Page 19 - ETMOL_108

‫באלכסנדריה שבמצרים‪ .‬בדרכו לארץ־ישראל‪ ,‬בסוף שנות‬ ‫לעבור לפני התיבה גנוסחו המיוחד‪ .‬עושרו ומעמדו‬
‫העשרים‪ ,‬ביקר קוורטין במצרים כדי לחזות בפירמידות‬ ‫החברתי איפשרו לו לעמוד על דעתו‪ ,‬והוא לא נכנע לדעת‬
‫״שבנו אבותינו לפרעה״‪ .‬כאשר נודע הדבר לרב חיים נחום‬ ‫רבנים וגבאים‪ ,‬שביקשו כי ישנה את נוסח תפילתו‪ ,‬ואף‬
‫אפנדי‪ ,‬רבה הראשי של מצרים‪ ,‬הזמין האיש את קוורטין‬ ‫כאשר עבר לפני התיבה בבית״הכנסת ״טאבאק טעמפעל״‬
‫לביתו‪ ,‬וערך לו מסיבה בנוכחות מושל העיר‪ .‬קוורטין‬ ‫בבודפסט‪ ,‬מבצרם של ״המתקדמים״‪ ,‬ו״טמפל עמנואל״‬
‫מספר כי הופתע לראות את תקליטיו נפוצים בבירת מצרים‪.‬‬ ‫בבורו פארק‪ ,‬מבצרם של הקונסרבטיווים‪ ,‬לא שינה את‬
‫בני משפחת בטיש‪ ,‬מנכבדי הקהילה באלכסנדריה‪ ,‬הזמינו‬
‫את קוורטין ליהתארח בביתם‪ ,‬ואירגנו לו קונצרט בבית‬ ‫נוסח תפילתו הלבבי‪.‬‬
‫האופרה של אלכסנדריה‪ .‬עם מארגני הקונצרט נמנו גם‬ ‫הוא היה אחד החזנים הראשונים שהקליט את תפילותיו‬
‫האחים נדלר‪ ,‬מעשירי היהודים באלכסנדריה‪ .‬אחד האחים‬ ‫ועל כך זכה לקיתונות של בוז מפיו של החזן פנחס מינקובס*‬
‫נדלר היה נציגה של הקח‪-‬הקיימת‪-‬לישראל באלכסנדריה‬ ‫קי שהתנגד להקלטת פרקי תפילה על גבי תקליטים‪ ,‬שמא‬
‫ובתו לאה היא רעייתו של מזכיר האו״ם בוטרוס ראלי‪ .‬על‬ ‫יושמעו במקומות לא ראויים להם‪ .‬את קוורטין כינה‬
‫הקונצרט באלכסנדריה כותב קוורטין ״היה זה אחד הערבים‬ ‫מינקובסקי בשם ״קבר״תן״‪ .‬קוורטין היה ראשון החזנים‬
‫בעלי השם שקבעוי את מושבם בארץ־ישראל‪ ,‬ולאחר‬
‫שזכרונם יישאר חרות בלבי לעד‪.‬״‬ ‫ביקורו הראשון בארץ בשנת ‪ 1926‬החל משקיע מהונו‬
‫בקניית קרקעות וברכישת פרדסים‪ ,‬עד שהחליט להתיישב‬
‫גיבור ספורט‬ ‫בארץ ישיבת קבע והתגורר בתל״אביב ובחיפה שבע שנים‪.‬‬
‫הוא היה חביבם של ראשי התנועה הציונית‪ ,‬ובייחוד‬
‫קוורטין עזר גם לספורט בארץ‪ .‬אגודת ״מכבי״ טבריה‬ ‫קירבוהו אליהם מנחם אוסישקין וחיים וייצמן‪ .‬מנחם‬
‫החליטה לקדם את קבוצת הכדורגל שלה‪ ,‬והזמינה את‬ ‫אוסישקין הזמינו לנהל את סדרי פסח בביתו‪ .‬אף־על״פי‬
‫קוורטין הנודע לערוך קונצרט שהכנסותיו יועדו לקנות‬ ‫שלא כיהן בבתי־כנסת חרדיים־קנאיים‪ ,‬היה חביבם של‬
‫מכשירי ספורט ובגדים לשחקני הקבוצה‪ .‬קוורטין נענה‬ ‫הרב הראשי‪ ,‬הרב אברהם יצחק הכהן קוק‪ ,‬ושל רבה של‬
‫להם והוא מספר כי חברי מכבי טבריה נשאו אותו על כפיים‬ ‫העדה החרדית‪ ,‬הרב חיים זוננפלד‪ ,‬ואנשים שונים ביקשו‬
‫בחוצות העיר טבריה לאחר הקונצרט‪ .‬אגב‪ ,‬כעבור שנים‬ ‫ממנו כי ישתדל להשכין שלום בין שני הרבנים הגדולים‪,‬‬
‫רבות הלכו חברי מרכז ״הפועל״ בעקבות מכבי טבריה ופנו‬ ‫שהם והנוהים אחריהם היו מסוכסכים ביניהם בעניין היחס‬
‫לחזן לייב גלאנץ שהתארח אז בארץ והיה מקורב לתנועת‬ ‫לתנועה הציונית‪ .‬קוורטין מספר בזכרונותיו כי נוכח לדעת‬
‫הפועלים וביקשו ממנו לתרום קונצרט לטובת ״הפועל״‪.‬‬ ‫שבעצם הרב קוק והרב זוננפלד מכבדים זה את זה למרות‬
‫לייב גלאנץ הסכים‪ ,‬אבל ביום הקונצרט חלה והקונצרט‬ ‫חילוקי הדעות‪ ,‬ושאת חילוקי הדעות מלבים למעשה‬
‫בוטל‪ .‬גלאנץ לא רצה לגרום הפסד לידידיו ושילם מכיסו‬ ‫הצעירים‪ ,‬ובראשם הרב עמרם בלוי‪ ,‬לימים מנהיגם של‬
‫את הוצאות ההכנה לקונצרט‪ .‬באוספי נמצאת קבלה על סך‬
‫שבע לירות‪ ,‬שחתומים עליה דוד רמז וגרשם לוינסון‪ ,‬גזבר‬ ‫נטורי־קרתא בירושלים‪.‬‬
‫ההסתדרות‪ ,‬המאשרים ללייב גלאנץ‪ ,‬כי שילם לקופת‬ ‫בארץ עבר קוורטין לפני התיבה בערים ובמושבות‬
‫והופיע בין שאר בבית״הכנסת ״החורבה״ בירושלים‪ .‬מדי‬
‫״הפועל״ את הוצאות הקונצרט שלא התקיים‪.‬‬ ‫פעם בפעם נסע להופעות ולתפילות בארצות״הברית‬
‫בתו של קוורטין‪ ,‬שלומית אשנר‪ ,‬למדה בגימנסיה‬ ‫ובאירופה‪ .‬קוורטין עמד להופיע בבית־כנסת במאה־שערים‬
‫״הרצליה״ בתל״אביב וחברתה לספסל הלימודים היתה‬ ‫בראשית שנות השלושים‪ ,‬ואולם צעירי אגודת ישראל‬
‫גאולה בן־אליעזר‪ ,‬בתו של דוד בן־גוריון‪ .‬היא נישאה‬ ‫בירושלים יצאו במערכה נגדו ובמודעה שפירסמו בחוצות‬
‫בשנת ‪ 1937‬למהנדס רודולף אשנר‪ ,‬ומסדרי הקידושין היו‬ ‫ירושלים כתבו כך‪ :‬״הננו מוחים בכל תוקף נגד השערוריה‬
‫רבנים מידידיו של קוורטין‪ ,‬הרב הראשי בן־ציון מאיר חי‬ ‫הנוראה שהרשו להחזן זבולון קוורטין המפורסם למשורר‬
‫עוזיאל‪ ,‬הרב זאב גולד‪ ,‬מראשי ה״מזרחי״‪ ,‬והרב פרופ׳‬ ‫בבתי תיאטראות ועוד‪ ,‬להתפלל בהיכל הישיבה הגדולה‬
‫שאול ליברמן‪ ,‬מגדולי חוקרי התלמוד‪ .‬קוורטין מספר‬ ‫מאה שערים״‪ .‬מה שצעירי אגודת ישראל בירושלים לא‬
‫בזכרונותיו כי באמצע חגיגת החתונה נאלץ לעזוב את‬ ‫ידעו הוא כי דווקא צעירי אגודת״ישראל בניו״יורק הסתיי­‬
‫המקום‪ ,‬מכיוון שהיה עליו להופיע בירושלים לטובת ישיבת‬
‫מרכז־הרב‪ ,‬ולאחר הקונצרט חזר ל״שבע הברכות״‪.‬‬ ‫עו בתפילתו של קוורטין כדי לבנות מועדון לתנועתם שם‪.‬‬
‫שלומית אשנר מבקרת מפעם בפעם בארץ והיא נמנית עם‬
‫פעילי שיקום השכונות בתל״אביב‪ .‬בנו הבכור של קוורטין‪,‬‬ ‫המשטרה הבריטית נגד החזן‬
‫שלמה‪ ,‬התגורר בתל־אביב‪ ,‬אבל ב״‪ 1982‬קיפח את חייו‬
‫בתאונת דרכים‪ .‬הבת קלרה היתה זמרת אופרה בוינה‬ ‫קונצרט של קוורטין בבית״העם בתל״אביב‪ ,‬כיום בית‬
‫ובפראג‪ ,‬ובת אחרת‪ ,‬נינה אנה שולמן‪ ,‬היתה זמרת אופרה‬ ‫״אל״על״‪ ,‬עורר את חמתה של המשטרה הבריטית‪ ,‬ומעשה‬
‫במילאנו‪ .‬בתה‪ ,‬נכדתו של קוורטין‪ ,‬היא זמרת האופרה‬ ‫שהיה כך היה‪ .‬קוורטין סייע לאירגון ה״הגנה״ וכן לארגון‬
‫ב׳ של אברהם תהומי)שהתפתח אחר״כך לאצ״ל( בכספים‬
‫אוולין ליר‪.‬‬ ‫שיועדו לרכישת נשק‪ .‬הדבר נודע לבולשת הבריטית אך לא‬
‫בשנת ‪ 1937‬נסע קוורטין לארצות״הברית והתכונן לחזור‬ ‫היו להם הוכחות לכך‪ ,‬ועל״כן ניסו להתנכל לקונצרט של‬
‫לארץ‪ ,‬אך בגלל המאורעות ובגלל המלחמה שפרצה לאחר‬ ‫קוורטין‪ .‬מפקד המשטרה בתל־אביב‪ ,‬טען כי ההמונים‬
‫מכן‪ ,‬נשאר בארצות״הברית‪ .‬הוא שב לארץ לקראת יום‬ ‫הממלאים את אולם בית״העם ‪ -‬שהיה אז הגדול באולמות‬
‫העצמאות של שנת ‪ ,1949‬ואף קיווה לחזור ולחיות כאן‪,‬‬ ‫תל״אביב ‪ -‬הם בבחינת ״התקהלות בלתי חוקית״‪ ,‬אבל‬
‫אבל מחלתו גברה עליו‪ ,‬והוא הלך לעולמו בג׳ בתשרי‬ ‫קוורטין לא שעה להם‪ ,‬קיים את הקונצרט ופתח אותו‬
‫בתפילת מנחה‪ ,‬וכאשר הקצין הבריטי בא לאסרו‪ ,‬טען‬
‫תשי״ג)ספטמבר ‪.(1952‬‬ ‫קוורטין כי אין זה קונצרט‪ ,‬כי אם תפילה ‪ -‬ולשום איש אין‬
‫את ראש השנה האחרון בחייו בילה קוורטין בביתה של‬ ‫רשות לאסור על תפילה בציבור‪ .‬ואמנם לא נותר לקצין‬
‫בתו שלומית‪ .‬לדבריה היה אביה משותק באותה עת ברגליו‬ ‫אלא להרפות ממנו‪ .‬״תפילת מנחה״ זו‪ ,‬שנמשכה כשעה‬
‫ולא היה מסוגל ללכת לבית‪-‬הכנסת‪ .‬הוא כינס את כל בני‬
‫המשפחה ושר להם מתפילות הימים הנוראים‪ ,‬ערך את‬ ‫וחצי‪ ,‬היתה אחת מהופעותיו המרשימות‪.‬‬
‫קוורטין מספר על הופעה מרשימה אחרת שלו דווקא‬
‫הקידוש ולמחרת ראש השנה‪ ,‬בצום גדליה‪ ,‬הלך לעולמו‪.‬‬

‫‪19‬‬