Page 10 - עתמול 267
P. 10
השד"ר עם יהודי הגולה .הוא ייצג בפניהם נמל ביירות( 1910-1900 ,צילום :פליקס בונפיס ,ארכיון יד בן־צבי)
את ארץ ישראל — ובאמצעות המפגש של
השד"ר עם "החוצלארץ" התחדדה הזהות סכנה ,לתקופות ממושכות של שנים ארוכות בהשאירם מאחור
העצמית של יושבי הארץ ,כמו בכל מפגש אישה וילדים.
עם "האחר" .בשל כך ,ההשפעה של נסיעת
השד"רים מהארץ לחו"ל הייתה גדולה ייתכן שניתן להבין את הופעת הנוסחה הייחודית בכתובות
יותר מסתם נסיעה לצרכי מסחר ,והיא הארצישראליות לאור תופעת השד"רות ,שהפכה לרווחת החל מן
הותירה את חותמה גם על נוסח הכתובה המאה השש־עשרה .החשש לגורלם של השד"רים ובעיקר לגורל
הארצישראלית בדמות ההתניה שלא לצאת הנשים שנשארו מאחור ,גרם ככל הנראה להשתרשות התחייבות
הבעל ,כבר במעמד הנישואין ,שלא לעזוב את אשתו ללא הסדרת
מגבולות הארץ ללא השארת גט זמן.
גבולות המרחב פתרון לעגינות אפשרית.
עדות מאוחרת למתן "גט זמן" על ידי שליחים מביא אברהם
השד"רות מבטאת יציאה מקודש לחו"ל ,אך יערי בספרו על השד"רות .יערי ראיין שליח של העדה הספרדית,
ההתניה שמופיעה בכתובה לא מדברת על ר' יוסף חיים שרים ,יליד חלּב ,שבעת הריאיון ,בשנות ה־ 40של
עזיבת ארבע ערי הקודש ,אלא על גבולות
רחבים יותר .בכתובות מוזכרים שלושה המאה העשרים ,כבר היה בשנות ה־ 90לחייו:
מסמני גבולות ,שאותם אסור לבעל לעזוב ומפי השליח הישיש ר' יוסף חיים שרים ז"ל שמעתי ,שבאמצע
ללא אישור אשתו :הלאה מאלכסנדריה המאה התשע־עשרה נהוג היה בירושלים ,שכל שליח היוצא
(נא אמון) ,הלאה מחלּב (אר"ץ) ,וכן עזיבה לדרך ,ביחוד לארצות המזרח שדרכיהן משובשות ,נותן גט
בדרך הים .בספרות אף מוזכרת ביירות ,עיר הנמל ששימשה נקודת לאשתו ,שלא תישאר עגונה אם ימות בדרך ,וחוזר ונושאה
יציאה "בדרך ים" .הגבולות המוזכרים מציינים נקודות הפלגה, בשובו .לפיכך לא התרצו תמיד כהנים לצאת בשליחות ,כי הכהן
בים או במדבר ,אל מעבר לתחום .כפי שמציינת אחת הכתובות, לא יוכל להחזיר גרושתו"( .א' יערי ,שליחי ארץ ישראל ,תשי"א ,עמ' )16
הדרך מחלּב הובילה לכיוון מסע השד"רות בנתיב "ערביסטן" אך השד"רים לא היו היחידים בעולם היהודי שעזבו את הבית
— אל ארם נהריים ,כורדיסטן ,פרס ,אפגניסטן והודו" :ולא ילך לתקופות ארוכות .רבים עשו כן למטרות מסחר .עם זאת,
למדבר מעבר לצובא" .מחלּב ניתן היה לצאת גם לשליחות השד"רות ,מלבד היותה תופעה רווחת ,לא הייתה מיזם פרטי
לטורקיה ,ומאלכסנדריה ניתן היה לצאת ל"שליחות המערב" — אלא מוסד שמילא תפקיד מרכזי בעיצוב התפיסה העצמית של
המגרב ,כלומר לצפון אפריקה .מאלכסנדריה ומנמלים נוספים, יהודי ארץ ישראל כמופת של תורה ויראת שמים .בשליחות נפגש
דוגמת ביירות ,ניתן היה להפליג "דרך ים" ,לטורקיה ולאירופה.
לפי הכתובות הארצישראליות ,המסע אל מחוץ לארץ ישראל
מתחיל בחציית הים התיכון ,או ביציאה מעבר לחלּב או
לאלכסנדריה ,ערים המרוחקות מאוד מ"ארץ הקודש" .כלומר,
בכתובות משתקפת תפיסה מרחבית שגבולותיה רחבים בהרבה
מ"ארץ הקודש" ,שלפחות לפי התפרוסת היישובית במאה
התשע־עשרה ,התמקדה בארבע ערי הקודש וביישובים הקטנים
יותר בערי החוף.
"בני הארץ" בלב הלבנט
בדורות הקודמים עסק המחקר רבות בקשרי הגומלין ששררו
בין היישוב בארץ ישראל לבין הקהילות בגולה .היישוב הוצג
כשלוחה של הקהילות בחו"ל ,שהופעלה על ידי "פקידי קושטא",
"רוזני וילנא" או החצר החסידית בווהלין .ביטוי ממצה לגישה זו
נתן ישראל ברטל בכותרת קובץ המאמרים הראשון שלו — "גלות
בארץ" .בשנים האחרונות עולה במחקר גישה חדשה ,המדגישה
עת־מול 267
8
