Page 6 - ETMOL_108

‫בראשית המאה ה״‪ 19‬מחדשים‬
‫האשבנזים את ישובם בירושלים‬

‫וחותמים הסכם עם הספרדים‬
‫הוותיקים בעיר‬

‫מאת אריף מורגנשטרן‬

‫כספי ארץ־ישראל שבקהילות אשכנז‪ .‬המשימה לא היתה‬ ‫בחודש כסלו תקפ״ה )‪ ,(1825‬תשע שנים לאחר היאחזו­‬
‫קלה‪ .‬היה צורך להשפיע על ראשי הקהילות לשנות נהגים‪,‬‬ ‫תם של תלמידי הגר״א בירושלים ו״‪ 17‬שנה לאחר עלייתם‬
‫מוסכמות וסדרים שתמכו בהם גדולי תורה אשכנזים בסוף‬ ‫ארצה‪ ,‬חתמו נציגי ״כוללות העיר״‪ ,‬דהיינו הנהגת העדה‬
‫המאה הי״ח‪ ,‬שלפיהם זכאים הספרדים לקבל כספים אלה‪.‬‬ ‫הספרדית‪ ,‬על הסכם עם תלמידי הגר״א ‪ -‬״הפרושים״ ‪-‬‬
‫גבאי ארץ־ישראל שבוילנה שלחו שד״רים ממיטב אנשיהם‪,‬‬ ‫להסדרת חייהם המשותפים בירושלים‪ .‬ההסכם כולל ‪13‬‬
‫גדולי תורה ואנשי שם‪ ,‬דוגמת אברהם דאנציג מחותנו של‬ ‫סעיפים שעיקרם קבלת מרות הקהילה הספרדית ותקנותיה‬
‫הגר״א ומחברו של הספר ההלכתי הנודע ״חיי אדם״‪.‬‬ ‫והשתתפות בתשלומי מיסים על״ידי האשכנזים והכרת‬
‫ממכתבם של גבאי ארץ־ישראל בוילנה לראשי הקהילה‬ ‫הספרדים בקהילה הפרושית בירושלים כב״קהל״ הזכאי‬
‫היהודית בברלין‪ ,‬אנו למדים עד כמה היה שליחות זו קשה‬ ‫לייצג את חבריו‪ ,‬להבטיח את זכויותיו כציבור וטיפול‬
‫וחוללה מבוכה רבה לראשי קהל ברלין‪ .‬והנה‪ ,‬אישיות כמו‬
‫אברהם דאנציג גם היא לא הצליחה במשימה אלא במקצת‪,‬‬ ‫בצרכיו המיוחדים‪.‬‬
‫בקבלת מחצית הסכום‪ ,‬ואילו את המחצית השניה העבירו‬ ‫הפרושים בראשית עלייתם דאגו להסדרת התמיכה בהם‬
‫ראשי קהילת ברלין לרשות פקידי ארץ־ישראל שבקושטא‪.‬‬ ‫מצד קרוביהם ומצד קהילות האם בליטא‪ .‬הם העריכו נכונה‬
‫היה צורך בעשיית הסכם שכמותו הוצע גם לקהילות אשכנז‬ ‫כי כספי ארץ־ישראל הנאספים דרך קבע על״ידי גבאי ארץ‪-‬‬
‫אחרות אשר סירבו לבטל את החזקה של הספרדים על‬ ‫ישראל בוילנה יופנו מעכשיו בעיקר אליהם ולא לחבורות‬
‫החסידים בטבריה ובצפת‪ .‬יש להניח כי בשלב זה לא חשבו‬
‫כספים אלה‪.‬‬ ‫כי יוכלו לזכות בכספי ארץ־ישראל שנאספו בקהילות‬
‫המגמה להסב את השליטה על כל כספי אשכנז מן‬ ‫האשכנזיות העשירות של אשכנז ומערב אירופה‪ .‬במשך‬
‫הספרדים לאשכנזים נתקבלה כנראה בוילנה בעת שליחותו‬ ‫המאה הי״ח פקדו שד״רים ספרדיים באורח קבוע את‬
‫של ישראל משקלוב‪ .‬בשנת תקע״ג )‪ ,(1813‬בדרכו חזרה‬ ‫הקהילות האשכנזיות האלה והכספים שנאספו הועברו לידי‬
‫לארץ־ישראל‪ ,‬עשה ישראל משקלוב בוינה במשך‬ ‫הנהגת הספרדים בארץ״ישראל באמצעות פקידי ארץ‪-‬‬
‫כשבועיים וטיפל בקבלת הכספים של קרן שייסד שמשון‬ ‫ישראל שבקושטא‪ .‬לא נעלם מהם שנסיונות האשכנזים‬
‫ורטהיימר‪ ,‬סוכן הכספים של חצר המלכות האוסטרית‪,‬‬ ‫להפקיע את החזקה הזו במאה הי״ח לא עלו בידם‪ .‬אולם‬
‫לטובת הקהילה האשכנזית בירושלים‪ ,‬לאחר חורבן חצר‬ ‫המפגש עם המציאות הארצישראלית‪ ,‬על תנאיה הכלכליים‪,‬‬
‫חורבת רבי יהודה חסיד בשנת תפ״א )‪ .(1720‬במשך השנים‬ ‫יצר מצב חדש‪ .‬ההוצאות המרובות לרכישת נכסי דלא ניידי‬
‫עברה הקרן גילגולים שונים‪ .‬בשנת תקס״א )‪ (1801‬נתן‬ ‫דילדלו את מכסת הכספים והם נאלצו לשגר לליטא שלוחים‬
‫קיסר אוסטריה את חסותו לקרן זו וניהולה נמסר לזרוע של‬ ‫מיוחדים לשפר את מערכת גביית הכספים‪ .‬בשנת תק״ע‬
‫)‪ ,(1810‬זמן קצר לאחר עלייתו‪ ,‬שלח מנחם מנדל משקלוב‬
‫משרד האוצר הקיסרי‪ .‬נראה‪ ,‬כי בסיוע אנשי משרד החוץ‬ ‫את ישראל משקלוב לליטא‪ ,‬לארגן שם בחסותו של חיים‬
‫האוסטרי בקושטא‪ ,‬הצליח ישראל משקלוב להסדיר‬ ‫מוולוז׳ין מערכת גביית כספים שיהא בכוחה להבטיח את‬
‫שפירות העזבון יחולקו מעתה ואילך באופן שווה בין‬ ‫התמיכה ביישוב הפרושים הצעיר ההולך וגדל‪ .‬בדרך‬
‫מסעותיו ברוסיה ליטא ופולין‪ ,‬הפיץ ישראל משקלוב מידע‬
‫הספרדים לבין האשכנזים‪ ,‬חסידים ופרושים כאחד‪.‬‬ ‫על הכולל הפרושי וכדי לבסס את הגביה ולמנוע תחרות‬
‫עברו עוד כמה שנים מועטות ועל הקהילה הפרושית‬ ‫פרועה עם החסידים‪ ,‬עשה ישראל משקלוב בשנת תקע״ב‬
‫בארץ־ישראל נתרגשו ובאו צרות חדשות‪ .‬במגיפת‬ ‫הסכם פשרה עם החסידים בדבר חלוקת כספי פולין‪ ,‬רוסיה‬
‫תקע״ג‪-‬תקע״ד נספו רבים מן העולים וחובות הנותרים‬ ‫וליטא באופן שווה‪ ,‬על״פי מספר הנפשות של כל אחד‬
‫נתרבו ביותר‪ .‬שוב עשו גבאי וילנה להרחבת מעגל‬
‫הקהילות התומכות בפרושים‪ .‬בערי מערב אירופה‪ ,‬לצד‬ ‫מהכוללים‪.‬‬
‫קהילות אשכנזיות מובהקות‪ ,‬התקיימו גם קהילות ספרדיות‬
‫גדולות וחזקות ופניה להסב את תרומותיהן מן הספרדים‬ ‫נראה כי גבאי ארץ־ישראל בוילנה‪ ,‬בעצה אחת עם‬
‫בארץ־ישראל אל הפרושים ספק אם היתה מתקבלת על ידן‪.‬‬ ‫ישראל משקלוב‪ ,‬החלו לפעול בכיוון חדש‪ ,‬לקבל לידם את‬
‫משום כך נזהרו בפנייתם וניסו לעורר עליהם רחמים כלפי‬