Page 20 - ETMOL_108
P. 20
בתיו עשו רושם והוא נבחר מטעם האיש לאחר מלחמת העולם הראשונה
חברת פיק״א של הברון רוטשילד שהציג פעלו בארץ כמה אדריכלים שהקימו
להקים את הטחנות הגדולות בחיפה. ניפה את תל־אביב של שנות העשרים ,אלו
גוט הביא אז את מערבל הבטון המכני לחל־אניג הבתים המכונים בפינו ״בתי החלו
הראשון בארץ .אחרי גמר הבניה מות״ ,ויש בהם השפעה של כל סגנו
ביקרה במקום אשתו של רוטשילד ארפד גוט היה נות הבניה הישנים של אירופה .היו
ולקחה עמה ״מעט קמח למזכרת״ .ליד המהנדס המקצועי ביניהם כמה אדריכלים מיוחדים במינם
הטחנות בנה אחר-כך בית-חרושת וקצתם אפילו לא למדו מעודם אדריכ
למצות .גוט הוזמן לעבודה נוספת הראשון בארץ, לות מסודרת ,שכן כדי להיות אדריכל
בחיפה -להקים את בנייני בית- הקים בנייני ציבור באותם ימים די היה להיות בעל כישו
החרושת למלט ״נשר״ בשנים רים אמנותיים ,או ללמוד בבית-ספר
.1924-1922מפעל זה ,ממפעלי התע- בתל־אביב ובנה לאמנות .האנשים האחראים להקמת
שיה הראשונים בארץ ,נעשה בידיהם גשר על הפרת הבתים אז ,כמו היום ,היו המהנדסים.
של יהודים מהונגריה )בעליו היה הללו למדו בבתי-ספר טכניים והנד
יהודי מיוחד במינו שבא מרוסיה - מאת דוד גלעדי סיים את יסודות הבניין והם שדאגו
משה פולק( .את עצם תעשיית המלט שתוכניותיהם של האדריכלים
ב״נשר״ תיכנן וניהל מהנדס אחר משיוגשמו -יעמדו יציבים .אחד
מהונגריה -בלא שפיגל שמו ,שנעזר ממהנדסים אלו והבולט ביותר באותו
במהנדסים ,פועלים ומומחים מהונג דור ,היה ארפד גוט ,שלמד בהונגריה
ריה .כפי המסופר ,שפת הדיבור ב״נ- במשך עשרים שנה והצליח ועלה
שר״ באותם ימים היתה הונגרית. לארץ בגיל ארבעים-וחמש ,בשנת
אגב ,עולי הונגריה תפסו מקום נכבד
בין המהנדסים שהגיעו לארץ בשנות ,1921עם ראשוני העליה-השלישית.
ארפד-אברהם גוט נולד בשנת 1877
העשרים. בכפר קטן במערב הונגריה .אביו של
שנה אחר בואו לארץ ,ב,1922- גוט ,שמואל ,היה בעל חנות ,אבל גם
הגיעו אשתו של גוט ,קורנליה ,ושני למדן ולימד את ילדיו וילדי הכפרים
בניו ,בונדי ופולי ,שעם סיום לימודי ,שבסביבה תפילות ולימודי קודש.
הם בגימנסיה ,למדו הנדסה בחוץ משגדל ארפד ,נשלח לגימנסיה
לארץ ומשנסמכו כמהנדסים הצטרפו בבודפשט ולאחר שרכש תעתת-
לאביהם והיוו משולש משפחתי של בגרות למד בטכניון ובשנת 1901
מהנדסים .ראשית מגורי המשפחה הוסמך כמהנדס .הוא עבד בחברת
היתה בבית-מלון ואחר-כך בביתו של ההנדסה הגדולה במדינה והתמחה בין
מנהל גימנסיה ״הרצליה״ ד״ר מוסינ- השאר בבניין גשרים ,עבודות בטון
זון ברחוב אלנבי .לבסוף הקימו בית מזוין וקונסטרוקציות ברזל ופלדה
לעצמם ברחוב טרומפלדור ,שהיה לבניה בממדים גדולים .ב 1908-הקים
מרכז לעולי הונגריה .בחצר הגדולה משרד להנדסה ויחד עם שותפו בנה
שלפני הבית הוצא בשבתות בבוקר גשרים רבים בהונגריה ,וכן מסילות
שולחן וידידים משכבר ומחדש באו .ברזל ,מפעלי תעשיה כבדה ובניינים
לשתות קפה וללעוס עוגיות מעשי ידי 'מפורסמים בבודפשט .במלחמת העולם
עקרת-הבית ולנהל שיחות על הנוש הראשונה גויס לצבא בדרכת סגן,
הקים ביצורים בעיר פשמישל שבגלי
אים החשובים של אותם ימים. ציה ,ומשנכבשה העיר על-ידי הרו
בראשית שנות העשרים החלו סים ,נלקח בשבי ,והיה במחנה שבויים
לבנות ברחוב אלנבי בתל-אביב את שלוש שנים ,עד תום מלחמת העולם.
בית-הכנסת הגדול ורצו לעשותו נאה
ומיוחד והחליטו לבנות עליו כיפה מגיל צעיר היה ציוני וכששב לביתו
מהודרת שתיראה למרחוק ,אבל בוני אחרי המלחמה החליט לעלות לארץ.
העיר עדיין לא ידעו כיצד להקים במרס 1921הגיע לתל-אביב וקיבל את
כיפה ,עד שבא גוט ותיכנן לה קונסט עבודתו הראשונה -להקים את הקאזי-
רוקציה של ברזל שעליה עומדת נו על שפת הים ,בית-הקפה ובית-
הכיפה .הוא בנה גם את תחנת הכוח האוכל הגדול והמהודר של תל-אביב
של חברת החשמל ליד התחנה המרכ אז .אדריכל הבניין היה יהודה מגידו-
זית של היום ,בניין נאה ומיוחד ביץ ,אחד האדריכלים שבנה את מספר
שתיכנן האריכל ברלין וגוט הוא הבתים הגדול ביותר בשנות העשרים.
שהביאו לעולם לאחר שתיכנן לו באותם ימים הגיע לארץ מהנדס נוסף
מהונגריה ,שלמד עם גוט בגימנסיה,
קונטסרוקציה של ברזל .גוט הקים את ארמין ברגי ,שהוזמן להקים בתל-
מגדלי המים הראשונים בעיר ,העומ אביב מפעל לייצור לבני סיליקט .גוט
דים עד היום ,ביניהם זה שברחוב וברגי הקימו את הבניינים בבטון
מזא״ה ,ליד תחנת החשמל הישנה ,ליד מזוין ,שני הבניינים הגדולים הראשו
כיכר היל בצפון )שלידו עמד במשך נים בארץ שהוקמו בבטון מזוין .אחרי
שנים רבות בית המטבחיים( וכן בבסה הקאזינו בנה גוט פסג׳ -בית עסק
שביפו .גוט היה גם המהנדס של בית- ומסחר -ביפו.
הבריאות ברחוב בלפור בתל-אביב,
20
