Page 8 - ETMOL_108
P. 8

‫‪ M‬ז‪I‬‬

 ‫פריצת נהגים ומוסכמות החלה מקבלת תאוצה‪ .‬החסידים‬                                                               ‫■ ‪ ^f,y‬ד ^‪‘V‬‬               ‫י‬
 ‫בצפת ובטבריה‪ ,‬שלא זכו להישגים כפי שזכו להם הפרושים‬
 ‫ואשר סבלו קשות מסגירת דרכי המעבר בין מזרח אירופה‬                           ‫‪<p‬‬
 ‫לאימפריה העות׳מאנית בעקבות המלחמות באזור‪ ,‬החלו‬
 ‫לשלוח שד״רים גם לצפון־אפריקה והאימפריה העות׳מא'‬                                                                           ‫'״ ‪.‬׳ ‪.4r''-‬‬
 ‫נית‪ ,‬ארצות שבהן היתה לכוללים הספרדיים חזקה מובהקת‪.‬‬                                                                      ‫■‪1‬י'‬
 ‫נגיסה בלתי צפויה ובוטה זו הביאה את הספרדים לנקוט‬
 ‫צעדי חירום לביצור מעמדם הכלכלי‪ .‬הם נקטו את הצעד‬                               ‫‪_.........‬־ __׳ ‪:.s #‬‬
 ‫החריף ביותר בהכרזת חרם כללי על שלוחי החסידים‪ .‬בסוף‬              ‫ליד הכותל המערבי‪1870 ,‬‬
 ‫שנת תקפ״ד היה המצב בארץ טעון מתח רב בשל הסכסו־‬
 ‫כים בין עדות‪ .‬מתח רב שרר בין הספרדים בארבע ערי‬                  ‫הניצים של ירושלים‪ ,‬החליטו הפקידים והאמרכלים להרחיב‬
                                                                 ‫את הסדרי הפשרות גם על ערי הארץ האחרות‪ .‬ב״‪ 1823‬הם‬
               ‫הקודש ובראשן ירושלים לבין החסידים בגליל‪.‬‬          ‫קבעו כי כספי צפת יחולקו שליש לספרדים ושני שלישים‬
                                                                 ‫לאשכנזים‪ .‬רבה של אמשטרדם שחתם על הסכם הפשרה‬
‫בפשרת אמשטרדם תקפ״ב')‪ (1822‬אין מוזכרים החסידים‬                   ‫יחד עם שני רבנים הולנדים נוספים לא שכח להוסיף הערת‬
‫כלל‪ ,‬ולא בכדי‪ .‬בניגוד לחסידים מתגלים הפרושים כבעלי‬               ‫אזהרה בדבריו‪ :‬״ואם גם בזו לא יתנו אחינו הספרדים אל‬
‫יוזמה ועוצמה הרבה מעבר לכוחם המספרי ביישוב‪ .‬מנהיגי‬               ‫לבם וירחיקו את אחינו האשכנזים בזרוע‪ ...‬אזי יותן כל‬
‫הכולל בצפת ובירושלים חותרים בכל דרך‪ ,‬אף העקלקלה‬                  ‫הכסף לאחינו האשכנזים״‪ .‬בשנת תקפ״ד )‪ (1824‬המשיר‬
‫והפתלתלה ביותר‪ ,‬כדי להטיב לכולל שלהם‪ .‬שלמה זלמן‬                  ‫צבי הירש לעהרן‪ ,‬ראש הפקידים והאמרכלים‪ ,‬לישם את‬
‫צורף שהצליח להשפיע על הפקידים באמשטרדם לשנות את‬                  ‫הסכמי הפשרות גם על הערים טבריה וחברון‪ ,‬ללא הודעה‬
‫עמדותיהם היסודיות ביחס לחלוקת כספי ירושלים בפשרת‬
‫תקפ״ב‪ ,‬הוא שגילגל את המהלכים שהביאו את הפקידים‬                                                                 ‫מוקדמת לכוללים‪.‬‬
‫עצמם ליזום את הפשרות הנוספות לחלוקת הכספים ביתר‬                  ‫כוללות הספרדים בארץ־ישראל הופתעו ביותר‪ .‬בתקופה‬
‫שלוש ערי הקודש‪ ,‬בשנים תקפ״ג‪-‬תקפ״ד‪ .‬אבל תוך כדי כך‬                ‫קצרה של שנתיים הפחיתו הפקידים והאמרכלים את סכומי‬
‫הצליח גם להסב את ההישג האשכנזי הזה לטובת הפרושים‬                 ‫הכסף שנשלחו אליהם בשיעור ניכר‪ .‬כל מה שיכלו לעשות‬
                                                                 ‫נגד תקיפותם של הפקידים והאמרכלים בשלב זה היה‬
                                                ‫על פני החסידים‪.‬‬  ‫הימנעות מאישרור הפשרות‪ .‬מנהיגי הכולל הספרדי‬
‫בחודש אדר תקפ״ג נזדמנו לוילנה שלמה זלמן צורף‬                     ‫בירושלים התעלמו לחלוטין מפניות חוזרות ונשנות לאשרר‬
 ‫ושד״ר החסידים‪ ,‬משה קרעמניץ‪ .‬הם עשו פשרה כוללת‪:‬‬                  ‫את ההסכם וניתקו כל מגע עם הפקידים והאמרכלים‪.‬‬
‫כל הכספים הנגבים באשכנז ובמערב אירופה ומיועדים‬                   ‫בחודש אדר תקפ״ד )‪ (1824‬כתבו מאמשטרדם אל פקידי‬
‫לצפת‪ ,‬חברון וטבריה )שלא נכללו בפשרת תקפ״ב( יחולקו•‬               ‫ארץ־ישראל שבקושטא וביקשו לברר מדוע אין הם זוכים‬
‫לפי המפתח הזה‪ 8Vi :‬חלקים לספרדים‪ 4v^ ,‬חלקים‬                      ‫לכל מענה מירושלים‪ .‬פקידי קושטא משיבים בתרעומת‬
‫לחסידים ו״‪ 4‬חלקים לפרושים‪ .‬יוצא מכך שהפרושים בארץ*‬               ‫רבה‪ ,‬כי אנשי ירושלים טרודים למעלה ראש בצרות‬
‫ישראל יקבלו ‪ 9^/2‬חלקים מתוך כלל ‪ 28‬חלקים המיועדים‬                ‫העוברות עליהם‪ .‬הפקידים והאמרכלים ידעו אל נכון כי‬
                                                                 ‫לעולם לא יאשררו הספרדים בירושלים את הסכם הפשרה‪.‬‬
                                     ‫לכל הארץ‪ ,‬כולל ירושלים‪.‬‬     ‫לאוזנם גונבה שמועה כי הספרדים מתכוננים ״לכתוב שטר‬
‫לאחר שיזם לעהרן את פשרת סיוון תקפ״ג יצא למאבק‬                    ‫ביטול הפשר״‪ .‬אלא שכנראה חששו הספרדים מתוצאות‬
‫נגד הסכם החלוקה הפנימית של כספי האשכנזים‪ ,‬כפי שבא‬                ‫חמורות שיגרום צעד זה והעדיפו בשלב זה לנהוג על־פי‬
‫לביטוי בפשרת וילנה מחודש אדר באותה שנה‪ .‬את‬
‫התנגדותו הוא פירסם באיגרת מודפסת הפותחת במלים‬                                                          ‫הכלל של שב ואל תעשה‪.‬‬
‫״מכאן מודעה״ ובה הוא מודיע באורח חד״צדדי על ביטולה‬
‫של פשרת וילנה‪ .‬הוא דורש שלאחר ניכוי הכספים המיוע­‬                              ‫שליחים לצפון אפריקה‬
‫דים לכוללות הספרדים יחולקו כספי האשכנזים לא בהתאם‬
‫להשתייכות לכוללים ולא בהתאם למקום המגורים כי אם על‬               ‫מנהיגי הספרדים בארץ־ישראל וכן פקידי ארץ־ישראל‬
‫פי מספר הנפשות‪ .‬טעמיו ונימוקיו עמו‪ :‬אם תהא חלוקת‬                 ‫שבקושטא היו חסרי אונים מול ההחלטות שנתקבלו‬
‫האשכנזים לפי מקומות היישוב ואנשי ירושלים אכן יקבלו‬               ‫באמשטרדם‪ .‬הפקידים והאמרכלים דאגו להחתים על‬
‫^*‪ 5‬חלקים יגרום הדבר לנטישת שאר ערי הקודש‪ ,‬שהרי‬                  ‫ההסכמים את רבניה של הולנד‪ ,‬שהוסיפו מצדם איומים כי‬
‫כולם יבקשו לעבור לגור לירושלים כדי לזכות בחלוקה‬                  ‫אם לא יקבלו הספרדים את הפשרות‪ ,‬יופנו הכספים‬
‫גדולה יותר‪ .‬לעהרן מוציא את כוונתו אל הפועל ושולח את‬
‫הכספים לפי מפתח מםפר הנפשות הנמצא בידיו‪ ,‬ומביע גם‬                       ‫הנאספים בקהילות אשכנז‪ ,‬לכוללות האשכנזים בלבד‪.‬‬
‫את מחאתו בפני רוזני וילנה על אי הצדק שגרמו לחסידים‬
                                                                 ‫אולם לא רק מאמשטרדם הגיעו קולות שבר‪ ,‬גם מצפון‬
             ‫על״ידי הפשרה שנעשתה בחסותם באדר תקפ״ג‪.‬‬              ‫אפריקה ואזורים אחרים של האימפריה העות׳מאנית‪.‬‬
‫בפשרת תקפ״ב הקים עליו לעהרן שונאים בקרב ההנהגה‬
‫הםפרדית‪ ,‬ועתה בקרב כולל הפרושים‪ .‬הללו התייחסו אליו‬
‫בחוסר אמון עוד מתקופת מאבקם נגד המונופולין של‬
‫הספרדים על כספי אמשטרדם‪ .‬התנגדותו החדשה לפשרת‬
‫וילנה תקפ״ג ליבתה את זעמם כלפיו‪ .‬ראוי להבהיר כי‬
‫חלוקת הכספים לפי מספר נפשות היתה מותירה לפרושים‬
‫רבע מהסכום שניתן לחםידים ומשמיטה מתחת ידיהם את‬
‫ההישגים הגדולים שהשיג שלמה זלמן צורף בפשרת‬

                     ‫אמשטרדם תקפ״ב ובפשרת וילנה תקפ״ג‪.‬‬
‫יחסי אמון עמוקים שררו בין מנהיגי האשכנזים והספר­‬
‫דים בירושלים‪ .‬ההכרה בגדלותו של מנחם מנדל משקלוב‬
‫בתורת הנגלה והנסתר! כנות מעשיו בכל הקשור לבניין‬
‫החורבה‪ ,‬מאבקו נגד ישראל משקלוב בכל הקשור לבכורתה‬
‫של ירושלים על צפת! הימנעותו מלאמץ לעצמו את שיטות‬
   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13