה‪ 11-‬חל‬ ‫היסטורית‪ ,‬קשר כבר החוקר בן המאה‬
‫שינוי יסודי בתחום זה‪ .‬הבולטים‬ ‫אמנם אין לנו עדויות מפורשות על‬ ‫הקודמת שלמה יהודה רפפורט )שי״ר(‬
‫בצעירי אירופה פנו אל ישיבת פומב‪-‬‬ ‫קשרים בין קהילות ביזנטיון גופא ויוון‬ ‫את דברי אלעזר בן יהודה מגרמיזה‪,‬‬
‫דיתא‪ ,‬אל שרירא גאון ואחר‪-‬כך אל‬ ‫ובין ישיבות בבל‪ ,‬אבל יש לנו עדות‬ ‫בעל הרוקח‪ ,‬שקיבל את סודות התפי­‬
‫האיי גאון ושמעו מפיהם תורה‪,‬‬ ‫על אנשי האזורים האלה שהיו באים‬ ‫לה מר׳ יהודה החסיד‪ ,‬שקיבל מר׳‬
‫ומעתה‪ ,‬בבל היתה בעיניהם מקור‬ ‫לישיבות בבל ללמוד תורה‪ ,‬כפי‬ ‫אליעזר )בן משולם( חזן משפירא‪,‬‬
‫הסמכות ומרכז ההדרכה הרוחנית‪.‬‬ ‫שמצאנו שהיה מקובל ‪ -‬כנראה בקנה‬ ‫שקיבל מרבנו קלונימוס הזקן‪ ,‬שקיבל‬
‫עדות למסקנה אחרונה זו אפשר‬ ‫מידה נרחב ‪ -‬גם באזורים הסרים‬ ‫מאביו רבנו יצחק‪ ,‬שקיבל מאביו רבנו‬
‫למצוא בדברי רבנו תם‪ :‬״ומנהג רבנו‬ ‫למרות ארץ־ישראל שנמצאו בארצות‬ ‫אליעזר הגדול‪ ,‬שקיבל מרבנו שמעון‬
‫האיי תפס רבנו גרשום מאור עיני‬ ‫הגדול‪ ,‬שקיבל מכמה מורים‪ ,‬עד רבנו‬
‫הגולה‪ ,‬ורבותינו שבבארי ושבלותיר‪,‬‬ ‫האסלאם‪.‬‬ ‫משה הזקן שקיבל מאביו אהרן‪ .‬כאן‬
‫המקורות על הקשרים בין קהילות‬ ‫העיר שי״ר שהלא שם אביו של משה‬
‫ורבנו שלמה מהן הנהיג״ וכו׳‪.‬‬ ‫בבל לאשכנז דלים ביותר‪ .‬אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬‬ ‫היה קלונימום ועל כן לפנינו שיבוש‪,‬‬
‫כן נראה שהיו קשרים שנמשכו במשך‬
‫לעיון נוסף‪ :‬משה גיל ‪ -‬״בין שני‬ ‫דורות‪ .‬כשם שהחלוקה בין שני העול­‬
‫עולמות״ בתוך ספר יובל לשלמה‬ ‫מות‪ ,‬הנוצרי והמוסלמי‪ ,‬לא יכולה‬
‫סימונסון‪ ,‬בהוצאת אוניברסיטת ת״א‬ ‫למנוע זרימה של ערכי חומר ורוח‬
‫ביניהם‪ ,‬כך גם בתחום המיוחד שלנו‬

‫‪15‬‬