Page 17 - ETMOL_108
P. 17

‫לקריאתו וקצתם אף הגיבו באי אמון‪.‬‬                                        ‫שערי בית־הכנסת בעזה‬  ‫למנהלו מונה אברהם אלמליח שהיה‬
    ‫‪ 44‬יהודים ‪ -‬מניין כל היהודים שהיו‬                             ‫שהובאו לחברון ונעלמו ב־‪1929‬‬    ‫לפני״כן מנהל בתי״הספר הציבוריים‬
    ‫בעיר באותה שבת ‪ -‬הובאו לתחנת‬
    ‫המשטרה המקומית ומשם הועברו‬                  ‫בעלי מלאכה שתושבי העיר נזקקו‬                      ‫היהתיים בדמשק ומזכיר הרבנות בה‪.‬‬
    ‫לבית‪-‬המלון היהודי‪ ,‬מרחק של כ‪60-‬‬             ‫להם‪ ,‬כמו נגר‪ ,‬שען‪ ,‬חייט‪ ,‬רופא‪-‬‬
    ‫מטרים מתחנת המשטרה‪ .‬במוצאי‬                  ‫שיניים‪ ,‬אופה ורופא‪ .‬שאר היהודים‬                         ‫גירוש בימי מלחמה‬
    ‫שבת נשארו היהודים לישון בבית‪-‬‬               ‫היו פקידי ממשלה‪ .‬עם זאת לא היה‬
    ‫המלון וחמישה שוטרים בריטים שמרו‬             ‫היישוב מאוחד והיה מפולג בתוכו‬                    ‫בימי מלחמת העולם הראשונה‪,‬‬
                                                ‫בשאלות רבות‪ ,‬מהן עקרוניות ביותר‪,‬‬                 ‫שפרצה ב״‪ ,1914‬היו יהודי עזה‬
                                         ‫עליו‪.‬‬  ‫כמו שאלת החינוך‪ .‬היו שסיפרו שבמ­‬                 ‫שרויים במצוקה קשה‪ .‬רוב המשפחות‬
    ‫למחרת‪ ,‬ביום א׳‪ ,‬בשעה ‪ 11:30‬לפני‬             ‫שך חמישים שנה לא היו סכסוכים‬                     ‫היו נתינות של ממשלות זרות ‪-‬‬
    ‫הצהריים‪ ,‬היתה בעיר התקהלות‬                  ‫ומריבות בעזה כמו באותן עשר שנים‪.‬‬                 ‫אנגליה‪ ,‬צרפת וספרד ‪ -‬ועם פרוץ‬
    ‫כללית‪ .‬המוני ערבים מזוינים בחרבות‬           ‫בפרעות של שנת ‪ 1921‬עזבו כל היהו­‬                 ‫המלחמה הם הוכרזו לנתיני אויב והיו‬
    ‫ובפגיונות ‪ -‬שכריות ‪ -‬שמו את פעמי­‬           ‫דים את העיר למשך כחודשיים וחזרו‬                  ‫נתונים לפיקוחה של המשטרה התור­‬
    ‫הם אל בתי‪-‬המלון‪ .‬אבנים החלו להת­‬                                                             ‫כית‪ .‬קצתם אף הואשמו כ״מרגלים‬
    ‫עופף‪ .‬השוטרים הבריטים ששמרו על‬                          ‫אליה רק משנרגעו הרוחות‪.‬‬              ‫מסוכנים״ לטובת בריטניה‪ .‬לא חלף‬
    ‫המקום נסו על נפשם למעט אחד‬                  ‫הסיבות הכלכליות הן שגרמו לדיל‪-‬‬                   ‫זמן רב והיהודים גורשו לירושלים‪.‬‬
    ‫שבאומץ לב הוסיף לעמוד על משמר­‬              ‫דול היישוב היהודי בעזה‪ .‬בשנת ‪1927‬‬                ‫יהודים מעטים נשארו בעזה ובראשם‬
    ‫תו‪ .‬המון הפורעים כבר עמד בפתח‬               ‫היו בקהילה היהודית בעזה ‪ 50‬איש‬                   ‫משפחת אלקיים שהיתה בעלת נתינות‬
    ‫בית‪-‬המלון ואמר לפרוץ פנימה‪ .‬אחד‬             ‫בלבד‪,‬־ בהם ארבעה רופאים‪ ,‬שני‬                     ‫עותומנית‪ .‬אך גם ישיבתם של אלו לא‬
    ‫מיהודי העיר‪ ,‬דוד גשורי‪ ,‬אשר נשא‬             ‫שענים‪ ,‬חייט‪ ,‬שני גננים‪ ,‬מורה‪ ,‬בעל‬                ‫ארכה‪ .‬בחודש מרס ‪ 1917‬כשהתקרבו‬
    ‫אקדח ברשיון מנדטורי‪ ,‬ירה באוויר ‪-‬‬           ‫בית‪-‬מלון‪ ,‬חנווני )בנו של נסים‬                    ‫האנגלים לעזה‪ ,‬גירשו התורכים‬
                                                ‫אלקיים ששימש גם השוחט של הקהי­‬                   ‫מהעיר את כל תושביה‪ ,‬יהודים‪ ,‬מוסל­‬
                        ‫וההמון הערבי נסוג‪.‬‬      ‫לה( רוקח‪ ,‬טוחן ועוד כמה פקידי‬                    ‫מים ונוצרים כאחד‪ .‬משפחת אלקיים‬
    ‫בינתיים הצליחה חבורת פורעים‬                 ‫ממשלה ובעלי תפקידים אחרים‪ .‬כל‬                    ‫עברה לרוחמה‪ ,‬שעמה קיימו קשרים‬
    ‫אחרת לפרוץ אל חדר אחר במלון‪,‬‬                ‫אלו חיו בתוך הסביבה הערבית אגב‬                   ‫עוד מלפני המלחמה‪ .‬שם הם גרו תקו­‬
    ‫ששם הסתופפו כמה יהודים‪ ,‬ובהם‬                ‫שמירה על יחסי ידידות טובים עם‬                    ‫פה קצרה עד שעברו לרחובות ומשם‬
    ‫הרוקח המקומי‪ .‬הלה לא נבהל‪ ,‬נטל‬
    ‫חומצה גופרתית ושפך אותה על פניהם‬                                   ‫שכניהם הערבים‪.‬‬                                            ‫שבו ליפו‪.‬‬
    ‫של המתפרעים‪ ,‬והללו מיהרו לנוס‬                                                                ‫היהודי הראשון שהתיישב בעזה‬
                                                ‫קיץ תרפ״ט )‪ (1929‬היה הקיץ האח­‬                   ‫לאחר המלחמה היה טוחן קמח מבאר‪-‬‬
                        ‫החוצה ביללות שבר‪.‬‬       ‫רון ליישוב היהתי בעזה‪ .‬בבוקר יום‬                 ‫שבע‪ ,‬אליעזר מרגולין שמו‪ ,‬שקיבל‬
                                                ‫שבת‪ ,‬י״ח באב‪ ,‬בא אל חכם נסים‬                     ‫את הצעתו של אלקיים לרכוש את‬
    ‫ואז הגיע למקום חאג׳ סעיד א‪-‬‬                 ‫אלקיים אחד מידידיו הערבים הקרו­‬                  ‫טחנת‪-‬הקמח הגרמנית המושבתת של‬
    ‫שאווה‪ ,‬מנכבדי הערבים בעזה )ואביו‬            ‫בים וסיפר לו שיש תסיסה בקרב‬                      ‫עזה‪ .‬מרגולין ומשפחתו עברו לעזה‬
    ‫של רשאד א‪-‬שאווה ראש עיריית עזה‬              ‫ערביי העיר וכדאי להזעיק את כל‬                    ‫בשנת ‪ 1919‬והחלו להפעיל את הטח­‬
    ‫בשנות ה‪ .(70-‬בין אלקיים לא‪-‬שאווה‬            ‫היהודים למקום אחד‪ .‬בערב הקודם‪,‬‬
    ‫שררה ידידות עמוקה וחאג׳ סעיד בא‬             ‫בליל‪-‬שבת‪ ,‬הגיעו בשיחת טלפון מיפו‬                                                        ‫נה‪.‬‬
    ‫כעת להגן על ידידו‪ .‬הוא עמד בחזית‬            ‫הידיעות על הטבח שנעשה ביהתי‬                      ‫נסים אלקיים חזר אף הוא לעזה‪.‬‬
    ‫בית‪-‬המלון וניסה להרגיע את ההמון‬             ‫חברון‪ ,‬מוצא וירושלים‪ .‬בבוקר יום‬                  ‫הוא בא לראות מה קורה לבית המסחר‬
                                                ‫שבת סבבו בחוצות עזה ה״שבאב״‬                      ‫שלו בעיר‪ ,‬וגילה שהמבנה ובו הסחו­‬
      ‫המוסת והמתפרע‪ ,‬בלא הצלחה יתרה‪.‬‬            ‫ודרשו מהסוחרים שינעלו את חנויותי­‬                ‫רה בולה נותר על תלו‪ .‬כיוון שכך‪,‬‬
    ‫הבריטים הם שהצילו את המצב‪.‬‬                  ‫הם‪ .‬התסיסה הלכה וגברה‪ .‬יהודי‬                     ‫ביקש אלקיים לחדש בעזה את מסחרו‪.‬‬
    ‫שתי נשים יהודיות שהיו נשואות‬                ‫העיר נכנסו לבתיהם ונעלו את השע­‬                  ‫אשתו מזל סירבה להצטרף אליו‪,‬‬
    ‫לקצינים בריטים בעיר‪ ,‬דרשו להעביר‬                                                             ‫ואלקיים שכר חדר בח׳אן‪-‬א‪-‬זיית ‪-‬‬
    ‫את יהודי עזה לבניין המשטרה ולהגן‬                                                  ‫רים‪.‬‬       ‫מבנה ששימש בעבר בחאן לעוברי‬
    ‫עליהם שם‪ .‬הבריטים העדיפו לשלוח‬              ‫חכם נסים אלקיים החליט לכנס את‬                    ‫אורח ובהמותיהם ‪ -‬וישב לבדו בעזה‪.‬‬
    ‫אותם צפונה ברכבת ושלחו משאיות‬               ‫כל היהודים במקום אחד ושלח את בנו‬                 ‫כעבור פרק זמן הצטרפו אליו בניו‬
    ‫לפנות את היהודים מבית‪-‬המלון אל‬              ‫לקרוא לכולם ולהזהירם מפני המצב‬                   ‫הגדולים ועבדו שם בשיפוץ הבתים‬
                                                ‫המחמיר‪ .‬לא כולם מיהרו להיענות‬                    ‫ההרוסים של עזה מהמלחמה‪ .‬אשתו‬
                               ‫תחנת הרכבת‪.‬‬
    ‫הערבים התנפלו על המשאיות‪ ,‬ואז‬                                                                         ‫הצטרפה אליו רק בשנת ‪.1922‬‬
    ‫שבו חאג׳ סעיד א‪-‬שאווה ובניו עז‪-‬א‪-‬‬                                                            ‫לאט‪-‬לאט הלך היישוב היהודי בעזה‬
    ‫דין וסעדי והפגינו עוז רוח למופת‪ .‬הם‬                                                          ‫וגדל‪ ,‬אם‪-‬כי מוסדות היישוב לא הראו‬
    ‫עלו עם היהודים על המשאיות והדפו‬                                                              ‫תמיכה נלהבת בהתיישבות בעיר‪.‬‬
    ‫את הערבים המוסתים‪ .‬בעמל רב‬                                                                   ‫נציגיהם טענו שאינם רואים חשיבות‬
    ‫הצליחו המשאיות לפרוץ דרך לתחנת‬                                                               ‫בהקמת יישוב יהודי בערים ערביות‪.‬‬
    ‫המשטרה‪ ,‬ושם חיכו עד בואה של‬                                                                  ‫במשך הזמן נפתח בית‪-‬הספר שנקרא‬
    ‫רכבת הלילה מאלכסנדריה ללוד‪ .‬כמה‬                                                              ‫״שמשון״‪ .‬ההנהגה הציונית שלחה‬
    ‫נסיונות נוספים מצד הערבים המתפר­‬                                                             ‫לעזה מורה‪ ,‬ישראל ירדני שמו‪ ,‬שנו­‬
                                                                                                 ‫תר בעזה כל השנים הבאות והיה מחנ­‬
            ‫עים לתקוף את היהודים נכשלו‪.‬‬                                                          ‫כם של מניין וחצי התלמידים שלמדו‬
    ‫סמוך לשעה ארבע לפנות בוקר‬
    ‫הגיעה הרכבת מאלכסנדריה‪ .‬היהודים‬                                                                                                     ‫בו‪.‬‬
    ‫‪ -‬שאליהם צורף יהודי נוסף שהתגורר‬                                                             ‫עיקר היישוב היהודי התבסס על‬
    ‫במג׳דל ‪ -‬מלווים בשוטרים בריטים‪,‬‬
    ‫עלו על הרכבת וזו הובילה אותם ללוד‬
    ‫ומשם לתל‪-‬אביב‪ .‬וכך הקיץ הקץ על‬

                ‫הקהילה היהודית בעיר עזה‪.‬‬

‫‪17‬‬
   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22