Page 22 - ETMOL_121
P. 22
^ ר־ טו ב שנוסדה ב־ 4 8 9 5בדרך
שער־ הגי א־בי ת־גוברין ,היתה
המושבה המבודדת ביותר בארץ:
מאת אברהם בכר
קשיי המצב .הוסבר להם ,כי אין מקום בנקודה למשפחות אברהם בכר ז״ל ,שנולד בסוף המאה הקודמת ,היה מילדיה
נוספות ,שכן החיים קשים ,האדמה צחיחה ונותנת בקושי הראשונים של הר־טוב ,מושבה למרגלות הרי יהודה ,בדרך העפר
לחם למשפחות המעטות הנמצאות במקום .הללו ויתרו על הצרה של באב־אל־ואד ,היא שער־הגיא ,שהובילה לבית־גוברין
ודרומה .הר־טוב היתה המושבה היהודית המבודדת ביותר בארץ
זכויותיהם -ונשארו בבולגריה. עד ,1948מסביבה היו כפרים ערבים רבים ותחנת־הרכבת של
כשנסתיימה פרשה זו ,התחלנו מחפשים דרך כיצד להוציא
קושאנים )אישורים( ,על האדמה .בעזרת יהודים מירושלים דיר־אבן בדרך לירושלים.
והודות לבקשישים ששילשלנו לתורכים ,הצלחנו לקבל את לפני עשרים וחמש שנה ,כשעבר בכר את שנת השבעים לחייו,
הקושאנים .הם עלו לנו כ־ 5,000נפוליונים .וכיון שכסף לא החל לכתוב את זכרונותיו מן המושבה המבודדת והנאה,
היה לנו ,קיבלנו הלוואה מיק״א ,חברת ההתיישבות שננטשה במלחמת השחרור ,כל יושביה נתפזרו ובתיה נהרסו.
היהודית ,לעשרים שנה .כאשר הקושאנים היו כבר בידינו, הזכרונות יצאו לאור בחוברת על־ידי בני משפחתו וחלק מהם
התעוררה בעיה חדשה ,מהיכן לקחת את הכסף לרכישת כלי
מתפרסם כאן.
עבודה ובהמות לחרישה?
נשארו בבולגריה הר־טוב נוסדה בשנת תרנ״ו .1895 ,הגרעין שהקים אותה,
בשנת 1912הקל את מצוקתנו הנדבן מרוסיה יצחק־ליב ״אגודת אחים״ ,מנה 50חברים מערים שונות בבולגריה,
גולדברג .הוא בא לארץ ורכש 1000דונם מאדמות הר־טוב, רובם ככולם סוחרים ,שלא היה להם כל מושג על חקלאות.
במחיר חמישה נפוליונים הדונם .בכסף זה רכש כל אחד לאחר שנרכשה הקרקע ,החליטה האגודה לשלוח לארץ
מהמתנחלים בהמות וכלי־עבודה ,זרעים ,שתי עזים ,חמור פלוגת חלוץ בת 12משפחות ,כמנין שבטי ישראל .הללו
אחד ,וגמל אחד אשר שימש בזמנו ״כלי תחבורה״. נקראו בשם ״ 12האחים״ .הוטל עליהם להכשיר את הקרקע
היתה רווחה .התחלנו להרגיש הקלה־פורתא .היו בין ולהכין את כל הדרוש לקראת התנחלותם של יתר החברים,
האברים שהתחילו לעבד את אדמתם במו ידיהם לאחר שכמה
שנים עיבדו את הקרקע בשותפות עם הערבים .כיון שנשארו בבולגריה.
שהפלחה לא סיפקה את המשפחות שהיו מטופלות בילדים רכישת אדמות הר־טוב היתה פרשה רבת תלאות בפני
והן חיו על לחם צר בלבד ,חיפש לו כל אחד מהמתנחלים עצמה ,שכן אדמות אלו עברו גלגולים רבים עד שהגיעו
עיסוק והכנסה צדדית. לידיהם של היהודים.
ישראל גירון ובניו עיבדו בעצמם את האדמה; האחים לוי חמשת אלפי הדונם שנרכשו על־ידי המתנחלים מבולגריה,
הקימו תעשיית שמן אזוב ,וכעבור זמן הקימו טחנת קמח היו שייכים לכפר הערבי ערטוף ,השוכן במרחק מאה מטר
גדולה ,על מנת לטחון את חיטיהם של כל תושבי הסביבה .כן בלבד מגבול המושבה .הקרקעות נמכרו במכירה פומבית על־
בנו בית־בד משוכלל למיצוי שמן מהזיתים .בית־בד זה קנה ידי הממשלה התורכית ,לאחר שהכפר הערבי לא יכול היה
לו מוניטין בכל האיזור ובזכותו קשרנו קשרי ידידות עם לשלם לממשלה חוב מסים וארנונות בשיעור 250נפוליונים.
הערביים באיזור ,עד הר״חברון .שלום בכר ובניו הקימו את האדמה רכש הקונסול הספרדי בירושלים .לימים ,עברה
מחלבה ויצרו גבינות מסוגים שונים וקאשקאבאל מחלב האדמה לידי המיסיון האנגלי ,שהתחיל ליישב עליה יהודים
כבשים .בזמן הראשון סיפקו לנו את החלב ערביי הסביבה, עניים -רובם מהגרים מרוסיה ומרומניה -בתקוה כי
אך כעבור זמן ,קנינו עדר בן 300ראש כבשים ,וכן נטענו ישפיעו עליהם להמיר את דתם .זה היה בשנת 1885בקירוב.
המיסיון הקים במקום שמונה בתים בני קומותיים ,חצר
כרמי גפנים ושקדים. גדולה שכללה רפתות ומסביבם גדר אבן גבוהה ,עם שתי
אברהם גרתי הקים ביחד עם נסים פרנג׳י מעין חנות כניסות .בקרבת מקום היתה חצר קטנה נוספת ובה מבנה
מכולת ו״כל־בו״; שלום רוביסה )כיום בן־שלום( ,עסק מגורים ,שני מחסנים גדולים ,מאפיה ,מכבסה ושובך יונים
באיסוף פרחי בר ויבושם ,והיה משגר את הפרחים מארץ
הקודש לאמריקה ,לחג המולד הנוצרי .בעבודה זו היה גדול .כל המבנים הוקמו בגבול הכפר הערבי.
רוביסה מעסיק בעונה ,בסתיו ,פועלות ערביות מהכפרים כאשר נכשל הנסיון של המיסיון ,נמכרו האדמה והמבנים
ליהודי בולגריה ,וכך מצאו שתים־עשרה המשפחות של
שבסביבה. פלוגת החלוץ ,בהגיען למקום ,מבנים לגור בהם ורפתות
לבהמותיהם.
האדמה היתה הררית ומעטה .״פלוגת החלוץ״ שיגרה
מכתבים אל חבריהם שנשארו בבולגריה ,ותיארה להם את
22