Page 17 - etmol 52
P. 17

‫יענה ויאמר סלרזתי‬

‫איגרות בני משפחת קרמי באיטליה מסוף המאה ה־‪16‬‬                                                                                                            ‫^®‬

‫מנהג היה ליהודי איטליה‪ :‬הם היו אוספים ומשמרים את מכתביהם‪ ,‬כדי ללמוד מהם לשון וכתיבה‪.‬‬                                                                    ‫^®‬
‫נתפרסמו כבר כמה איגרונים שכאלו ובספריות ובמכונים שונים ישנן עוד חבילות מכתבים רבות‪.‬‬                                                                     ‫^®‬
‫אמנם שמות השולחים והמקבלים הוצאו על״פי רוב מן המכתבים וכן גם התאריכים‪ ,‬אולם‬                                                                             ‫^®‬
‫אף״על״פי־כן‪ ,‬יש בהם חומר רב לתולדות היהודים‪ ,‬חיי בית ומשפחה‪ .‬בית־הספר למדעי היהדות‬
‫ע״ש רוזנברג באוניברסיטת תל־אביב עומד להוציא לאור סדרה של ספרים‪ ,‬בעריכת דניאל לוארפי‪,‬‬                                                                    ‫^®‬
‫ובהם קובצי מכתבים מאיטליה מתקופת הריניסאנם‪ .‬בימים אלו יצא לאור כרך ראשון ‪ -‬״אגרות‬                                                                       ‫^®‬
‫בית קרמי״‪ ,‬משפחה נודעת בעיר קרימונה‪ ,‬מהשנים ש״ל‪-‬של״ז )‪ .(1577-1570‬המהדיר הוא יעקב‬                                                                       ‫^®‬
                                                                                                                                                        ‫^®‬
                                                   ‫בולסנבוים‪ .‬להלן כמה מהמכתבים‪:‬‬                                                                        ‫^®‬

                                                                                                       ‫א‬                                                ‫^®‬
                                                                                                                                                        ‫^®‬
‫משמחתנו‪ .‬ומפני כבוד מועד )חג ראש השנה‬                                                                  ‫בן מתלונן לפני אביו‪ ,‬שאין הוא‬                    ‫^®‬

‫הקרב( לא אוכל צאת ידי חובתי לבוא אל‬                                                                    ‫מלבישו כראוי‪:‬‬                                    ‫^®‬

‫חצרות קדשך‪ ...‬יהיו אמרי פי תמורתי‪ .‬ועתה‬                                                                ‫ביום אתמול‪ ,‬עת שמחת בתולה במחול‪ ,‬בחו­‬            ‫^®‬
                                                                                                                                                        ‫^(®‬
‫יגדל נא כח אדוני להפליא חסדו אל עבדיו‪,‬‬                                                                 ‫רים בנגינתם‪ ,‬ואוותר אני לבדי לישב חפוי‬
                                                                                                                                                        ‫^®‬
         ‫לבוא עם אשת חן צלעתו היקרה‪ ,‬ולהחזיק את‬                                                        ‫ראש‪ ,‬כי לא ידעתי אנה אוליך את חרפתי‪,‬‬
                                                                                                       ‫לאשר כולם היו מלובשים בעדי עדיים בגדי‬            ‫^®‬
‫הילד על ברכיו בהכנסו לבריתו‪ .‬כי אל מי ‪¥‬‬                                                                                                                 ‫^®‬
                                                                                                                                                        ‫^®‬
‫מקדושים נפנה‪ ,‬אם לא אל מעלת כבודו‪...‬‬                                                                   ‫כבוד ותפארת‪ ,‬ואנכי כאחד הנבלים‪ ,‬לבוש‬             ‫^®‬
                                                                                                                                                        ‫^®‬
                                                                                                       ‫בלויי הסחבות‪ ,‬כי על״כן נחבאתי לברוח לבין‬         ‫^®‬

‫חתן כותב אל כלתו‪4® :‬‬                                                                                   ‫הכלים‪ ...‬ואתה אהה אבי‪ ,‬ראה גם ראה‪ ,‬הלא‬           ‫ין®‬
                                                                                                       ‫בנך אנכי הסר למשמעתך‪ ,‬נוטה שכמי לסבול‬            ‫ין®‬
‫היפה בנשים‪ ,‬יתן ה׳ לך כלבבך‪ .‬עטרת תפא­ ‪(p,‬‬                                                             ‫מבלי למוש כל היום מתוך אהל בית המדרש‪,‬‬            ‫‪®4‬‬
         ‫רת הנשים‪ ,‬אחותך האירה אל עבר פני פניני‬                                                        ‫ומדוע לא אמצא חן בעיניך להלבישני כפי‬             ‫ין©‬

         ‫אמרותיך אליה‪ .‬ותחת חשבתי למצוא בם‬                                                             ‫כבוד מעלת כבודו כי רבה היא?‪ ...‬נוסף‬              ‫^®‬
                                                                                                       ‫עליהם‪ ,‬אשר כל רואי ילעיגו יפטירו שפה‬             ‫^®‬
‫מזור וצרי למחלתי‪ ,‬כי חולה אהבתך אני‪4® ,‬‬                                                                                                                 ‫^®‬
                                                                                                                                                        ‫^®‬
         ‫ראה זו רעה וחולה רבה‪ ,‬כי חבשת המכה‬                                                            ‫עלי‪ ,‬בתתם אותי לבן בליעל‪ ,‬לאמר‪ :‬הלא‬              ‫^®‬
                                                                                                       ‫דבר הוא‪ ,‬ודאי מרה את פי אביו‪ ,‬ולאלה‬              ‫^®‬
‫באיספלנית הפך אל הנגע )בצידה ההפוך של ®‪4‬‬                                                                                                                ‫^®‬
         ‫התחבושת(‪ .‬כי מה לי כי תבואי ותראי אל פני‬                                                                                ‫יניחנו בבגדים הצואים‪.‬‬  ‫^®‬
                                                                                                                                                        ‫^®‬
‫השרית אחותך‪ ,‬וממני תסתירי פניך‪ .‬הן מים‬                                                                                                                  ‫^®‬
                                                                                                                                                        ‫^®‬
         ‫רבים לא יוכלו לכבות האהבה אשר בוער לבי‬                                                                                             ‫ב‬
                                                                                                       ‫הימים ימי מגיפה‪ ,‬מעטים יוצאים‬
‫בלבת אהבתך‪ ,‬ועתה למה אמות לנגדך‪ .‬עשי ®‪4‬‬                                                                ‫לדרך‪ ,‬ועל כן רבה הסכנה‪ ,‬שכן‬
‫נא זאת‪ ,‬עטרת ראשי‪ :‬קחי נא מלוא כף נחת ®‪4‬‬
                                                                                                                 ‫השודדים אורבים בדרכים‪:‬‬
         ‫מזימרי אמירך אשר לי לבדי יהיו‪ ,‬ולא יתערב‬

‫בתוכם זר‪ .‬המה ינחמוני‪ ,‬המה יהיו לי למשיב ‪4‬‬                                                             ‫כעלות המנחה באה השמועה לא טובה מהעני‬
 ‫נפש‪ .‬ומדי כתבי‪ ,‬כל כך רבו אנחותי‪ ,‬עד אשר ®‬                                                            ‫כמר אברהם מינץ‪ ,‬ה׳ ינקום דמו‪ ,‬אשר נהרג‬

         ‫לרוחם כיביתי הנר אשר לאורו אני כותב‪.‬‬                                                          ‫בדרך בבואו מאיזולה‪ .‬והאביון היה הולך ובא‬
                                                                                                       ‫לתומו‪ ,‬ארבו עליו ב׳ לסטים‪ ,‬ומרחוק ירו בו‬
‫כי‪-‬על‪-‬כן‪ ,‬את האשה אשר חיי תלואים בה ®‪4‬‬                                                                 ‫ארקיבוזרה )סוג רובה שהיה בשימוש באותם‬
        ‫מנגד‪ .‬אשתחוה ואומר שלום‪ .‬קרימונה פרשת‬

‫כי אש יצאה )פרשת ״חוקת״ בספר במדבר‪,‬‬                                                                    ‫ימים(‪ ...‬ולעת כזאת‪ ,‬לסיבת הדבר‪ ,‬חדלו‬

‫תחילת תמודיוני( הכותב בדמע‪ ,‬לוחך עפר‬                                                                   ‫הולכי אורחות‪ ,‬באופן כי הלסטים בל יבצר‬

‫מהם על אשר יזמו לעשות‪ .‬על כן טוב להיכבד לשחר פניו‪ :‬יראה נא לי איש יודע נגן‪ ,‬מרבה רגליך‪ ,‬מנחם קרמי הקטן‪.‬‬

                                            ‫ו‬      ‫שיר‪ ,‬ויביאנו אלי ויאמר לי משפטי החכמות‬              ‫ולישב בביתו מלהיות עובר דרכים‪ .‬מויניציא‬
      ‫מומר הבטיח לתת גט לאשתו‬                                                                   ‫האלה‪.‬‬  ‫הקול נשמע‪ ,‬כי עסקי הלבר הולך ופוחת‪ ,‬כי‬
                                                                                                       ‫על כן אאמין‪ ,‬כי בבוא הקרח העצום ישאהו‬
‫שנשארה ביהדותה‪()p,❖ ® :‬‬                            ‫ילד נולד והנמען מוזמן להיות סנדק‪:‬‬
        ‫שלום למר ולתורתו‪ .‬דיברתי על לב המומר‬                                                                      ‫על אברתו אל ארץ אחרת כיום הזה‪.‬‬

‫מאודות הגט‪ ,‬ועודנו עומד בדיבורו‪ .‬אכן כעת‬           ‫צדיק כתמר יפרח‪ .‬יום בשורה היום גאוני‬                ‫בת בותבת לאביה ומבקשת לאפשר‬
‫שיח״ושיג לו חוץ לעיר עם האדון אוגלאנו‬              ‫וקציני‪ :‬ילד יולד לגיסתי המעטירה מנשים‬                                    ‫לה ללמוד נגינה‪:‬‬
‫ובשובו יוציא הדבר לפועל‪ .‬אכן כי ירצה טרם‬           ‫באוהל תבורך לד שעות וחצי‪ .‬ואנכי צוויתי‬

‫זאת ידעתי כי תאבה נפשך אדונירם לעשות מפי מעלת כבוד אחי להרחיב צעדי עד מקום עשותו מאומה‪ ,‬שאשתו תעשה פטורים )כתב‬

‫לי שם תפארת בחכמות‪ ,‬בחוץ תרנה‪ ...‬ולא משכן כבודו לנשק ידיו הטהורות ולבשרו‪ ,‬ויתור על כל תביעה להבא( כלליים לאמו‪ ,‬ואז‬

‫העזתי פני ואהיה עליך למשא בשורתים אלה למען יגל כבודו עמנו‪ ,‬וחלק כחלק יאכל יעשה כפי אשר מלא לאמר‪4 .‬‬
  ‫®‬
   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22