Page 152 - ראש בראש לאתר
P. 152

‫‪  150‬ראש בראש‬

‫העיקרי היה לקבוע‪ :‬מי נתן את ההוראה לפעולה במצרים — שר הביטחון פנחס‬
                                             ‫לבון או ראש אמ"ן אל"מ בנימין גיבלי?‬

‫ב‪ 2-‬בינואר ‪ 1955‬התייצבו השניים בלשכת ראש הממשלה וקיבלו לידיהם את‬
‫כתב המינוי‪ .‬הם נתבקשו‪ ,‬כמו כן‪ ,‬להסב את תשומת ליבו של שרת לכל ליקוי‬
‫רציני במערכת הפיקוד של צה"ל בתחום העניין הנדון ובסדרי הפיקוח המדיני‬
‫על עבודת הצבא‪ ,‬שבהם ייתקלו בבדיקותיהם‪ .‬ראש הממשלה הבהיר לאולשן‬
‫ולדורי כי את מסקנותיהם יגישו רק לו‪ ,‬והבירור כולו ייערך בסודיות מוחלטת‪.‬‬
‫הוא עצמו הודיע כי יהיה מוכן להעמיד את עצמו לרשות הוועדה בכל עניין‬

                                                                            ‫ובכל זמן‪.‬‬
‫אולשן ודורי היו מודעים‪ ,‬ללא ספק‪ ,‬למערכת היחסים העכורה ששררה בצמרת‬
‫צה"ל ומערכת הביטחון‪ ,‬כשמחד ניצב שר הביטחון לבון‪ ,‬ומאידך הרמטכ"ל משה‬

                 ‫דיין וכמה קצינים בכירים‪ ,‬וכן מנכ"ל משרד הביטחון שמעון פרס‪.‬‬
‫עשרה ימים‪ ,‬מבוקר עד לילה‪ ,‬נפגשו אולשן ודורי עם לבון‪ ,‬דיין‪ ,‬פרס‪ ,‬גיבלי‬
‫ואחרים‪ ,‬כדי לנסות ולדלות את האמת במה שזכה‪ ,‬בשל איסורי צנזורה‪ ,‬לכינוי‬

      ‫'עסק הביש' במצרים‪ ,‬וכעבור שנים אחדות התגלגל ל'פרשה' ול'פרשת לבון'‪.‬‬
‫ככל שהעמיקו אולשן ודורי בחקירה הם גילו עד כמה ממאירים היחסים‬
‫במערכת הביטחון (הביטוי הוא של שרת)‪ .‬שרת‪ ,‬לו דיווחו על ממצאיהם‪ ,‬היה‬
‫מדוכדך‪ .‬בפני יומנו התוודה‪' :‬אני מתהלך כל הימים האלה כסהרורי‪ ,‬מוכה פלצות‬
‫ותועה במבוך‪ ,‬אובד עצות לחלוטין‪ .‬לסלק עכשיו את לבון הרי זה לחסלו חיסול‬
‫גמור‪ .‬לא לסלקו הרי זה לחפות על נגע ולהתחייב בחורבנו של משרד הביטחון‬

                                           ‫ובהשחתתו הגמורה של הפיקוד העליון'‪.‬‬
‫דו"ח ועדת אולשן‪-‬דורי הוגש לשרת ב‪ 13-‬בינואר ‪ .1955‬השניים הגיעו‬
‫למסקנה שלצערם לא יוכלו לחרוץ דין מוחלט — מי חייב ומי נקי‪ .‬וכך כתבו‬
‫השניים בסיכומם‪ ,‬במשפטים מפותלים‪' :‬אין לנו אפשרות לומר‪ ,‬אלא כי לא‬
‫שוכנענו למעלה מכל ספק המתקבל על הדעת‪ ,‬כי ראש אמ"ן (גיבלי) לא קיבל‬
‫הוראות משר הביטחון; עם זאת איננו בטוחים‪ ,‬כי שר הביטחון אמנם נתן את‬
‫ההוראה'‪ .‬שרת שאל את השניים האם לדעתם לא מוטלת על לבון האחריות‬
‫ל'מגמה מדינית ממארת שהולידה מבצעים מטורפים כאלה' ותשובתם הייתה כי‪,‬‬
‫אכן‪ ,‬זו הייתה מגמת לבון‪ ,‬אך הדבר לא נותן פתרון לבעיית האחריות הישירה‬

                                                            ‫למבצע הכושל במצרים‪.‬‬
‫החקירה הסתיימה‪ ,‬אפוא‪ ,‬בתיקו‪ .‬לבון נפגע עד עמקי נשמתו ולאחר שבועות‬
‫ספורים התפטר וסלל בכך את הדרך לשובו של דוד בן‪-‬גוריון לשולחן הממשלה‪,‬‬
‫לפי שעה בתפקיד שר הביטחון‪ .‬בתחילת נובמבר ‪ 1955‬חזר בן‪-‬גוריון גם לתפקיד‬

         ‫ראש הממשלה במקום שרת שנשאר בממשלה החדשה בתפקיד שר החוץ‪.‬‬
‫לאחר שנים אחדות התברר כי בפני ועדת אולשן‪-‬דורי הוצג מצג שווא של‬
‫עדויות וכמה מאנשי המודיעין תיאמו עדויות‪' ,‬תפרו תיק' ללבון וזייפו עדויות‬
   147   148   149   150   151   152   153   154   155   156   157