Page 9 - ETMOL_108

‫ביום שבו חזו השלטון‬ ‫צפת במאבק נגד הספרדים‪ :‬איבה משותפת לחסידים ומאבק‬
‫משותף בפקידי אמשטרדם ‪ -‬שימשו רקע להיווצרות‬
‫הבריטי לבגדד‪,‬‬ ‫ההסכם הראשון בתולדות היישוב היהודי בארץ־ישראל‬
‫ב־‪ 1‬ביתי ז‪94‬ז‪,‬‬ ‫בזמן החדש בין ספרדים לאשכנזים‪ .‬הפרושים הכירו‬
‫נהרגו ‪80‬ז יהודים‬ ‫בספרדים כמנהיגי ״כוללות עיר הקודש׳״ והספרדים‬
‫וכאלף נפצעו בבועות‬ ‫בפרושים כב״קהל״‪ .‬ההסכם מעניק זכויות מופלגות‬
‫לספרדים‪ .‬לעומת זאת אין האשכנזים זוכים בקבלת‬
‫מאת כרמלה מנשה‬ ‫שירותים חברתיים מ״כוללות העיר״ אלא בהתאם להכנסות‬
‫שנגבו מהם בעקבות ״תקנת העזבונות״‪ ,‬המעבירה את‬
‫באחד באפריל ‪ 1941‬בוצעה הפיכת‬ ‫רכושם של הנפטרים האשכנזים לספרדים‪ ,‬שהתחייבו לתת‬
‫נפל צבאית של ארבעה קולונלים‬ ‫בתמורה ללקיחת העיזבון של האשכנזים את כל ההוצאות‬
‫)״ריבוע הזהב״(‪ ,‬שהעלו לשלטון‬
‫בעיראק את רשיד עלי אל״כילאני‪.‬‬ ‫שהיו לו בעת חוליו‪.‬‬
‫אל״כילאני‪ ,‬שהיה פוליטיקאי לאומני‬ ‫האשכנזים זכו על פי ההסכם בהחזר של ‪ 15‬אחוז מכל‬
‫בעל גישה אנטי״בריטית מוצהרת‪,‬‬ ‫ההכנסות שיהיו ל״כוללות עיר הקודש מעזבונות האשכנ­‬
‫ביקש להגשים את מאווייו של העם‬ ‫זים״‪ .‬וכן זכו תלמידי החכמים האשכנזים בחמישית מכספי‬
‫העיראקי להשתחרר מעול הכובשים‬ ‫עזבון אמשטרדמי מסוים‪ ,‬אבל רק ממנו ולא מכספים אחרים‬
‫הבריטים ולזכות בעצמאות מלאה‪,‬‬ ‫המצויים בקופת‪-‬תלמידי״חכמים שהיתה אחת הקופות‬
‫ולשם כך הוא ניסה להשיג עזרה‬ ‫העשירות בקהילת ירושלים‪ .‬ההסכם מעניק לתלמידי‬
‫מגרמניה הנאצית‪ ,‬הלוחמת באנגלים‪.‬‬ ‫החכמים של הפרושים את הזכות להיקרא מדי פעם לאמירת‬
‫תומכי הקו הבריטי‪ ,‬ובראשם העוצר‬ ‫פרקי תהילים ומשניות לנפטרים‪ ,‬מעשה שגמול כספי היה‬
‫עבד אל־אלאה‪ ,‬נאלצו לברוח לעבר‬
‫הירדן)כפי שמספר אליהו ששון בספ­‬ ‫כרוך בו‪.‬‬
‫רו ״בדרך אל השלום״‪ ,‬הם שהו גם‬
‫ההישג העיקרי של הספרדים הוא בקבלת הפרושים את‬
‫בירושלים שבועות מספר(‪.‬‬ ‫״תקנת העזבונות״‪ ,‬ואילו הישגם של הפרושים הוא קבלת‬
‫בשני חודשי שלטונו של רשיד עלי‬ ‫הספרדים את פשרת תקפ״ב‪ ,‬בלא להזכיר את שמה‪ .‬בהסכם‬
‫אל‪-‬כילאני סבלה הקהילה היהודית‬ ‫נקבע כי כל הכספים הנאספים על ידי השד״רים באירופה‬
‫קשות מתעמולה רוויית שנאה כלפי‬
‫היהודים‪ ,‬הבריטים והזרים באשר‪-‬הם‪.‬‬ ‫בעבור ירושלים יתחלקו שווה בשווה בין שתי העדות‪.‬‬
‫יהודים לא מעטים נעצרו בחשד‬ ‫אחד הסעיפים בהסכם‪ ,‬שאף הוא קשור לאירועים שקדמו‬
‫לריגול לטובת הבריטים^ ובשל‬ ‫לחתימת ההסכם‪ ,‬עוסק בכתבי החרם ששיגרו רבני‬
‫הקשיים החליטו היהודים להטיל על‬ ‫הספרדים לצפון אפריקה נגד שלוחי החסידים‪ .‬בהסכם‬
‫עצמם עוצר בשעות הלילה‪ ^.‬באוויר‬ ‫שלפנינו נאמר שאותם כתבים אינם מתייחסים לפרושים‬
‫בירושלים ״כי הנה האנשים האלה שלמים הם אתנו והיו‬
‫נישא ריח של פרעות‪.‬‬ ‫לאחדים עמנו״‪ .‬מן הסעיף השלישי בהסכם מתברר שמספר‬
‫במחצית מאי ‪ 1941‬הושלם כיבוש‬ ‫המשפחות הפרושיות בירושלים בעת חתימת ההסכם‪,‬‬
‫עיראק בידי הכוחות הבריטיים‪ .‬רשיד‬ ‫דהיינו בתחילת שנת תקפ״ה‪ ,‬לא הגיע לחמישים‪ .‬הוסכם‬
‫עלי‪ ,‬המופתי ותומכיהם‪ ,‬שהראו אהדה‬
‫לגרמניה הנאצית‪ ,‬נמלטו לאיראן‪,‬‬ ‫שאם יעלה מספרם על חמישים ייחתם בין הצדדים הסכם‬
‫והשר יונס א‪-‬סבעאוי‪ ,‬ניצל את היעד­‬ ‫חדש‪.‬‬
‫רותו של השליט‪ ,‬ומינה את עצמו‬
‫למושל צבאי של בגדאד‪ .‬הוא הזעיק‬ ‫לחתימת ההסכם בין הפרושים לספרדים בירושלים‬
‫אליו את פרנסי הקהילה היהודית‪,‬‬ ‫בחודש כסלו תקפ״ה )‪ (1825‬היתה השפעה ממתנת ארוכת־‬
‫ובראשם את הרב‪ ,‬והורה להם להיש­‬ ‫טווח על היחסים בין העדות בארץ־ישראל בין השנים‬
‫אר בבתיהם ילמנוע תנועה של יהודים‬ ‫תקפ״ה‪-‬תקפ״ט‪ .‬כשבעה חודשים לאחר חתימת ההסכם‬
‫בעיר‪ .‬שלוש שעות לאחר פגישתו עם‬ ‫שלפנינו‪ ,‬ביום כ״ח בתמוז תקפ״ה‪ ,‬נחתם הסכם פשרה בין‬
‫פרנסי הקהילה היהודית‪ ,‬נאסר א‪-‬‬ ‫הספרדים לאשכנזים בצפת ובוטלו כתבי החרם שהוטלו על‬
‫שלוחי האשכנזים בצפון־אפריקה‪ .‬מאוחר יותר בשנת‬
‫סבעאוי וגורש‪.‬‬ ‫תקפ״ט נחתמו הסכמי פשרות לחלוקת כספי איטליה בין‬
‫בערב חג השבועות‪ ,‬יום שבת ‪31‬‬ ‫העדות השונות‪ ,‬ואף הסכם לחלוקת הכספים בין החסידים‬
‫במאי ‪ ,1941‬החלו כלי התקשורת‪,‬‬ ‫לפרושים‪ .‬כאשר כבש מוחמד עלי את ארץ־ישראל בשנת‬
‫שעד אז גינו את העוצר ואת נאמניו‬ ‫‪ 1831‬נמצאה הארץ רגועה מאוד מבחינה חברתית ומייחלת‬
‫שברחו מהארץ‪ ,‬לקרוא להמונים להק­‬
‫ביל את פניו ביום המחרת‪ .‬באחד ביוני‬ ‫לשינויים דרמתיים בעתידה‪.‬‬
‫חנו הכוחות הבריטיים במבואות בגד­‬ ‫עד כמה שידוע לנו נשמר הסכם הפשרה שלפנינו עוד‬
‫אד‪ .‬העוצר‪ ,‬עבד אל‪-‬אלאה‪ ,‬ששב‬ ‫שנים ארוכות‪ .‬לא מצאנו כי נתחבר הסכם פשרה חדש‬
‫ממקום גלותו בעבר הירדן‪ ,‬לא נכנם‬ ‫בעקבות הגידול במספר הפרושים בירושלים‪ .‬לא ידוע לנו‬
‫אל העיר‪ .‬העיר היתה ללא שלטון‬ ‫גם על ביטול ההסכם באיזה שהוא שלב מאוחר יותר‪.‬‬
‫וחיילים עיראקיים מובסים סבבו‬ ‫הרחבת תחומי הפעילות העצמית של הקהילה הפרושית‬
‫מעבר לקיום בתי״כנסת‪ ,‬בית״מדרש וחברת ביקור״חולים‬
‫ברחובות ובסימטאות‪ ,‬וחיפשו פורקן‪.‬‬ ‫עצמאית מתרחשת רק בשנת תר״א )‪ ,(1841‬כאשר מוקם‬
‫בית״הדין הראשון של הקהילה הפרושית בראשותו של ר׳‬
‫שמואל מסלנט ובשנת תרט״ז )‪ (1856‬עם היווסד ה״חברא'‬

‫קדישא״ של העדה‪.‬‬

‫לעיון נוסף‪ :‬הסכם ראשון שנעשה בין הספרדים והפרושים‬

‫בירושלים ‪ -‬א‪ .‬מורגנשטרן‪ ,‬אסופות‪ ,‬ספר שישי‪ ,‬תשנ״ב‬