Page 148 - ראש בראש לאתר
P. 148

‫‪  146‬ראש בראש‬

‫הידועות לעזוב את בתיהם בהם עמלו ‪ 20‬שנה ולא נפל רוחם ולא נתייאשו מן‬
                                                         ‫הרעיון לו עבדו כל חייהם'‪.‬‬

‫סיפורו של קיבוץ יפעת בעמק יזרעאל הוא אולי המיוחד ביותר‪ .‬קיבוץ זה‬
‫נוסד על ידי חברי מפא"י מגבת‪ ,‬שהחליטו לפרוש מקיבוצם‪ ,‬ואליהם הצטרף 'חצי‬
‫קיבוץ' נוסף — קבוצת השרון שעד אז נכללה‪ ,‬יחד עם קבוצת עיינות‪ ,‬בקיבוץ רמת‬
‫דוד‪ .‬היא לא התפלגה אלא הפסיקה את השותפות עם קבוצת עיינות ועם עזיבתה‬

                                              ‫יוחד השם רמת דוד רק לחצי שנשאר‪.‬‬
‫סיפורו של קיבוץ יפעת התחיל באחד מימי קיץ ‪ .1951‬בבית קפה קטן בתל‬
‫אביב ישבו שני גזברי קיבוצים — חיים גבתי‪ ,‬איש קיבוץ גבת (מי שהיה אחר כך‬
‫שר החקלאות)‪ ,‬ודוד חורן מקבוצת השרון‪ .‬השניים עסקו לא בנושאי גזברות אלא‬
‫התעמקו בעניין שהטריד את התנועה הקיבוצית — הפילוג בקיבוץ המאוחד‪ .‬חברי‬
‫מפא"י בגבת הגיעו למסקנה שאינם יכולים להמשיך לחיות בקיבוצם‪ .‬גבתי זרק‬
‫רעיון לעמיתו‪' :‬מה דעתך‪ ,‬שנקים יישוב חדש? ֵישבו בו חברי גבת שיפרשו ממנו‬

                ‫בגלל הפילוג וחברי קבוצת השרון הנמנים כמעט כולם עם מפא"י'‪.‬‬
‫כעבור שעה נפרדו שני הגזברים וחזרו איש איש למשקו‪ .‬התוכנית‪ ,‬שאך‬
‫לפני ימים ספורים לא חשב עליה איש‪ ,‬התקבלה ברוב עצום בקבוצת השרון ובין‬
‫החברים שעמדו לעזוב את גבת‪ ,‬ומקץ חודש ימים נודע ברחבי העמק על הקמת‬

                      ‫היישוב החדש גבת‪-‬השרון‪ ,‬שלאחר זמן ניתן לו השם יפעת‪.‬‬
‫אבן הפינה להקמת יפעת — אז עדיין בשם גבת‪-‬השרון — הונחה ב‪ 25-‬באפריל‬
‫‪ .1952‬לאחר שירת 'התקווה'‪ ,‬מסכת חגיגית והופעת להקת מחוללים‪ ,‬בירך אליעזר‬
‫שושני‪ ,‬מוותיקי גבת ומי שהיה חבר מטה הפלמ"ח וגזבר הפלמ"ח‪ .‬הוא אמר‪' :‬לא‬
‫מאהבת הריסה באנו להקים קיבוץ חדש מול גבת הקיימת‪ ,‬אלא מתוך צימאון‬
‫הבניין והיצירה במסגרת של שלום אחים‪ .‬אנו מבקשים לטפח ערכי תנועה וחברה‬

                                                ‫כפי שהורונו אבות תנועת העבודה'‪.‬‬
                        ‫חברי גבת מהפלג המפ"מי שהוזמנו לטקס — לא הגיעו‪.‬‬
‫קיבוץ יפעת כבש את מקומו על מפת עמק יזרעאל בקצב מהיר‪ .‬הוא זכה‬
‫בכל יתרונות תכנונו של 'משק לדוגמה' לעומת כל הקיבוצים הוותיקים ממנו‪.‬‬
‫כי זאת לדעת‪ :‬תכנונם של רוב הקיבוצים הוותיקים בארץ היה לקוי ביסודו‪ ,‬אף‬
‫שלא המתכננים היו אשמים בכך‪ .‬מקורו של הליקוי היה בגידולם המהיר של‬
‫הקיבוצים עד שהתוכניות לא יכלו להדביק את העשייה‪ .‬וכך צמחו שכונות מגורים‬
‫ליד רפתות ובתי ילדים ליד סדנאות ולא תמיד אפשר היה למצוא פתרונות לאחר‬

                                                                               ‫שנים‪.‬‬
                             ‫אנשי יפעת זכרו טעויות אלה בבנותם את קיבוצם‪.‬‬
‫בבניית הקיבוץ החדש הושקעו יותר ממיליון וחצי לירות — ההשקעה החד‪-‬‬
‫פעמית הגדולה ביותר עד אז בתולדות התנועה הקיבוצית בארץ‪ .‬אנשי יפעת‬
‫קיבלו את הסכומים הדרושים לבנייה בדרכים שונות‪ :‬הלוואות מהסוכנות‪,‬‬
   143   144   145   146   147   148   149   150   151   152   153