Page 15 - etmol 52
P. 15
של הרי הקווקז ויתחיל להתקדם לכיוון המופתי בשיחה עם היטלר מליני ,שיתלווה אליו במסעותיו .מוסו״
איראן ועיראק ,אז יהיה הזמן הנכון ליני קרא את התזכיר ,הסכים לתוכנו,
לפרסום ״קול קורא״ ,כי זו תהיה שעת היטלר :הגורל יוכרע בקווקז ועל סמך הסכמה עקרונית זו נקבעה
שיחרור לעמי ערב. ב 28-בנובמבר 1941נפגש המופתי פגישה בין השניים.
המופתי חזר לרומא והמשיך בניהול עם היטלר בברלין .בדברי המופתי אין המופתי ומנהיג התנועה הפשיסטית,
שיחות עם האיטלקים והגרמנים כאשר חידושים גדולים :שאיפתו היא לכונן בניטו מוסוליני ,נפגשו ברומא ב״27
הוא מנסה לשכנע את בני שיחו ,בעיקר מדינה ערבית ,עצמאית ומאוחדת, באוקטובר ,1941כשבועיים אחרי שה
הגרמנים ,שהמאבק על עתיד המזרח- שתשתרע על פני עיראק ,סוריה, גיע אל״חוסייני לאיטליה .היתה זו
התיכון יוכרע בעמק הנילוס ועל שפת לבנון ,פלשתינה ועבר-הירדן .לגרמניה הפגישה הראשונה וכפי הנראה היחידה
תעלת סואץ ,ולא בהרי הקווקז .כן ולערבים שלושה אוייבים משותפים: שנתקיימה בין השניים .מן הפגישה לא
ביקש להעביר את היחידה הצבאית הבריטים ,היהודים והבולשוויקים .כדי נשתמר אלא ״סיכום״הדברים״ ,שכתב
הגרמנית-ערבית לחזית הצפון- לפתוח במאבק משותף באוייבים אלה המופתי עבור מארחיו .המופתי אמר ,כי
אפריקאית כדי שזו תוכל לקחת חלק במלוא התנופה ,רואה המופתי חשיבות הערבים ״תובעים שיבוטל הבית הלאו
בהנהגתו בקרב ״לשיחרור מצרים עליונה בפירסום הצהרה משותפת מי היהודי בפלשתינה ושהיהודים יזכו
ובפלישה לפלשתינה ולסוריה״ .אולם מטעם מעצמות-הציר ,כדי שדבר תמי בארצות ערב לאותו יחס שהם זוכים לו
הצעותיו לא נתקבלו והיחידה הגרמנית- כתן הבלתי-מסוייגת בשאיפות הערבים בארצות הציר״ ,וכי תפורסם הצהרה
ערבית הועברה לחזית קווקז ,כדי שתו פומבית בדבר תמיכתן של מעצמות-
כל להדרים משם לאירן ולקחת חלק יוודע ברבים.
בכיבוש עירק .נדחתה גם הצעתו של דברי תשובתו של היטלר היו מן הציר בשאיפות העם הערבי.
המופתי לפעול בין ערביי צפון-אפריקה הסתם מקור אכזבה מרה למופתי .אמנם במענה לדברים אלה הצהיר מוסוליני,
והעברתו לתוניסיה כדי שיעמוד שם במה שנוגע למאבק ביהודים הסכים לדברי המופתי ,כי הוא מתייחס בחיוב
בראש ״תנועת שיחרור ערבית״ שתפ ה״פירר״ עם המופתי ,אבל ,בעניין לתביעות הערבים והוא נכון לסייע להם
פירסום ״ההצהרה״ אין דעתו של היט- כמיטב יכולתו ״מבחינה פוליטית ורו
על בצפון-אפריקה ובמזרח התיכון. לר נוחה כלל וכלל .הצבא הגרמני נלחם חנית ,ועל-ידי מתן נשק בידיהם״ .הוא
עתה בברית-המועצות מאבק איתנים גם נכון לפרסם את ההצהרה שעליה
מרירות ואכזבה כדי לפלס לו דרך אל הרי הקווקז. דיבר המופתי ,אלא שלדעתו מוטב
הקשיים שהוא נתקל בהם הם עצומים. שתתפרסם בשם שתי מעצמות-הציר,
ביום 26באוקטובר ,1944באחד אם תפורסם ׳ההצהרה׳ המוצעת ,יראו והוא מקבל על עצמו לשוחח על כך עם
הרישומים האחרונים שביומנו ,כתב בה הצרפתים איום על שליטתם באר היטלר .אשר ליהודים ,הללו ״אין להם
אמין אל-חוסייני מעין הערת סיכום צות צפון-אפריקה ,יפנו עורף שום סיבה היסטורית או גזעית או
לשליחותו בת שלוש השנים במדינות למעצמות-הציר ויצטרפו לתנועת דה אחרת ,להקים מדינה בפלשתינה״ .הוא,
״הציר״ :״לא באתי הנה בגלל אינטר גול ,בצרפת ובמושבות .יהיה צורך אז מוסוליני ,״אנטי ציוני ותיק״ ,ורואה
סים אישיים .חי אלוהים ...לו רק הסכי להעביר לשם חלק מן הכוחות הגרמניים
מה אחת מארצות ערב לקבלני ,לא הנלחמים בחזית המזרח :מה התועלת ביהודים מרגלים ,סוכנים ,תועמלנים
הייתי בא לכאן בכלל.״ בדברים אלה שתצמח מכך לעניין הערבי? כאשר יגיע בריטים ,״הם אוייבינו״ ,סיכם מוסו-
נתן המופתי ביטוי למרירות שהצטברה הצבא הגרמני אל המורדות הדרומיים
בלבו כלפי מארחיו ובני-בריתו האיטל ליני.
קים והגרמנים ,בשל העמדה שנקטו כל
פיו וכלפי מדיניותו כל השנים.
הללו לא השכילו לראות ,לפי דעתו,
את התועלת שעשויה היתה לצמוח גם
לעניינם ,לו רק הגשימו מקצת הצעותיו
לפעולה רחבת היקף בקרב עמי ערב:
הם לא ידעו לנצל את מאגרי הכוח
האנושי ,הצבאי והמודיעיני ,החבויים
בתנועות הלאומיות הערביות האוהדות
להם :הם לא הכירו בזכויותיו האישיות
ובנסיונו כמנהיג ערבי שהרים ראשון
את נס המרד נגד השלטון הבריטי במז
רח התיכון :ובסופו של דבר גרמו ,לדע
תו ,להחלשת אחיזתם-הם במרחב הער
בי כולו ,והקלו בכך על נפילתו בידי
הצבאות האנגליים והאמריקאיים ,בידי
הבולשוויזם ו׳׳היהדות הבינלאומית״,
שנואי נפשו.
אמנם בתחילת שליחותו ,זמן קצר
לאחר הגיעו לרומא ,הצליח אמין אל-
חוסייני ,בקלות מפתיעה כלשהו ,להגיע
לידי הסכם מכובד ומשביע רצון עם
השלטונות האיטלקיים ועם מוסוליני
עצמו -היינו ,דווקא עם אותו שותף
במחנה ״הציר״ שמפאת שאיפותיו
הקולוניאליות המוצהרות בצפון-
אפריקה ובמזרח התיכון ניתן היה לח-
15