Page 154 - ראש בראש לאתר
P. 154

‫‪  152‬ראש בראש‬

‫נוספים אימתו את חשדו שב‪ 1955-‬נרקחה קנוניה נגדו‪ ,‬כדי להאשימו שהוא שנתן‬
                                                       ‫את ההוראה למבצע במצרים‪.‬‬

‫מכאן ואילך החל העניין להתגלגל‪ .‬תחילה באיטיות ולאחר מכן במהירות‬
‫ותוך השמעת קולות נפץ ש ֵילכו ויתגברו‪ .‬באמצע ‪ 1960‬נפגש לבון עם בן‪-‬גוריון‬
‫בנושא שונה לחלוטין‪ :‬סכסוך עם המורים שעמד אז על הפרק‪ .‬תוך כדי השיחה‬
‫שאל בן‪-‬גוריון את איש שיחו אם יש עדיין טינה בליבו ל'פרשת ‪ .'1954‬לבון השיב‬
‫כי טינה כבר אין לו‪ ,‬אך לעומת זאת מצוי בידו חומר מהימן שיוכל להוכיח את‬
‫צדקתו‪ .‬חיזוק לעמדתו קיבל משיחה שהייתה לו‪ ,‬באמצעות שר המסחר והתעשייה‬
‫פנחס ספיר עם אל"מ יוסי הראל‪ ,‬מראשי המודיעין בצה"ל ובעברו מפקד ספינת‬

                                                               ‫המעפילים 'אקסודוס'‪.‬‬
‫בן‪-‬גוריון ביקש לקבל חומר זה והטיל על מזכירו הצבאי‪ ,‬אל"מ חיים בן‪-‬‬
‫דוד‪ ,‬לבדוק את המסמכים שלדעת לבון העידו כי נעשו זיופים בכוונה לפגוע בו‬
‫והדברים היטו את מסקנותיה של ועדת אולשן‪-‬דורי‪ .‬אל"מ בן‪-‬דוד מצא שאכן היו‬
‫שינויים במסמכים ובן‪-‬גוריון הורה לרמטכ"ל חיים לסקוב למנות ועדת חקירה‪ .‬זו‬
‫הוקמה בספטמבר ‪ 1960‬בהרכב שופט בית המשפט העליון חיים כהן ושני אלופי‬
‫משנה ולימים אלופים‪ ,‬מתי פלד ואהרון דורון‪ .‬הוועדה נתבקשה לחקור אם נעשו‬
‫זיופים במסמכים ובעדויות בפני ועדת אולשן‪-‬דורי‪ .‬לא הוטל עליה לחקור שוב —‬

                                       ‫מי נתן את ההוראה למבצע במצרים ב‪.1954-‬‬
‫לבון לא היה בארץ בעת מינוי הוועדה‪ .‬הרשעתו של אברי אלעד והודאתו‬
‫במשפטו כי השתתף בזיוף מסמכים נגד לבון‪ ,‬המריצו אותו לדרוש כי גורם‬

    ‫ממשלתי בכיר יטהר אותו סופית מאחריות‪ ,‬כביכול‪ ,‬לפעולה הכושלת במצרים‪.‬‬
‫העניין‪ ,‬שהיה עד אז סודי ומאחורי הקלעים‪ ,‬פרץ אל דעת הקהל מייד לאחר‬
‫ראש השנה של שנת תשכ"א‪ .‬בגיליונות העיתונים מעריב ודבר פורסמו ביום‬
‫הראשון שלאחר החג‪ 25 ,‬בספטמבר ‪ ,1960‬שתי ידיעות‪ ,‬שאחת הייתה גלויה‬
‫וסנסציונית והאחרת טמנה בחובה רמז לפעילותו העתידה של לבון‪ .‬מעריב‬
‫כתב בכותרת ראשית‪' :‬ב‪.‬ג‪ .‬ציווה לחקור מחדש את העדויות שגרמו להתפטרות‬
‫לבון מהממשלה ב‪ .'1955-‬כותרת המשנה אמרה‪' :‬הוקמה ועדת חקירה בראשות‬
‫השופט חיים כהן'‪ .‬בגוף הידיעה צוין לראשונה כי לבון לא התפטר מתפקידו כשר‬
‫הביטחון‪ ,‬אלא 'התפוטר'‪ ,‬ומאז ראשית ‪ 1955‬הוא טוען שנעשה לו עוול‪' ,‬וכי אפילו‬
‫חבריו הקרובים‪ ,‬שנתנו אז יד להתפוטרותו‪ ,‬נפלו קורבן לסבך שבו סיבכו אותו —‬
‫אם בלא‪-‬יודעין ואם במזיד'‪ .‬בהמשך הידיעה הובא פרט שנותר חסוי‪' :‬מאחר‬
‫שהעניין כולו סובב סביב פרשה עדינה ביותר‪ ,‬לא נתאפשר בירור פומבי ומר לבון‬
‫עצמו הסתפק במסירת הודעה‪ ,‬בשעתו‪ ,‬בישיבת הממשלה ובוועדת החוץ והביטחון‬
‫של הכנסת‪ ,‬בה הוא הכריז‪ ,‬כי הוא מקווה שצדקתו עוד תצא לאור וכי הממשלה‬

                                            ‫הבאה חייבת לעשות למען טיהור שמו'‪.‬‬
‫בדבר הובאה ידיעה גדולה על שובו של לבון מחופשה באירופה וממנה‬
   149   150   151   152   153   154   155   156   157   158   159