Page 23 - etmol 51
P. 23
בסירוב .סטימנס מחל על כבודו ,בא עליונותה בימים -ראתה בכך התגרות הקודש...
אליו להמבורג ,והפציר בבאלין לדווח גלויה .בשנים 1912-1908התקיימו אי- תוך שנים אחדות הגיע ״קו המבורג-
לקיסר על המצב לאמיתו ,אם כי הקיסר פוא ביוזמתו ,אבל על דעת הקיסר ורא אמריקה״ בהנהלתו של באלין להישגים
כמעט ניתק את הידידות אתו בשל שי הממשל ,ניסיונות הידברות בין שתי מרשימים גם בקנה־מידה עולמי.
התזכירים והמכתבים הפסימיים ששיגר המעצמות בבעיות איזון עוצמתן הימית. בהצטרפו ל״האפאג״ היו בבעלותה 22
אליו באליך .בכך ,שיכנעו סטימנס, ביקורו של שר המלחמה האנגלי הלדיין כלי״שיט ,ואילו ב־ 1914היתה בעלת
״תיטיב לשרת את מולדתנו״ .אבל בברלין בשנת 1912היווה את סופם של 194אוניות גדולות .במשך הזמן פרש
הפגישה היתה ללא תועלת ,שכן הקיסר מגעים אלה והיה בבחינת מבוא לטרג באלין רשת מסועפת של קווי״הפלגה
דיה של מלחמת העולם הראשונה .את סדירים ,והחברה הפליגה ל־ 400נמלים
נשאר חדור ביטחון בניצחון הסופי. הכישלון יש לייחס למדיניותם העיקשת בכל חלקי תבל .עד אמצע הי־אה ה־19
בסוף ספטמבר פנו אליו נציגי ״המר והחמקנית של הקיסר ומשרד הימייה כמעט לא נראה הדגל הגרמני בימי
כז״ וסוציאל-דמוקראטים ,שיסכים הגרמני ,שבראשו עמד הרב-אדמירל העולם ,ואילו באליך הצליח לעשות את
לנהל בשם גרמניה משא-ומתן לשלום ״האפאג״ לחברת הספנות החשובה
פון טירפיץ. בגרמניה ואחת הגדולות בעולם ,ואת
עם בעלות-הברית .אבל באליך סירב. המבורג -לגדול בנמלי אירופה .היו
לפי גירסה אחת נקרא באליך ,ערב אמצעי מחיה לאוכלוסייה שראו בו את אחד האישים החשובים
כניעתה של גרמניה ,אל המפקדה העל ביותר של הכלכלה הגרמנית ואת אחד
יונה ,אל הקיסר ,שביקש ממנו לחוות המלחמה שבאלין כה הרבה להזהיר היזמים הגדולים בעולם בשטח הספנות.
את דעתו על המצב .באליך הציע -כך מפניה ,פרצה בשנת .1914מיד החל
טוענת גירסה זו -לכרות שלום של הצי הבריטי ״לטאטא״ מן הימים את ״יהודי החצר״
ויתורים והתפייסות ,ורמז על הסכנות אוניות-הסוחר הגרמניות ,ועד מהרה
הצפויות לגרמניה במשך שנים רבות, התמוטטה ה״אימפריה״ של באליך .בא שנים רבות היתה גאוותה של ברי
אם לא תמהר לכרות שלום .אנשי ליך נתבקש על-ידי ממשלת גרמניה לה טניה על קיסרותה ועל ציה ששלט בי
הצבא ,שהקשיבו לדבריו בדממה זעו קים חברה להספקת אמצעי מחיה מים .עובדה זו לא נתנה מנוח לווילהלם
פה ,קמו מלאי קצף והשיבו לו בגידו לאוכלוסייה ,וזאת עשה ,כדרכו -ביעי השני ,קיסר גרמניה ,שהיה חדור יוהרה
פים ,וגם הקיסר הטיח בפניו בזילזול: לות ובהצלחה ניכרת .איש אמיץ היה, וחלומות להקים אימפריה גרמנית .את
״אתם ,התגרנים היהודים ,רוצים להש ואפילו בימי המלחמה לא חדל מלהתריע שאיפותיו אלה לא ניתן היה להגשים
תלט על מלכותי ,אבל אני לא אתן לכם נגד מחדלים שונים של אישים רמי ללא צי מלחמה גדול .שר הימייה שלו,
לבצע את זממכם.״ באליך חזר להמבורג מעלה ,וקרא לסיום מהיר של המלחמה, פון-טירפיץ ,יזם והקים צי מלחמה,
נרעש ומזועזע .ומכיוון שלא יכול היה ולו אף ללא הישגים טריטוריאליים. שהיה השני בגודלו בעולם .בהשפעת
לשאת את כלימת הפגיעה ,שלח יד רעיונות אלה הפחיתו את השפעתו תוכניותיו הימיות התחיל וילהלם להת
ועירערו את קשריו עם הקיסר. עניין באלברט באליך ,נציגה הנכבד
בנפשו. משהתעורר החשש שארצות-הברית ביותר של הספנות הגרמנית ,אשר לזמו
גירסה אחרת תולה את התאבדותו תיכנס למלחמה נגד גרמניה ,ניסה בא הלך לפניו במומחיותו בענייני ספנות
בהתמוטטות כל מה שהאמין בו ,בייאוש ליך לשכנע את קברניטי מולדתו לדבר ובקשריו הבין-לאומיים .ואמנם,
ובאכזבה שכירסמו בליבו ,באובדן כל על תנאי שלום .עיתונות הימין התחילה משהכירו הקיסר ,הכניסו לחוג האזר
תקווה ובתחושה שאין עוד טעם להמ להוקיע אותו כתבוסתן ,המנסה ,יחד חים הקטן שריכז סביבו .הוא הזמינו
שיך .ביום פרוץ ״מהפכת נובמבר״ עם ״בוגדים אחרים״ ,לרפות את ידי לסעוד לעיתים על שולחנו ולהפליג עמו
בשנת ,1918בשעה שנמסר על התפט העם :״היהודי הזה חושב רק על עסקיו, ביאכטה הקיסרית ״הוהנצולרן״ .הקיסר
רות הקיסר ,ווילהלם השני עלה על והוא מעוניין להציל את ספינותיו ואת אף התארח בביתו של באליך ,וכך נעשה
הרכבת ,שעתידה היתה להסיעו למקום הונו המושקע בעסקים בין-לאומיים״ - באליך עד מהרה לאחד מאלה ,שפרופ׳ ג׳
מקלט בהולנד -באותו יום עצמו שם שלום כינה אותם ״יהודי הקיסר״ -כמו
באליך ,הפטריוט הגרמני ומעריצו של כתבו. המנכ״ל היהודי של חברת החשמל הגר
ככל שהחמיר המצב בחזית המערבית מנית רתנאו ,הבנקאי הנודע וארבורג
הקיסר -קץ לחייו. ובפנים גרמניה ,ובייחוד בשנה האח ואחרים .ליהודים אלה היתה גישה
רונה למלחמה ,כן הלכו וגברו הקולות בלתי-אמצעית לשליט וקשרים עם
בול שהוצא בגרמניה לזכרו של באלין האנטישמיים נגד באליך ועמיתיו היהו ראשי הממשל בגרמניה .למעשה ,הזכיר
דים )רתנאו ואחרים( ,על אף פועלם מצבו של באליך לא במעט את מעמדם
לטובת המדינה וצבאה .העיתונים כתבו של ״יהודי החצר״ בתקופה הקודמת
על ״זיהום יהודי של החיים הכלכליים בגרמניה ,כי למרות יחסו של הקיסר
בגרמניה על-ידי שיטת באלין־רתנאו״ אליו וליהודים אחרים עתירי הון -לא
)על שניהם הוטל לארגן את מקורות נרתע וילהלם מלהשמיע בהזדמנויות
האספקה של חומרי גלם חיוניים(, שונות הערות אנטישמיות עוקצניות.
והכריזו ,כי מקור כל הצרות החברתיות באליך אף נרמז ,שאם יתנצר צפויה לו
שהופיעו לאחרונה ואי-השקט הכללי הם קריירה חשובה בממשל -אך הוא התע
תוצאה של ״העסקים היהודיים״. לם מכך ונשאר ביהדותו.
משנכשלה התקפת האביב הגרמנית
) (1918והמצב נעשה מסובן הן בחזית באליך נכנם גם לפעילות פוליטית.
והן בבית ,פנו סטימנס ,מלך הפחם הבעיה שהדאיגה אותו ביותר היתה
והפלדה בגרמניה ,בשם ״מפלגת המר המתיחות הגוברת בין מולדתו לבין
כז״ ,וכן הרב־סרן באואר ,שלישו של אנגליה על רקע התעצמותה הימית
המצביא לודנדורף ,בטלפון לבאלין המהירה של גרמניה ,בעוד שאנגליה,
והביעו רצונם להיפגש אתו בברלין כדי שהיה מנוי וגמור עמה לשמור על
לפעול להפסקת המלחמה .באליך ענה
23
