Page 8 - etmol 52

‫רץ״ )‪ (8.3.1920‬נאחז ז׳בוטינסקי ב׳׳אין‬ ‫התאחדות ציוגית־סוציאלית של פועייי א־י ‪.‬אחרות־העבודוד‪.‬‬ ‫אחד מהם‪ ,‬יוסף ברץ‪ ,‬חבר ועד ההגנה‬
‫דבר״ שבגירסת הד״ר גרי והטעים‬ ‫של הגליל‪ ,‬כתב ללשכת מפלגת הפועל‬
‫אותו‪ :‬״אין דבר‪ ,‬רעיון עמוק‪ ,‬הגיון‬ ‫הונטרס‬
‫נשגב‪ ,‬פילוסופיה מקפת כל טמונים‬ ‫הצעיר בחיפה‪ ,‬ב־‪ 6‬במארס ‪:1920‬‬
‫בשתי המלים האלו‪ .‬הרצון מכריע‪,‬‬ ‫לידיןויו‪• ,‬יחוח וטכמבים‪.‬‬ ‫״טרומפלדור חי שמונה שעות אחרי‬
‫המקרים אינם אלא הבל‪ ...‬הרצון הוא‬ ‫שנפצע מארבעה כדורים‪ .‬כל הזמן לא‬
‫תל״חי נצחי‪ ,‬וכל השאר ‪ -‬קורבנות!‬ ‫ההודעה בעתון ״קונטרס״‬ ‫הוציא אף אנחה‪ ,‬להפך‪ ,‬מסר פקודות‬
‫השפלות‪ ,‬מפלות ‪ -‬אין דבר״‪ .‬ולעומתו‪,‬‬ ‫על נפילתם של לוחמי תל־חי‬ ‫מדי פעם לפעם‪ :‬׳לא לעזוב את המקום‬
‫יוסף חיים ברנר‪ ,‬שלא הכיר את‬ ‫עד הרגע האחרון׳ ולפני המוות אמר‬
‫טרומפלדור‪ ,‬התעלם מ׳׳אין דבר״‪ ,‬דבק‬
‫׳טוב למות בעד ארצנו׳‪.‬״‬
‫בסייפא והדגיש את ״טוב למות״‪:‬‬ ‫ובעיתון ״דאר היום״ כתב אלכסנדר‬
‫אהרנסון ב״‪ 9‬במארס‪ ,‬בוודאי מכלי שני‬
‫״היאמר מעתה כל חלש בנו‪ :‬גיבור‬ ‫או שלישי‪ :‬״טרומפלדור שמת באמרו‪:‬‬
‫אני! ויהי לגיבורו‪ ...‬השמענו שם כולנו‬
‫את הד הקריאה החרישית הרוממה של‬ ‫טוב למות בארץ־ישראל״‪.‬‬
‫הגיבור כרות״הזרוע‪ ,‬׳טוב למות בעד‬ ‫הד לדבריו האחרונים של טרומפלדור‬
‫ארצנו׳? טוב! אשרי מי שמת בהכרה זו‬ ‫מצאנו בפתק שכתב יוסף נחמני‪ ,‬מפקד‬
‫ההגנה בגליל התחתון ביום הקרב‬
‫ותל״חי למראשותיו״‪.‬‬ ‫הקשה בצמח ב*‪ 24‬באפריל ‪ .1920‬אותו‬
‫יום ניסו אלפי בדווים לפלוש לארץ״‬
‫אין לי ספק‪ ,‬כי גירסותיהם של א‪.‬‬ ‫ישראל וכמה ישובים נעזבו‪ .‬כתב נחמני‬
‫הרצפלד והד׳׳ר גרי שאין שינוי גדול‬ ‫למגיני כנרת‪ :‬״חזקו ואמצו‪ .‬מאושרים‬
‫ביניהן‪ ,‬הן הנכונות‪ :‬״לא נורא כדאי‬ ‫אנו שעל גורלנו נפל למות בעד‬
‫למות בשביל ארץ־ישראל״‪ ,‬״אין דבר‬
‫כדאי למות בעד הארץ״‪ .‬שניהם היו עדי‬ ‫ארצנו״‪.‬‬
‫ראיה ושמיעה‪ .‬הראשון רשם את הדב­‬
‫רים שאמר טרומפלדור‪ ,‬בבואם לחבוש‬ ‫היאמר כל חלש גיבור אני?‬

‫אותו‪ ,‬בו בלילה והשני ‪ -‬סיפרם כעבור‬ ‫שני סופרים גדולים נדרשו לדברי‬
‫ימים אחדים‪ .‬אולם הנוסח של י״ח ברנר‬ ‫טרומפלדור האחרונים‪ :‬זאב ז׳בוטינסקי‬
‫)הוא עצמו נרצח כעבור שנה‪ ,‬במאור­‬ ‫ויוסף חיים ברנר‪ .‬ז׳בוטינסקי הכיר את‬
‫עות יפו( הוא שנקבע לדורות ונתקדש‬ ‫טרומפלדור היטב‪ .‬במאמר ראשי ב׳׳הא'‬

‫במיתוס של תל‪-‬חי‪.‬‬

‫אליעזר בן־יהודה בבית הסוהר‬

‫להודיע ולהנאת‪ ,‬כי הדברים הנדפםים בסכודע ה צבי גליזן י׳ מיום נדו‬ ‫בעתון ״הצבי״ שיצא לאור בירושלים בעריכת אליעזר בן־יהודה‬
‫הופיע בט״ו כסליו תרנ״ד ‪ -‬סוף ‪ ,1893‬מאמר לכבוד חג החנוכה‬
‫לחדש ת ה‪ ,‬במאמר הנקוב בשם ‪,‬״סצות צ רי בו ת כונו ד וחתום סאת‬ ‫הקרוב בשם ״מצוות צריכות כוונה״ מאת שנ״ה יונאס‪ ,‬חותנו של‬
‫בן־יהודה‪ ,‬שקרא לאחדות כוחות ולהחייאת כבוד העם‪ .‬בין השאר‬
‫שנה״י ל א מ ל ב ב נ ו יצאו ולא ב י ד י ע ת נ ו נ כ ת ב ו ושום ידיעה לא‬ ‫מצויה במאמר תביעה ״שלא להתייאש מן הפורענות‪ ,‬לחוס על‬
‫כבודנו‪ ,‬לעמוד על נפשנו‪ ,‬לאסוף חיל וללכת קדימה״‪ .‬בשלטון‬
‫הי׳ לט מכל הבתוב שטה בלל וכלל עד שלףאנו מ‪ ,‬וכשרףאט הדברים המוזרים‬
‫התורכי של אותם הימים היתה קריאה מעין זו ‪ -‬כקריאה למרד‪.‬‬
‫הדם ‪ ,‬מלאט צער דנון כי ימצא בק־בנו איש אשר בשם ישראל יכונה‪ .‬שיוציא‬ ‫אותן שנים היתה יריבות רבה בין אליעזר בן־יהודה ובני העליה‬
‫החדשה של ״חובבי ציון״ ובין מנהיגי היישוב הישן‪ .‬משנתפרסם‬
‫?‪ J‬ו ש י ם ב ח א ה‬ ‫מלבו דברים נוראים באלה הנדפסים‬ ‫המאמר הופץ בירושלים כרוז בשם ״מחאה גלויה״‪ ,‬בחתימת הרב‬
‫הראשי הספרדי אלישר והאשכנזי סלאנט‪ ,‬ובו הם מסירים מעצמם כל‬
‫ע״ז בשם יושבי בל ארצינו הקדושה ‪.‬‬ ‫אחריות למאמר ומציינים‪ ,‬כי הם עצמם ״עבדים נאמנים למלכנו‬
‫האדיר״‪ ,‬הוא הסולטאן‪ .‬הדברים הגיעו לשלטונות ובן־יהודה וחותנו‬
‫מכגי מודיעים נאמנה שאנחנו ככל המון ישראל היושבים בטח בצל‬ ‫נאסרו ונדונו לשנת מאסר‪ .‬הם שוחררו עד העירעור‪ ,‬ובערעור שנערך‬
‫ממשלת אדוננו מלכנו השולטאן יחם תדו‪ ,‬הננו עבדים נאמנים למלכנו האדיר‬
‫יחה ולשר? אשד לצדק ולמשפט ישוח ‪ ,‬וכל הדברים האמורים במאמר הנד אץ‬ ‫בביירות ‪ -‬זוכו‪.‬‬
‫אחריורט עליט ולא על שום איש מבני ישראל זולת הכותב הנד‪ ,‬וכמו כל הדברים‬ ‫המאסר והכרוז עוררו רוגז רב בקרב יהודי הגולה‪ ,‬ומנהיגי היישוב הישן‬
‫הנדפסים כבל עת בהצבי‪ ,‬שאין לנו מהם שום ‪T‬יעה ואין אחרמתם עלינו כלל‬ ‫הואשמו בהלשנה‪ .‬פרץ ריב גדול‪ .‬הרבנים טענו‪ ,‬כי לא הכרוז שלהם‬

‫ובלל‪ ,‬ושלום על ישראל ‪.‬‬ ‫הוא שגרם למאסר‪.‬‬
‫בימים אלו יצא לאור בהוצאת ״יד יצחק בן צבי״ ספר בעריכת‬
‫ובאט עודה מרב כסא תרנ״ד פעודק ירושלם ת״ו‪.‬‬ ‫יהושע קניאל בשם ״אליעזר בן־יהודה בבית האסורים״ ובו איגרות‬
‫ותעודות מארכיונים שונים‪ ,‬רובן בלתי ידועות‪ ,‬הפורשות את הרקע‬
‫שמואל סלאנט‬ ‫הצעיר י ע ק ב שאול א לי שר ס״ם‬
‫לריב‪ ,‬למאסר ולשחרור‪ .‬בצילום‪ :‬כרוזם של הרבנים‪.‬‬
‫)מקום חותמו(‬ ‫בא סי׳ יש׳א ברכה הי״ו‬ ‫ש‪.‬ש‪.‬‬

‫>םקום חותם ראשון לציון(‬