Page 6 - עתמול 267
P. 6
הטקסט ממש מקיף את האיור .אין אנו יודעים מה הייתה חלוקת המסע החמישי והאחרון הוא נתיב חזרתם של עולי הרגל ליפו,
העבודה בין המעתיק למאייר אך לפחות ארבעה מכתבי היד דרך לוד ורמלה ולעיתים נכרכה באותו מסע גם עזה ,שבה ראו
מהיפים ביותר נחתמו על ידי אותו מחבר ,נזיר איש מר סבא שכונה
הצליינים את ביתו של שמשון.
דניאל הרופא. מיפו הפליגו עולי הרגל חזרה לבתיהם ביוון ,באסיה הקטנה
חזית כנסיית הקבר זוכה לאיור המתבונן בחזית הדרומית, ובבלקן ,ומסיפון הספינה הם צפו בקיסריה ,בכרמל ,בעכו ובצור.
כשמגדל הפעמונים מהווה ציר מרכזי לציור ,מימינו הקתוליקון תיאור המקומות הקדושים נכתב במפורש מנקודת ראות
ומשמאלו הרוטונדה ,בהתאמה לטקסט המציין שהכנסייה מייצגת אורתודוקסית .בכל מקום בו מונה הטקסט את מספר המנורות
כך את השילוש הקדוש .בחלק מאיורי כנסיית הקבר הציג המאייר הדולקות במקומות הקדושים הוא מדגיש כי האורתודוקסים
גם את חלקיה הפנימיים של הכנסייה ובמיוחד את מצבת קברו מדליקים את מספר המנורות הגדול ביותר .במקומות אחדים
של ישוע ,את אבן המשיחה בכניסה לכנסייה ואת קפלת הצליבה הטקסט מכנה את הקתולים והארמנים "בלתי מאמינים" ואף גרוע
מכך .המוסלמים והיהודים מוצגים לעיתים קרובות כ״רשעים".
(הגולגותא). הטקסט גם מתעלם כמעט מכנסיות שאינן בידי היוונים וממעיט
האיור של מנזר מר סבא זכה אף הוא להדגשה רבה ,ככל הנראה בחשיבותן של העדות הנוצריות האחרות .מהטקסט אפשר ללמוד
מפני שחלק ניכר מהמעתיקים ומהמאיירים היו נזירים במנזר זה. על המסורות שסופרו לעולי הרגל על ידי הנזירים שהדריכו אותם
האיור מדגיש את חומות המנזר ,את הקפלות השונות שנמצאות ואף על מסורות שכמעט נשכחו בימינו ,כדוגמת המקום שבו נרדם
בו ובמיוחד את שני המגדלים :מגדל הנשים שנמצא מחוץ לחומות
המנזר ומגדל "יוסטיניאנוס" המשולב בחומה .בין שני המגדלים ברוך תלמידו של ירמיהו למשך שבעים שנה.
לבין כנסיית המנזר מצוירים ברוב האיורים חבלים שעליהם תלויים האיורים
פעמונים .חבלי הפעמונים הפכו למעין סימן זיהוי של מנזר מר סבא
הטקסט בכתבי היד מלווה באיורים רבים .יש פער ניכר בין כתבי
ואפילו בכתב היד הארמני ,המנזר מצויר עם חבלים אלה. יד שנעשו על ידי מאיירים מעולים והאיורים בהם צבעוניים ,לבין
באחד מכתבי היד ,אף הוא ממר סבא ,נוסף לצד האיורים החוזרים כתבי יד שצייר מאייר מוכשר פחות במלאכתו .למרות זאת ,גם
על עצמם צמד איורים בעלי אופי אישי יותר ,המתארים אולי את רשימת האתרים המצוירים וגם צורת האיור בכתבי היד השונים
מעידה על אחידות רבה ,הן בתוכן והן בסגנון .יתר על כן ,באיורים
של אתרים חשובים ניכר שלפחות בראשית התהוות הסגנון,
האתרים צוירו מתוך היכרות ראשונית עמם .איורים חשובים זכו
לעמוד שלם ואילו אחרים שולבו בתוך עמודי הטקסט ולפעמים
עת־מול 267
בדווים מאיימים בנשק על נזיר במנזר מר סבא ,כתב יד מאתונה מנזר מר סבא ,כתב יד ממנזר גרגוריוס בהר אתוס 4