Page 13 - ETMOL_108

‫נשים שלחו ידן גם במסחר באריגים מוגמרים כפי‬ ‫חול ‪ -‬לא ילינו שם זולת זקנות״‪ .‬זה היה ניסיון למנוע‬ ‫יס ­‬
‫שאנחנו למדים מספרי שאלות״ותשובות‪ .‬על אחת נמסר כי‬ ‫מפגשים ״לא מוסריים״ בין גברים לנשים‪ ,‬והאר״י התנגד‬
‫היתה נושאת ונותנת בעסק הצמר בתוך ביתה‪ ,‬בעוד בעלה‬ ‫להחמרה המופרזת ביודעו‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬כי אין זו תקנה‬ ‫ית במזרח‬
‫היה רוכש את הסחורה בהקפה‪ .‬משה מליריאה הוליך‬
‫לדמשק בגד של חמותו‪ ,‬כנראה כדי למוכרו בעבורה‪ .‬אשה‬ ‫שהציבור יוכל לעמוד בה‪.‬‬
‫אחרת ‪ -‬משוכני החאן בצפת ‪ -‬נודעה כסוחרת אריגים‬ ‫תקנה אחרת שהיתה מקובלת בצפת ובקהילות אחרות‬
‫ונתבעה בידי שליחיו של שר העיר למסור לידיהם יריעת‬ ‫נגעה למפגשים בין ארוס לארוסתו קודם שנכנסו לחופה‪.‬‬
‫פשתן שיובאה מגאלאטה‪ .‬אשה זו הראתה אומץ־לב רב‬ ‫הכוונה היתה למנוע מגעים בין בני הזוג כדי שלא ינהגו‬
‫וסירבה בתוקף למסור את הבד בלי תשלום מתאים‪,‬‬ ‫בקלות ראש‪ .‬ואכן‪ ,‬תקנת צפת המקורית היתה החלטית‬
‫ובעקבות זאת הכריחו שליחי השר את אחד החכמים‬ ‫ואמרה‪ :‬״שלא יכנס הארוס בבית הארוסה״‪ ,‬אבל מתברר כי‬
‫רבים מן העולים החדשים לא הכירו אותה ולא נהגו על פיה‪.‬‬
‫שהתגורר בחאן להפקיד בידה משכון מרכושו‪.‬‬ ‫לפיכך סבר הרב משה מטראני כי מן הראוי להקל ולהתיר‬
‫כניסה מבוקרת של הארוס לבית ארוסתו‪ .‬״משבת לשבת‪,‬‬
‫הצלחות‪ ,‬כשלונות‪ ,‬קנאה‬ ‫עם אביו או אחיו הגדול‪ ,‬דרך הקבלת פנים בעלמא‪ ,‬ולא‬
‫יאכל שם כי אם כשיש לחמיו איזו שמחה‪ ...‬וכשיצטרכו‬
‫היו שעסקו במסחר ובמשא ומתן כלכלי בהצלחה מרובה‪.‬‬ ‫שום דבר בימות החול ‪ -‬מן הפתח ידבר וישיבו לו‪ .‬וקרוב‬
‫כך למשל נמסר על אלמנה צפתית שבעלה הניח לה רכוש‬ ‫לנשואים יוכל להכנס בכל יום לצורך החופה‪ .‬ובכמו זה‬
‫רב‪ :‬״שאחרי מות בעלה היתה נושאת ונותנת ומוכרת‬ ‫יוכלו לתקן דבר שאפשר לעמוד בו רוב הקהל‪ ,‬ולא לתת‬
‫ומחלפת‪ ...‬ושדכה בתה ונדרה לתת עמה כמה נכסים‪,‬‬
‫ובזבזה הון עתק״‪ - .‬ואף תרמה לקהל ספר תורה ורימונים‬ ‫מקום שיהיה קרוב לעבור על ההסכמה״‪.‬‬
‫של כסף‪ .‬גם אשה זו התגוררה בחאן הצפוף‪ ,‬ואין לתמוה על‬
‫כך שהצלחתה ‪ -‬ואולי עצמאותה הרבה ‪ -‬עוררה את קנאתם‬ ‫טוות ואורגות‬
‫של שכניה אשר ששו להשמיצה‪ .‬על אשתו של אברהם בן‬
‫פואה שהיתה ״מסוגלת למשא ומתן״ נמסר שעמדה בקשרי‬ ‫התקנות השונות הנוגעות לשמירת המוסר והצניעות‬
‫עסקים עם שכנה‪ ,‬ובסופו של דבר זינתה עם אותו שכן‬ ‫מלמדות אפוא על המתח הפנימי ששרר בחברה הצפתית בין‬
‫ובאה על עונשה‪ .‬אפשר שגם במקרה זה היתה הצלחתה‬ ‫דרישות המוסר המחמירות של חבורות המקובלים שניסו‬
‫להשרות מרוחם ומדרכם על כלל הציבור‪ ,‬ובין המציאות‬
‫לצנינים בעיני הציבור‪.‬‬
‫היו נשים שעסקו במסחר או ברוכלות בכפרים שבסביבת‬ ‫היום״יומית והצרכים הטבעיים של בני האדם‪.‬‬
‫צפת‪ ,‬וכן אירע שאשה אחת הסתכסכה עם שכנה בשל‬ ‫למרות זאת‪ ,‬למרות •היחס האישי הנחות כלפי הנשים‬
‫סירובה להתיר לו לשאוב מים מן הבור שבחצרה בשעה‬ ‫בצפת של אמצע המאה ה״‪ ,16‬הנה ספרי שאלות״ותשובות‬
‫שהיתה יוצאת לסובב בכפרים‪ .‬לא כולן עשו חיל בעסקיהן‪,‬‬
‫ואנו שומעים על אשה אשר הפסידה את הקרן שהפקיד‬ ‫מעידים גם על פעילותן של נשים במסחר ובתעשיה‪.‬‬
‫במאמר שנכתב לפני שנים רבות סקר י‪ .‬כנעני פרנסות‬
‫בידה בעלה כדי שתישא ותיתן בה‪.‬‬ ‫ומקצועות שעסקו בהם היהודים בצפת ובסביבתה‪ .‬מעט‬
‫מדבריו של הרב משה מטראני )‪ ,(1580-1500‬מגדולי‬ ‫מאוד נאמר בכתב־העת ״סיני״ על נשות צפת ועל עיסוקי­‬
‫הפוסקים בצפת‪ ,‬מתברר כי נשים נשואות נמנעו בדרך כלל‬ ‫הן‪ ,‬אם כי המחבר הדגיש‪ :‬״ברור לנו שבעבודות הטוויה‬
‫מלעסוק במסחר‪ ,‬אבל כאשר בעליהן נעדרו מן העיר לצורך‬ ‫והאריגה היו עסוקות הרבה נשים בצפת כי כן נהוג הדבר‬
‫עסקיהם או מסחרם ‪ -‬נהגו הללו לשאת ולתת ״בתוך ביתן״‪.‬‬ ‫עד היום הזה בארצות שונות‪ ...‬אע״פ שאין לנו‪ ,‬מתוך‬
‫נראה כי הנשים הנשואות עסקו במלאכה־‪-‬או במסחר אך ורק‬
‫בשל אילוצים כלכליים‪ ,‬וברוב המקרים אין מדובר בפעילות‬ ‫מקרה בלבד‪ ,‬הרבה מקורות שבישרו לנו זאת״‪.‬‬
‫בקנה מידה גדול‪ .‬הרבה יותר מקובל היה להשקיע כספים‬ ‫ואולם אין זה ״מקרה בלבד״ שאין בידינו תעודות או‬
‫באופן שלא אילץ את הנשים לצאת מביתן ולהופיע בציבור‪.‬‬ ‫מקורות אחרים המלמדים על עולמן‪ ,‬על מעשיהן ועל‬
‫ואמנם רוב המקורות שמהם אפשר להסיק על פעילות‬ ‫השקפותיהן של נשים‪ ,‬אלא מדובר בתופעה הנוגעת לתחומי‬
‫כלכלית של נשים נובעים מעצם היותן בעלות רכוש או‬ ‫חיים שונים שלא כאן המקום לעמוד עליה‪ .‬מכל מקום‪ ,‬רק‬
‫כספים‪ .‬בעיקר מדובר באלמנות או בגרושות שגבו את‬ ‫מעטות מן הנשים הניחו אחריהן עדויות בכתב ואילו גברים‬
‫כתובתן על תוספותיה והשקיעו את כספן בקניית בית או‬ ‫בדרך כלל לא הראו עניין בעיסוקיהן או ברגשותיהן ולא‬
‫דירה‪ ,‬או בנשים שזכו להוקרת בעליהן והללו הניחו להן‬ ‫טרחו לתארם‪ .‬בדרך כלל נידונו ענייניהן הכלכליים של‬
‫נכסים וממון יותר מן המגיע להן על״פי כתובתן‪ .‬כמו״כן היו‬ ‫נשים בספרות השאלות־והתשובות‪ ,‬כאשר באו יורשים‬
‫נשים שהתנו בעת נישואיהן תנאים בדבר סכומי כסף‬ ‫לערער על זכויותיהן‪ .‬עם זה צדק כנעני בהשערתו ואין‬
‫שיעמדו לרשותן בלבד‪ ,‬ושוב מדובר בעיקר באלמנות או‬ ‫ספק במעורבותן בפעילות הכלכלית‪ ,‬ובייחוד בכל הקשור‬
‫למסחר ולהכנת הצמר שהיו מקור הפרנסה העיקרי בצפת‬
‫בגרושות שנישאו בשנית‪.‬‬
‫נשים אלו נשאו ונתנו ברכושן ונהנו ממנו בדרכים‬ ‫בתקופת פריחתה‪.‬‬
‫שונות‪ :‬הן השכירו בתים וחלקי בתים‪ ,‬הלוו כספים או‬ ‫בכמה מקורות נרמז על עיסוקן של נשים במלאכות‬
‫השקיעו את כספן באמצעות אחרים‪ ,‬לעתים נעשו‬ ‫הקשורות בתעשיית הצמר‪ ,‬ובעיקר בטוויית החוטים‪ .‬לפי‬
‫״ערבניות״ לבעלן או לבני משפחה אחרים‪ ,‬וברור שאלמלא‬ ‫דבריו של העולה דוד די רוסי באיגרת שנשלחה מצפת‬
‫היו ברשותן בטחונות כלשהם ‪ -‬לא היו מוצאים שטרי חוב‬ ‫בשנת רצ״ה )‪ ,(1535‬מתרבה מלאכת הבגדים מיום ליום‬
‫״וכל איש ואשת שיעשה בצמר בכל מלאכה ירויח מזונותיו‬
‫על שמן‪.‬‬
‫דוגמאות אלו‪ ,‬ועוד רבות אחרות‪ ,‬מעידות כי גם אם‬ ‫בריוח״‪.‬‬
‫מבחינת היקפה הכספי אין פעילותן הכלכלית של נשים‬ ‫יש ידיעות קלושות על בעלות מלאכה נוספות‪ :‬״אשת־‬
‫בצפת ענפה ביותר‪ ,‬בכל זאת היו שהראו עצמאות עסקית‬ ‫איש אומנית״ שעסקה בתיקון כלי כלשהו‪ ,‬אלמנה עניה‬
‫וכלכלית‪ .‬היתה מידה לא קטנה של מעורבות במסחר‬ ‫אשר היתה צריכה ״לעשות מלאכה״‪ ,‬לפרנס את עצמה‬
‫ובניה‪ .‬וכן נערה אשר על פי איגרתה להורי בעלה למדה‬
‫ובמלאכה‪ ,‬ויותר מכל ‪ -‬בעסקי רכוש ובהלוואת כספים‪.‬‬ ‫בצפת את מלאכת ה״ערקייש״ )כיסויי ראש וכיפות מחומר‬

‫נוקשה(‪.‬‬

‫‪13‬‬