Page 22 - etmol 52

‫‪ 7‬רופאים ״צברים ‪/ /‬‬

‫לקראת סוף המאה ה־‪19‬‬
‫יצאו ילידי הארץ ללמוד רפואה‬

‫מאת דוד הכהן‬

‫רות ללמוד שם‪ .‬שנתיים אחר‪-‬כך עבר‬ ‫אליהו כהן‬ ‫תולדות הרפואה המודרנית בארץ‬
‫לקהיר ולמד ספרות ערבית באוניברסי­‬ ‫הרופא היהודי הראשון יליד ארץ‪-‬‬ ‫מתחילות לקראת המחצית השניה של‬
‫טת אל‪-‬אזהר‪ .‬חזר לביירות וסיים את‬ ‫ישראל היה אליהו כהן‪ ,‬בכורו של מיכל‬ ‫המאה ה״‪ 19‬וקשורות עם ההתעוררות‬
‫לימודי הרפואה באוניברסיטה הישו‪-‬‬ ‫הכהן‪ ,‬עסקן ירושלמי‪ ,‬עתונאי ועורך‬ ‫המדינית‪ ,‬שפקדה את הארץ ואת היי­‬
‫עית‪ .‬בתחילה היה רופא בקהיר ובשנת‬ ‫שהיה בין מייסדי העתונים הירושלמים‬ ‫שוב היהודי שבאותה תקופה ישב עדיין‬
‫‪ 1908‬בא ליפו והיה רופא ממשלתי‬ ‫״הלבנון״‪ ,‬״החבצלת״ ו״האריאל״‪ :‬הוא‬
‫בעיר וברמלה‪ .‬הוא עסק גם בספרות‬ ‫היה גם מבוני השכונה ״נחלת שבעה״‪.‬‬ ‫ברובו בארבע ערי הקודש‪.‬‬
‫והוציא לאור חלקים מהתלמוד בתרגום‬ ‫משפחת אמו דבורה באה מאנגליה ברא­‬ ‫ראשונים ששלחו רופאים לארץ היו‬
‫חברות המיסיון האנגליות‪ ,‬שקיוו בפעו­‬
‫ערבי‪.‬‬ ‫שית המאה ה‪.19-‬‬ ‫לה זו לקנות אהדה לעצמן ולעשות‬
‫ד״ר מויאל נלחם בתעמולה שהופצה‬ ‫נפשות לנצרות‪ :‬בשנת ‪ 1838‬נשלחו‬
‫בעתונים הערביים בארץ‪-‬ישראל ובסו­‬ ‫אליהו כהן נולד בירושלים בראשית‬ ‫לירושלים מטעם המיסיון האנגלי רופא‪,‬‬
‫ריה‪ ,‬כנגד הציונות‪ ,‬ובשנת ‪ 1913‬יסד‬ ‫שנות הששים‪ ,‬סיים את בית‪-‬הספר‬ ‫ד״ר גרשמן‪ ,‬ורוקח בשם ברגהיימם ‪-‬‬
‫ביפו עתון יומי ערבי בשם ״צות אל‬ ‫החקלאי מקוה‪-‬ישראל ויצא להיידלברג‬
‫עותמניה״‪ .‬בראשית המלחמה נתמנה‬ ‫בגרמניה ללמוד שם רפואה במשך שבע‬ ‫שניהם יהודים מומרים‪.‬‬
‫כמנהל בית‪-‬חולים בלוד‪ ,‬אולם שנה‬ ‫שנים‪ .‬הוא שב לארץ‪ ,‬היה רופא בעזה‬ ‫החשש מפני ההשפעה המיסיונרית‬
‫ובירושלים‪ ,‬עבר לצפת ושימש כרופא‬ ‫הביא את משה מונטיפיורי לשלוח לארץ‬
‫מאוחר יותר ‪ -‬ב‪ - 1915-‬מת‪.‬‬ ‫במושבות הברון רוטשילד בגליל‪-‬‬ ‫בשנת ‪ 1843‬רופא יהודי ראשון‪ ,‬ד״ר‬
‫העליון‪ .‬בשנת ‪ 1908‬היה רופא ביבנאל‬ ‫שמעון פרנקל מצילץ )שלזיה העילית(‪,‬‬
‫יהושע שמי‬ ‫ואחר‪-‬כך בפתח‪-‬תקוה‪ .‬כעבור שנתיים‬ ‫שסיים את לימודיו במינכן‪ .‬תושבי‬
‫נולד בירושלים בשנת ‪ .1874‬למד‬ ‫שב לצפת‪ .‬במלחמת העולם הראשונה‬ ‫ירושלים הקנאים לא ראו בעין יפה‬
‫בבית‪-‬ספר ״למל״ ו״אליאנס״‪ .‬למד‬ ‫התגייס לצבא התורכי והיה רופא בעזה‪.‬‬ ‫רופא זה‪ ,‬שנדמה היה להם שהוא מקל‬
‫רפואה בקושטא במילגה ממשלתית‪.‬‬ ‫אחרי המלחמה השתקע בפתח‪-‬תקוה‬ ‫במצוות‪ .‬עשר שנים מאוחר יותר הקימו‬
‫סיים את לימודיו ב‪ 1899-‬והיה רופא‬ ‫הרוטשילדים בית‪-‬חולים בירושלים‪ .‬עד‬
‫ממשלתי בחברון‪ .‬משנת ‪ 1903‬עד ‪1918‬‬ ‫והיה שם רופא עד מותו ב‪.1926-‬‬ ‫תקופת העליה‪-‬הראשונה פעלו כתריסר‬
‫היה רופא ממשלתי ביפו‪ ,‬ולאחר הכי­‬ ‫רופאים יהודים בארץ‪ ,‬שנשלחו על‪-‬ידי‬
‫שמעון מויאל‬ ‫מוסדות שונים מחוץ לארץ‪ ,‬יחד עם‬
‫בוש הבריטי נתמנה כרופא הנמל‪.‬‬ ‫גם יפו נתנה רופא ״צבר״‪ :‬שמעון‬ ‫רופאי המיסיון ורופאים אחרים‪,‬‬
‫מויאל נולד בעיר החוף בשנת ‪1866‬‬ ‫שהשתקעו בירושלים וחיו מן הרפואה‪.‬‬
‫ליוסף מויאל‪ ,‬שעלה ממרוקו‪ .‬למד‬ ‫המאבק בין היישוב היהודי הירושלמי‬
‫בחדר ובישיבה ובשנת ‪ 1882‬יצא לביי­‬ ‫ובתי החולים והרופאים של המיסיון‬
‫היה קשה‪ .‬שכן מצד אחד‪ ,‬אצל הללו‬
‫היה השירות הרפואי ברמה גבוהה‪ ,‬אבל‬
‫מצד שני‪ ,‬מנסים היו לרפא יחד עם גופו‬
‫של האדם גם את נשמתו‪ ...‬רבני ירוש­‬
‫לים הוציאו לעתים חרמים על בתי‪-‬‬
‫החולים ועל הנזקקים להם‪ ,‬פגעו בהם‬
‫בצורות שונות ואיימו על החולים היהו­‬
‫דים שקיבלו בהם טיפול רפואי‪ ,‬כי אם‬
‫יילכו לעולמם‪ ,‬לא יקברו בקבורת יהו­‬

‫דים‪.‬‬
‫לקראת סוף המאה החליטו אחדים‬
‫מבני הארץ היהודים ללמוד את חכמת‬

‫הרפואה ולהיות לרופאים‪ .‬כמובן שלא‬
‫יכלו ללמוד תורה זו בארץ ויצאו לחוץ‬
‫לארץ‪ .‬ששה היו הרופאים ילידי הארץ‬
‫הראשונים ושביעי גם הוא כמעט יליד‬
‫הארץ‪ ,‬שכן בא לכאן בגיל שלוש‪ .‬ואלה‬

‫הם‪:‬‬

‫‪22‬‬