Page 3 - etmol 52
P. 3

‫מאת דוד דוידוביץ‬

                                                        ‫ובכל‬
                                         ‫‪ 1‬עיז קודך‪□tto‬מיז א ת‬
‫^*דבם דמש חצדיותח‪3$‬‬

‫עיטורים בבית־הכנסת בחודורוב מהמאה ה־‪ 7‬ו‬

‫א מנו ת יהודית‬
‫עדיין נטוש הוויכוח אם היתה אמנות יהודית או לא‪ ,‬אבל בתי־הכנסת‬
 ‫בפולין מאז המאה ה־‪ 17‬וציוריהם שפשטו עד גרמניה מוכיחים על‬
                    ‫אמנות־עממית חיונית ותוססת‬

‫שמקורו באדריכלות הנוצרית הדתית והחילונית של ימי‬         ‫בית״הכנסת עמד במרכז החיים הציבוריים והפרטיים‪,‬‬
‫הביניים‪ ,‬ושללו ממנו כל נימה אדריכלית יהודית ‪ -‬נתגלה‬     ‫בכל הדורות‪ ,‬וכך היה גם אצל יהודי פולין‪ .‬בית־הכנסת‬
‫הודות למחקריהם של החוקרים הארץ‪-‬ישראליים פינקרפלד‬        ‫בארץ זו היה בית״עם‪ ,‬בו נתכנסו‪ ,‬בו שפכו את מרי ליבם‬
‫ושנייד‪ ,‬כיצירה אמנותית בעלת נימה יהודית מסויימת‪.‬‬        ‫בפני רבון העולמים‪ ,‬בו שמעו תורה‪ ,‬אליו באו לשמוח ביום‬
                                                        ‫חג ובו מצאו מקלט ביום צרה‪ :‬ובו גם נהנו הנאות אסתטיות‬
        ‫מכצרים וכתי־כנסת מעץ‬                            ‫מאדריכלות הבתים‪ ,‬מציורים צבעוניים‪ ,‬מעיטורים וגילו­‬

‫במאה ה‪ 16-‬וה‪ 17-‬הגיעה הבניה היהודית לשיא‪ .‬חוקר‬                                                                     ‫פים‪.‬‬
‫רוסי כתב‪ :‬״בניית בתי‪-‬כנסת הגיעה בפולין לשיאה במאות‬      ‫בפולין הורגשה בתחילה המגמה הברורה למצוא פתרונות‬
‫ה‪ 16-‬וה‪ 17-‬הודות לגישתם החדשה של הבונים‪ ...‬כושר‬         ‫אמנותיים־אדריכליים‪ ,‬חדשים ומקוריים שיתאימו לתפקידי‬
‫הדמיון של העם היהודי הגיע כאן לדרגת התפתחותו הנכונה‬     ‫בית״הכנסת‪ .‬לא הרי יהודי פולין כהרי יהודי מערב אירופה‪,‬‬
‫שעה שהאדריכל היהודי היה מסוגל להשתחרר מההשפעות‬          ‫אשר השתמשו בדוגמאות מהמוכן‪ ,‬בהן זיכתה אותם ביד‬
‫המקומיות ונעשה יותר בלתי‪-‬תלוי באחרים״‪ .‬בתי‪-‬הכנסת‬        ‫רחבה האדריכלות עשירת הצורות של הכנסיה הנוצרית‪,‬‬
‫המבצריים שנבנו במאה ה‪ 17-‬לשם הגנה על קהילות ישראל‬       ‫והשתדלו לשוות להן אופי יהודי‪ .‬יהודי פולין המרוחקים‬
‫במלחמות הרבות שהתרחשו באותו זמן ‪ -‬הם יצירות‬             ‫ממרכזי האמנות הגדולים שבאירופה‪ ,‬לא יכלו לשאוב‬
                                                        ‫ממקורות אלו‪ ,‬והודות לאופיים העממי והמיוחד‪ ,‬הודות‬
                ‫מקוריות שיצא להם מוניטין בעולם האמנות‪.‬‬  ‫לשורשים העמוקים של הדת‪ ,‬המסורת והמנהגים בין יהודי‬
‫הוא הדין ביחס ליצירה אמנותית אחרת‪ ,‬יחידה במינה ‪-‬‬        ‫פולין‪ ,‬מסוגל היה קיבוץ זה ליצור בעצמו ערכים אמנותיים‪,‬‬
‫בתי הכנסת הבנויים עץ‪ ,‬שנבנו במחצית השניה של המאה‬        ‫בלי להיות מושפע השפעה ישירה ובולטת מסגנוני אמנות‬
‫ה‪ 17-‬ובמשך כל המאה ה‪ .18-‬בתי‪-‬כנסת אלה‪ ,‬זכו להערכה‬
‫רבה באדריכלות שלהם הפשוטה והצנועה‪ ,‬אך בעלת צביון‬                                                              ‫התקופה‪.‬‬
‫וחן גדולים‪ ,‬בהם בא לידי ביטוי מיזוג נפלא של קווים‬       ‫ברם‪ ,‬עם זרמי המהגרים היהודים שהגיעו לפולין מהמע­‬
‫יהודיים מיוחדים עם הבניה המקומית‪ .‬בולטים בהם הציו­‬      ‫רב הובאו לשם גם סגנוני הבניה הדתית המערבית‪ .‬הטיפוס‬
‫רים אשר על קירות הבית‪ .‬ציורים אלה כללו נושאים‬           ‫הדו‪-‬סטווי של בית‪-‬הכנסת‪ ,‬אשר מקורו ביהדות גרמניה ‪-‬‬
‫יהודיים ישנים גם חדשים והם מעידים על קיום אמנים‬         ‫נשתרש יפה בבניה הדתית של יהודי פולין במאות ה‪14-‬‬
‫יהודים‪ ,‬שהנציחו את שמותיהם ״מעשה ידי להתפאר״‬            ‫וה‪) 15-‬דוגמתו הראשונה היא בית‪-‬הכנסת הישן בקראקא‪,‬‬
‫בציורים ושילבום בקומפוזיציות היפות של כתלי העץ‪.‬‬         ‫הקדום בין בתי״הכנסת הפולניים(‪ .‬בית‪-‬הכנסת הדו‪-‬סטווי‬
                                                        ‫אשר זמן רב ראו בו החוקרים טיפוס בניה לא‪-‬יהודי ‪-‬‬
   1   2   3   4   5   6   7   8