Page 8 - ETMOL_108
P. 8
MזI
פריצת נהגים ומוסכמות החלה מקבלת תאוצה .החסידים ■ ^f,yד ^‘V י
בצפת ובטבריה ,שלא זכו להישגים כפי שזכו להם הפרושים
ואשר סבלו קשות מסגירת דרכי המעבר בין מזרח אירופה <p
לאימפריה העות׳מאנית בעקבות המלחמות באזור ,החלו
לשלוח שד״רים גם לצפון־אפריקה והאימפריה העות׳מא' '״ .׳ .4r''-
נית ,ארצות שבהן היתה לכוללים הספרדיים חזקה מובהקת. ■1י'
נגיסה בלתי צפויה ובוטה זו הביאה את הספרדים לנקוט
צעדי חירום לביצור מעמדם הכלכלי .הם נקטו את הצעד _.........־ __׳ :.s #
החריף ביותר בהכרזת חרם כללי על שלוחי החסידים .בסוף ליד הכותל המערבי1870 ,
שנת תקפ״ד היה המצב בארץ טעון מתח רב בשל הסכסו־
כים בין עדות .מתח רב שרר בין הספרדים בארבע ערי הניצים של ירושלים ,החליטו הפקידים והאמרכלים להרחיב
את הסדרי הפשרות גם על ערי הארץ האחרות .ב״ 1823הם
הקודש ובראשן ירושלים לבין החסידים בגליל. קבעו כי כספי צפת יחולקו שליש לספרדים ושני שלישים
לאשכנזים .רבה של אמשטרדם שחתם על הסכם הפשרה
בפשרת אמשטרדם תקפ״ב') (1822אין מוזכרים החסידים יחד עם שני רבנים הולנדים נוספים לא שכח להוסיף הערת
כלל ,ולא בכדי .בניגוד לחסידים מתגלים הפרושים כבעלי אזהרה בדבריו :״ואם גם בזו לא יתנו אחינו הספרדים אל
יוזמה ועוצמה הרבה מעבר לכוחם המספרי ביישוב .מנהיגי לבם וירחיקו את אחינו האשכנזים בזרוע ...אזי יותן כל
הכולל בצפת ובירושלים חותרים בכל דרך ,אף העקלקלה הכסף לאחינו האשכנזים״ .בשנת תקפ״ד ) (1824המשיר
והפתלתלה ביותר ,כדי להטיב לכולל שלהם .שלמה זלמן צבי הירש לעהרן ,ראש הפקידים והאמרכלים ,לישם את
צורף שהצליח להשפיע על הפקידים באמשטרדם לשנות את הסכמי הפשרות גם על הערים טבריה וחברון ,ללא הודעה
עמדותיהם היסודיות ביחס לחלוקת כספי ירושלים בפשרת
תקפ״ב ,הוא שגילגל את המהלכים שהביאו את הפקידים מוקדמת לכוללים.
עצמם ליזום את הפשרות הנוספות לחלוקת הכספים ביתר כוללות הספרדים בארץ־ישראל הופתעו ביותר .בתקופה
שלוש ערי הקודש ,בשנים תקפ״ג-תקפ״ד .אבל תוך כדי כך קצרה של שנתיים הפחיתו הפקידים והאמרכלים את סכומי
הצליח גם להסב את ההישג האשכנזי הזה לטובת הפרושים הכסף שנשלחו אליהם בשיעור ניכר .כל מה שיכלו לעשות
נגד תקיפותם של הפקידים והאמרכלים בשלב זה היה
על פני החסידים. הימנעות מאישרור הפשרות .מנהיגי הכולל הספרדי
בחודש אדר תקפ״ג נזדמנו לוילנה שלמה זלמן צורף בירושלים התעלמו לחלוטין מפניות חוזרות ונשנות לאשרר
ושד״ר החסידים ,משה קרעמניץ .הם עשו פשרה כוללת: את ההסכם וניתקו כל מגע עם הפקידים והאמרכלים.
כל הכספים הנגבים באשכנז ובמערב אירופה ומיועדים בחודש אדר תקפ״ד ) (1824כתבו מאמשטרדם אל פקידי
לצפת ,חברון וטבריה )שלא נכללו בפשרת תקפ״ב( יחולקו• ארץ־ישראל שבקושטא וביקשו לברר מדוע אין הם זוכים
לפי המפתח הזה 8Vi :חלקים לספרדים 4v^ ,חלקים לכל מענה מירושלים .פקידי קושטא משיבים בתרעומת
לחסידים ו״ 4חלקים לפרושים .יוצא מכך שהפרושים בארץ* רבה ,כי אנשי ירושלים טרודים למעלה ראש בצרות
ישראל יקבלו 9^/2חלקים מתוך כלל 28חלקים המיועדים העוברות עליהם .הפקידים והאמרכלים ידעו אל נכון כי
לעולם לא יאשררו הספרדים בירושלים את הסכם הפשרה.
לכל הארץ ,כולל ירושלים. לאוזנם גונבה שמועה כי הספרדים מתכוננים ״לכתוב שטר
לאחר שיזם לעהרן את פשרת סיוון תקפ״ג יצא למאבק ביטול הפשר״ .אלא שכנראה חששו הספרדים מתוצאות
נגד הסכם החלוקה הפנימית של כספי האשכנזים ,כפי שבא חמורות שיגרום צעד זה והעדיפו בשלב זה לנהוג על־פי
לביטוי בפשרת וילנה מחודש אדר באותה שנה .את
התנגדותו הוא פירסם באיגרת מודפסת הפותחת במלים הכלל של שב ואל תעשה.
״מכאן מודעה״ ובה הוא מודיע באורח חד״צדדי על ביטולה
של פשרת וילנה .הוא דורש שלאחר ניכוי הכספים המיוע שליחים לצפון אפריקה
דים לכוללות הספרדים יחולקו כספי האשכנזים לא בהתאם
להשתייכות לכוללים ולא בהתאם למקום המגורים כי אם על מנהיגי הספרדים בארץ־ישראל וכן פקידי ארץ־ישראל
פי מספר הנפשות .טעמיו ונימוקיו עמו :אם תהא חלוקת שבקושטא היו חסרי אונים מול ההחלטות שנתקבלו
האשכנזים לפי מקומות היישוב ואנשי ירושלים אכן יקבלו באמשטרדם .הפקידים והאמרכלים דאגו להחתים על
^* 5חלקים יגרום הדבר לנטישת שאר ערי הקודש ,שהרי ההסכמים את רבניה של הולנד ,שהוסיפו מצדם איומים כי
כולם יבקשו לעבור לגור לירושלים כדי לזכות בחלוקה אם לא יקבלו הספרדים את הפשרות ,יופנו הכספים
גדולה יותר .לעהרן מוציא את כוונתו אל הפועל ושולח את
הכספים לפי מפתח מםפר הנפשות הנמצא בידיו ,ומביע גם הנאספים בקהילות אשכנז ,לכוללות האשכנזים בלבד.
את מחאתו בפני רוזני וילנה על אי הצדק שגרמו לחסידים
אולם לא רק מאמשטרדם הגיעו קולות שבר ,גם מצפון
על״ידי הפשרה שנעשתה בחסותם באדר תקפ״ג. אפריקה ואזורים אחרים של האימפריה העות׳מאנית.
בפשרת תקפ״ב הקים עליו לעהרן שונאים בקרב ההנהגה
הםפרדית ,ועתה בקרב כולל הפרושים .הללו התייחסו אליו
בחוסר אמון עוד מתקופת מאבקם נגד המונופולין של
הספרדים על כספי אמשטרדם .התנגדותו החדשה לפשרת
וילנה תקפ״ג ליבתה את זעמם כלפיו .ראוי להבהיר כי
חלוקת הכספים לפי מספר נפשות היתה מותירה לפרושים
רבע מהסכום שניתן לחםידים ומשמיטה מתחת ידיהם את
ההישגים הגדולים שהשיג שלמה זלמן צורף בפשרת
אמשטרדם תקפ״ב ובפשרת וילנה תקפ״ג.
יחסי אמון עמוקים שררו בין מנהיגי האשכנזים והספר
דים בירושלים .ההכרה בגדלותו של מנחם מנדל משקלוב
בתורת הנגלה והנסתר! כנות מעשיו בכל הקשור לבניין
החורבה ,מאבקו נגד ישראל משקלוב בכל הקשור לבכורתה
של ירושלים על צפת! הימנעותו מלאמץ לעצמו את שיטות