Page 11 - עתמול 267
P. 11
חותמת על מכתב שדרים מארץ ישראל למרוקו ,המאה ה־19
מכתב שד"ר (אוסף תיקי הקהילות ,ספריית יד בן־צבי) את תפיסתם העצמית של יהודי ארץ ישראל כ"בני
הארץ" .גישה לוקאלית זו מבליטה את השייכות של
מבשר שלום ירושלים אנשי היישוב למרחב שבו פעלו ,ואת התבססותו של
משמיע חדשות מארץ הקדושה בכללה מרכז עצמאי בארץ .תופעה זו בולטת מאוד בקרב
מודיע נעלמות מארץ סוריא וארץ תימן ומדינות הודו בני היישוב הספרדי ,וכן בקרב בני הדור השלישי של
בעיניהם" ,לבנון" הוא גם כינוי למקדש ,לירושלים ולציון כולה, העולים ממזרח אירופה .החל משנות ה־ 60של המאה
אך במעגל רחב יותר" ,לבנון" הוא ,כמשמעות הביטוי במחצית
השנייה של המאה התשע־עשרה :הלבנט (ואף למעלה מכך: התשע־עשרה נמצאו ביטויים שונים של יזמות
האוריינט היהודי) ,וירושלים ניצבת במרכזו. בתחומי הבנייה (היציאה מן החומות) ,החקלאות,
העיתונות ,החינוך ועוד .החוקרים בדור הקודם התקשו
000 להכניס פעילויות אלו לפרדיגמות של "יישוב ישן" אל מול
"יישוב חדש" ,בשל הזיקה ההדוקה שחלק מהיזמים הוסיפו לקיים
הגבולות המשורטטים בכתובות השתנו מעת לעת ,בעקבות עם העולם המסורתי והאורתודוקסי .כיום ,הנטייה היא לבחון את
השינויים שחלו בתפיסת המרחב .כך ,במהלך מלחמת העולם "בני הארץ" בהקשר של המרחב שבו פעלו ,במנותק ממגמות
הראשונה ,עם נסיגת הכוחות העות'מאניים והתייצבות הגבול אידיאולוגיות וחברתיות שמשמשות בחקר יהודי אירופה (חילון
בעזה ,מתחייב החתן שלא ללכת מ"הלאה" לעזה ,במקום מ"הלאה" והשכלה ,ציונות ואורתודוקסיה) .התבוננות זו מספקת לא פעם
לנא אמון (אלכסנדריה) ,וכדרכם של טופסי שטרות ,בעיקר בעידן
הדפוס ,ניתן למצוא נוסח זה גם בכתובות מהעשור שלאחר מכן. פרספקטיבות חדשות ומעניינות.
במאגרי הספרייה שמורות גם כתובות מאוחרות יותר ,שבחלקן התפשטות התופעה של "בני הארץ" משנות ה־ 60של המאה
ניתן עדיין למצוא את הנוסחה הזו ,למרות שהפוסקים בדורות התשע־עשרה חופפת להפיכתה של הנוסחה הארצישראלית
האחרונים נטו להשמיט נוסח זה ,הנתפס כארכאי .איש אינו נוסע בכתובות לרווחת מאוד ,לפחות לפי תפוצתה באתר הכתובות.
כיום מישראל לחלּב ,וככלל ,תרבות הנסיעות לחו"ל ומדיניות עם זאת ,הכתובות הארצישראליות מצביעות על כך שיש להרחיב
השמיים הפתוחים הופכים את הנוסחה הזו ללא רלוונטית. את גבולות המרחב שבו פעלו "בני הארץ" .בעיני היהודי או
השתמרות הנוסח היא תוצאה של העתקה לא מושכלת מכתובות היהודייה שישבו בירושלים או בצפת ,המרחב שבו הם פעלו הוא
ישנות (או שימוש בכתובות ישנות) ,והיא לא מייצגת כבר תפיסת לא רק "היישוב" אלא מושג רחב יותר ,כחלק מהלבנט .היותך "בן
היישוב" מציינת שאינך בן שלוחה של מרכז זה או אחר באירופה,
מרחב לבנטינית0 .
אלא מי שניצב בליבו של המרחב הלבנטיני.
ביטוי נאה לתפיסה העצמית של בני הדור את ירושלים כניצבת
בלב הלבנט — ואולי אף המזרח היהודי בכללו -ניתן למצוא
באחד המפעלים החשובים של "בני הארץ" — עיתון "הלבנון".
"הלבנון" נוסד ב־ 1863על ידי שלושה מבני הדור השלישי של
כולל הפרושים :יחיאל ברי"ל ,מיכל הכהן ,ויואל משה סלומון.
בכותרת המשנה של העיתון ,הסבירו העורכים מדוע בחרו בשם
זה ,הכולל שלושה רבדים ,המשחקים על המשמעויות השונות
של "לבנון":
עת־מול 267 לעיון נוסף
.1א׳ סג"ל ,הסכמי קדם־נישואין במשפט העברי :הסדרים להגנת האשה בתקופת הנישואין ולאחריה ,עבודת דוקטור ,אוניברסיטת בר אילן ,תש"ע.
.2י׳ בן־גדליה" ,משד"ר לעורך עיתון :עיון מחודש בשלושה דורות ביישוב" ,בתוך :י' ברטל וש' שמיר (עורכים) ,בית סלומון :שלושה דורות של מחדשי
היישוב ,מרכז שזר ,תשע"ד ,עמ׳ .94-75
9 .3קישור לאתר הכתובותhttps://web.nli.org.il/sites/nli/hebrew/collections/jewish-collection/ketubbot/pages/default.aspx :
