Page 13 - etmol 52

‫בארצות אחרות‪ .‬אולם דמיונו של העולם היהודי ‪ -‬וגם של‬
‫העולם הנוצרי ‪ -‬נדלק‪ .‬אותו דור יהודי מעונה חיפש בכל‬
‫מקום נחמות לסבלותיו ומצא אותן בכל מקום שבו היה זיק‬
‫של תקוה‪ .‬כך למשל הגיעה השמועה על יישוב טבריה‬
‫לקהילת קורי שבאיטליה והללו היפנו את תחינתם אל דון‬
‫יוסף נשיא במכתב ארוך ומליצי וכתבו בין השאר‪ :‬״נתעור­‬
‫רנו כולנו בלב אחד ‪...‬וסידרנו דברים בינינו‪ ...‬על עניין‬
‫נסיעתנו מפה לבוא לדור תחת צל כנפי השם לציווי האדון‪...‬‬

‫והנשיא הנזכר בטבריה״‪.‬‬
‫בעולם הנוצרי הצטייר דון יוסף נשיא כ״יהודי הנצחי״‬
‫הנודד ממקום למקום‪ ,‬שליח השטן ואויב הנצרות‪ .‬מקורות‬
‫שונים מתארים אותו כסכנה חמורה לעולם הנוצרי‪ ,‬שבו‬
‫הוא שואף להתנקם על פגיעה ברכושו ובבני עמו‪ .‬התכתבו­‬
‫יות של מלך ספרד עם סוכניו במזרח‪-‬התיכון בסוף שנות‬
‫השבעים מורות על כך‪ ,‬כי הוא ציווה לתפסו חי או מת‪,‬‬
‫והציע סכומי כסף עצומים למי שיביאהו אליו‪ .‬במסגרת זו‬
‫ניתן להבין את דבריו של השגריר הצרפתי בקושטא על‬
‫היישוב היהודי בטבריה‪ :‬״מיקז זה קיבל רשות מאת הסולטן‬
‫סלים והסולטן מורד לבנות עיר לחוף הכינרת למטה מצפת‪,‬‬
‫מקום שם ידורו יהודים בלבד‪ ...‬הוא שואף כנראה להכריז‬
‫עצמו למלך היהודים‪ .‬על כן הוא תקיף כל‪-‬כך בדרישותיו‬

‫הכספיות מצרפת״‪.‬‬

‫פרשת קפריסין‪ ,‬הקשורה אף היא לדון יוסף נשיא‪,‬‬ ‫שער הספר ״בן פורת יוסף״‪ ,‬ויכוח בין דון יוסף וביו מצרי‬
‫עוררה עצבנות רבה יותר בקרב מעצמות אירופה‪ .‬דון יוסף‬
‫דחק בסלים השני לכבוש את מושבותיה של ונציה בים‬ ‫האיזור תמורת סכום מסוים‪ ,‬והתחייב כעבור עשר שנים‬
‫התיכון וביקש להתחיל בקפריסין‪ .‬תוכניות אלה נודעו‬ ‫להגדיל את דמי החכירה פי עשרה‪.‬‬
‫לצרפת ונפוצו מיד בכל העולם הנוצרי‪ .‬השמועה שהתפשטה‬
‫היתה‪ ,‬כי סלים הבטיח לידידו‪ ,‬שבנוסף להיותו דוכס נכסוס‬ ‫שורה של פירמאנים )כתבי־זכיון תורכיים( מן השנים‬
‫יעשהו עתה מלך קפריסין‪ ,‬ושם תקום מדינה יהודית‪.‬‬ ‫‪6‬״‪ 1565‬מגלה מי היה כותבו האלמוני של התזכיר‪ .‬מהם‬
‫שמועות אלה גרמו עצבנות רבה בעולם הנוצרי‪ ,‬והוסיפו‬ ‫עולה‪ ,‬כי יהודיה בשם גראציה נשיא חכרה את מיסי טבריה‬
‫וכמה כפרים באיזור‪ ,‬שהיו הקדש בית התמחוי בדמשק‪,‬‬
‫צבע לדמותו של דון יוסף נשיא כאויב הנצרות‪.‬‬ ‫ושילמה ‪ 1000‬זהובים לשנה להקדש‪ ,‬נוסף על תשלום‬
‫עד היום אין בידנו די נתונים כדי להאיר עד תום את‬
‫דמותו רבת‪-‬העלילה של דון יוסף נשיא‪ .‬הוא נשאר עדיין‬ ‫חד״פעמי גבוה ששולם בעבור זכות החכירה‪.‬‬
‫כחוכרת של מיסי האיזור זכתה דונה גראציה למעמד‬
‫איש‪-‬חידות‪ ,‬הנערץ על‪-‬ידי רבים ומבוזה על‪-‬ידי אחרים‪.‬‬ ‫מיוחד באיזור זה‪ .‬נציגיה הוסמכו לגבות את המיסים‬
‫ואכן‪ ,‬גילויים של מסמכים שונים בארכיון המלכותי‬ ‫והקנסות‪ ,‬הענשת עבריינים באיזור היתה תלויה בהסכמתה‪,‬‬
‫הספרדי מעוררים שאלות רבות ביחס לאיש‪ .‬אחרי כיבוש‬ ‫ולבאי״כוחה היתה רשות לתפוס כל שטח פנוי לשם פיתוחו‪.‬‬
‫קפריסין התארגנו האפיפיור‪ ,‬ונציה וספרד למלחמת נקם‬ ‫לבניין חומת טבריה הקדיש הסולטן ‪ 5,500‬זהובים‪ .‬כדי‬
‫בתורכים‪ .‬ציי אירופה הקטולית המאוחדים תחת שרביטו‬ ‫לשמור על שערי העיר‪ ,‬נשלחו אליה חיילים תורכים מחיל‬
‫של דון חואן מאוסטריה השמידו את כל הצי התורכי‬ ‫המצב בדמשק ונקבעו בעיר ימי שוק קבועים בפקודת‬
‫בליפאנטו )‪ .(7.10.1571‬דון יוסף נשיא החל לחשוש לגור­‬ ‫הסולטן‪ .‬העברת מי מעיינות לטבריה נעשתה על חשבונה‬
‫לו‪ ,‬שכן מדיניותו האנטי ונציאנית הוכחה כמוטעית‪ .‬לפי‬
‫אחד המכתבים מן הארכיון הספרדי‪ ,‬הוא בירר בחצר‬ ‫של דונה גראציה‪.‬‬
‫הממלכה הספרדית את האפשרות‪ ,‬שיוכל לחזור ולהתיישב‬ ‫הד מציין כי מבחינת השלטון העות׳מאני לא היה שום‬
‫בספרד כ״נוצרי מאמין״‪ .‬ממסמכים אלה מצטיירת דמותו‬ ‫דבר מיוחד או יוצא״דופן בפעולות‪ :‬היה זה חלק מפעילות‬
‫של אדם המנסה בכל יכולתו להחזיק את ראשו מעל פני‬ ‫התיישבותית שמטרתה היתה לפתח אזורים שוממים ולהגן‬
‫עליהם מפני הבדווים ושודדים אחרים‪ .‬דונה גראציה השכי'‬
‫הגלים הסוערים ולאו דווקא כ״מלך היהודים״‪...‬‬ ‫לה לנצל מדיניות זו לעזרת היישוב היהודי בארץ־ישראל‪.‬‬
‫ובאשר לטבריה‪ .‬זו נזנחה ונשכחה‪ .‬דונה גראציה נפטרה‬ ‫אין ספק כי היא לא הפסידה מכך‪ .‬רישומי המיסים העות׳מא*‬
‫בשנת ‪ .1569‬הבדואים התנכלו לתושבי המקום‪ .‬גם‬ ‫ניים מורים‪ ,‬כי בין השנים ‪ 1555‬עד ‪ 1573‬עלה מספר משלמי‬
‫התערבותו של יהודי תקיף אחר לטובת יהודי טבריה‪ ,‬הוא‬ ‫המיסים באיזור וההכנסות הוכפלו כמעט‪ .‬גם מהמקורות‬
‫דון שלמה אבן יעיש‪ ,‬לא הועילה‪ ,‬והיישוב גסס לאיטו‪ ,‬עד‬ ‫היהודיים ובייחוד מספרות השאלות והתשובות עולה‪ ,‬כי‬
‫כי בשנת ‪ 1662‬לא נותר בעיר אף לא יהודי אחד‪ .‬היישוב‬
‫מספר היהודים בטבריה גדל באותה תקופה‪.‬‬
‫היהודי בטבריה חודש רק בשנת ‪.1740‬‬ ‫כאמור‪ ,‬לתורכים לא היו שום כוונות נשגבות בפעולותי­‬
‫הם‪ ,‬ולא ברור אם לדונה גראציה היו כוונות כאלה מעבר‬
‫לעיון נוסף‪ :‬בית נשיא ~ ססיל רות; ״לחקר ארצנו ‪ -‬עבר‬ ‫לנסיון לעזור ליהודי הארץ כשם שעזרה ליהודים ואנוסים‬

‫ושרידים״ ‪ -‬יוסף ברסלבסקי; תעודות תורכיות על יהודי צפת‬

‫במאה הט״ז ‪ -‬א‪ .‬הד‪ ,‬ספונות י‪/‬‬

‫‪13‬‬