Page 20 - etmol 51
P. 20
יהודי מלוח׳ מייצא כותנה מופלגים ,אולם הם חיים ברווחה .מהם אורחים ,אולם הם לא היו לטעמו של
שעוסקים בגידול כותנה ,מהם שמגדלים הנוסע האירופי ,והוא מצא מגורים
ברחבי המדינה מגדלים כותנה לרוב. גפנים ומייצרים יין ,מהם שמגדלים
כשלושה מיליון פודים מייצאים בשנה. טבק ,אך רובם סוחרים המייצאים שטי בבית הבנק המוסקבאי.
אחד מגדולי היצואנים הוא היהודי חים למוסקבה ומייבאים משם תוצרת למחרת היום ביקר בבית״הסוהר של
פוזנאנסקי מלודד ,שיש לו תעשיית תעשייתית כגון גפרורים ,סוכר ,מלבו העיר ,הידוע לשימצה .כן ראה את הצ
טקסטיל בעירו ,והוא מעסיק אלפי פוע שים זולים וכדומה .מהודו הם מייבאים ריח הגבוה ,שממנו נהגו להטיל את
לים .למרות ההגבלות שהטילו השל תה -משקה אהוב בבוכרה .אדלר התר העבריינים .הוא טייל ברג׳יסטאן ,הב
טונות הרוסיים על היהודים החיים ב שם מרמתם התרבותית הגבוהה .רבים זאר הגדול ,שבו פירות צבעוניים לרוב,
רוסיה ,הם מעודדים תעשיינים ויזמים ידעו לשוחח בעברית ,ובראש-השנה שטיחים ,בגדי משי וכדומה .בכיכרות
נכח אדלר בבית הכנסת ,והיה עד שמי העיר יש בריכות מים מוקפות עצים,
יהודים לסחור ברחבי הארץ. עה לדרשתו של שד״ר ,רב מצפת, להנאתם של התושבים בימי הקיץ הח
לפי מסורת שמצא בין יהודים ,באו שדרש בעברית רהוטה על ענייני הימים מים .הוא מתאר טיפוסים שונים שראה
אבותיהם אחר החורבן לפרס והתיישבו ברחובות העיר ,הודים וסינים ,אפגנים
בסאבזוואר שבחורסן ,סמוך למשהד. הנוראים וייעודו של עם ישראל. ותורקומנים ,אוזבקים ,פרסים וכמובן
ב 1220-העבירם ג׳ינגיס חאן לבאלך בית-הכנסת המרכזי עתיק-היומין
ולסמרקנד ,וכאשר נפלה סמרקנד בידי נבנה לפני כשש מאות שנה ,עם תוספות יהודים.
הפרסים במאה ה ,16-עברו לבוכרה בנייה לפי צורכי היום וחדרי תפילה
ויסדו בה קהילה .אחרים הלכו לצ׳ין קטנים .בעליית הגג מצא גניזה ובה סימן־היכר ליהודים
פאצ׳ין)סין( ,אך המגע עימם נותק. ספרים עתיקים. ביליתי ,הוא כותב ,כשבוע ימים
בשנת 1832ביקר בארץ בוכרה ה הוא כותב שביקר בבתי היהודים בבוכרה ,ורוב הזמן שהיתי בין יהודיה.
מיסיונר יוסף וולף ,והעריך את מספר הם מונים כ 5000-נפש ,ודרים בשכונה
היהודים ב 10-אלפים נפש .היו להם אז בליווי אחד מבני הקהילה ,וראה בהם
ארבעה בתי-כנסת ,וברבנות שימש ספרים וכתבי-יד לרוב .באחד הבתים סוחרים יהודים בבוכרה
מולה פנחס הזקן .המס הקיבוצי ,ששיל גילה חמישה חומשי תורה ,שנדפסו
מו היהודים לאמיר בהדור חאן ,הסתכם בספרד בשנת ,1490כשנתיים לפני משלהם .על בגדיהם הם נושאים סימן-
ב״ 300דולר לשנה .וולף ציין ,שמצא הגירוש .זהו עותק חשוב ,הואיל ונדפס היכר ,להבדילם מן הגויים .רב הקהילה
בבוכרה 300משפחות אנוסים ,שאולצו והוגה על-פי כתב-יד נוסח בן־אשר מן הוא מולה חזקיה הכהן ,שירש את רבנו-
להמיר את דתם .אולם הן המוסלמים והן תו מאביו .אדלר התרשם מאוד מפיקחו-
היהודים ניתקו אתם כל מגע ,והם נשאו המאה התשיעית. תם ומהכנסת-האורחים היפה של היהו
ברחבי המדינה חיים 20אלף יהודים, דים .כמו יהודי מרב ומשהד ,רבים
נשים ממשפחות העבדים הפרסיים. שרובם תושבי ערים .הם מאמינים כי מהיהודים הבוכרים עסקו במסחר,
בסוף המאה ה 18-הגיע לבוכרה יוסף מוצאם מעשרת השבטים .יש מהם ונסעו לרגל עסקיהם עד למוסקבה ולני-
ממאן מערבי כשד״ר מצפת .הוא מצא שבאו מבבל דרך פרס אחר חורבן הבית ז׳ני ,להודו ולאפגניסטאן ואחד אף הגיע
כאן קהילה מועדת לטמיעה וחסרה השני .עדות לכך מצא גם בשמות עד לסין .יש מהם שביקרו לצורך עסקי
השכלה דתית יהודית .במאמצים רבים המסחר שלהם גם בלונדון ובפריס .חלק
המשפחה. ניכר מן היהודים נשאו תואר חג׳י ,כע
ובעזרת ספרי תפילה שהביא ,עלה בידו בסמרקנד הראו לו היהודים את מקום
להקים דור של יהודים אדוקים ותלמידי- קברו של דניאל הנביא .לפי המסורת דות לביקורם בירושלים עיר-הקודש.
חכמים .רבי יוסף מערבי הביא להם שבידם ,הביא טאמרלן הכובש את ארונו אחד הסוחרים הללו סיפר לאדלר,
סידורי תפילה בנוסח ספרד ,והטיף להם של דניאל מסוסה והניחו בעיר זו .אולם שביקר במוסקבה חמש פעמים .ביקורו
שהם יהודים ספרדים ,ובשל כך נשתב הראשון נערך בשנת .1870הוא נסע אז
חה מהם מסורת התפילה הקדומה בנוסח לא על הכל מקובלת מסורת זו. כשמונים יום בשיירה ,ושילם עבור
פרס .בזמנו של רבי יוסף חי בבוכרה הנסיעה 500רובל .אין ביניהם עשירים
רב מתימן ,זכריה בן מצליח ,שהתחרה
ללא-הצלחה ברבי יוסף.
כתבי-היד שרכש אדלר כתובים בעב
רית ובפרטית-יהודית .רבים מהם הינם
תרגומים של שירה פרסית ,משיריהם
של סעדי ,ג׳אמי ואחרים .שנכתבו
בפרסית-יהודית.
אולם לא רק תרגומים והעתקים מצא.
אדלר גילה שירים ,שחוברו בידי יהו
דים בבוכרה ,כמו עוזיאל משה בן דוד,
שחי בסוף המאה ה 15-וחיבר שירה
בעברית ובפרסית .כן נודעו המשוררים
יוסוף יהודי ) (1755-1688וחבריו ,אוז-
בק ,אלישע וסלמון מולה .בדורות
מאוחרים יותר חיו המשוררים דוד בן
אברהם בן מחני ,עוזיאל ,בנימין סימן-
טוב ואלעזר הכהן .בראשית המאה
התשע-עשרה חיבר אברהים אבו אל-
כייר את הפואמה חודאידאד ,שנדפסה
במוסקבה בשנת 1897על-ידי פרופ׳
סאלמאן.
20