Page 143 - ראש בראש לאתר
P. 143
המפץ הגדול של התנועה הקיבוצית 141
קרש אחד למאוחד והקרש השני לאיחוד .וכן הלאה וכן הלאה ...החלוקה של נכסי
דלא-ניידי נמשכה ממש עד יום היציאה .עוד ביום האחרון עבדו על חלוקת כלי
הבישול והסירים במטבח ,כלי ההגשה ,צלחות וכוסות ...נשארו לחלוקה הפסנתר,
הספריות ודברים נוספים שטרם בוצעה הערכתם' (מתוך ספרו 'על האוטופיה').
רינה מלץ בת ה 16-מעין חרוד ,בתו של הסופר דוד מלץ מראשי אנשי מפא"י בקיבוץ:
'התלבטנו איך נדריך את החניכים שלנו .אספנו אותם ערב אחד ואמרנו להם
שבנסיבות הקיימות אנחנו לא יכולים להמשיך ולהדריך אותם .משם הלכנו יחד
לחדר האוכל וראינו דרך החלונות את החברים רבים .מישהו בא מולי ואמר לי:
את יודעת ,מוישלה טבנקין [בנו של יצחק טבנקין ,משורר ומורה] הוציא את אבא
שלך בכוח מחדר האוכל .מוישלה היה המורה האהוב עליי ביותר ואני התלמידה
האהובה שלו .כששמעתי מה הוא עשה לאבא שלי ,ארגנתי למחרת את כל הילדים
של המפא"יניקים ,יצאנו מהכיתה ואמרנו שלא ניכנס[ .חיים] שפרוני המנהל
החזיר אותנו לכיתה ,אבל החלטנו על שביתת דיבור בשיעורים של מוישלה ,וגם
לו זה היה קשה' (מתוך הביוגרפיה של דוד מלץ' ,עף בכנפיים שבורות' מאת מוטי
זעירא).
אורה (עברה בפילוג מתל יוסף לבית השיטה)' :זה נשמע נורא היום ,הפילוג הזה
שחצה משפחות וידידים! אבל בזמנו הקונפליקט היה כל כך גדול ,שהפילוג היה
יותר טוב .הייתה בו איזו הקלה .בעיניי יותר נורא היה שחשבתי שבעצם נשארנו
אותו סוג של יהודי נודד ,שעובר ממקום למקום .אם בגלל מחלוקת אידיאולוגית
אנחנו יכולים לקום ולעזוב שדות ומים ,משק ובית — וללכת למקום אחר ,אז
נשארנו אותם היהודים שהולכים ממקום למקום ...והתדמית שבנינו לעצמנו
כאיכרים יהודים אחרים — בעצם לא תופסת .נשארנו כמו בגלות .זה מאוד הציק
לי .זאת הייתה הטראומה הגדולה שלי' (מתוך הספר 'קיבוץ מקום' מאת עמיה
ליבליך).
שני פילוגים חריגים
הדפוס של הפילוג היה בדרך כלל דומה :קיבוץ המשתייך לזרם הקיבוץ המאוחד
התפלג על בסיס רוב ומיעוט .בדרך כלל הרוב (של מפ"ם או של מפא"י) נשאר
במקום והמיעוט פרש ,עבר לקיבוץ אחר או — במקרים מעטים — הקים קיבוץ
חדש .קיבוצים שבהם היה רוב לאנשי מפא"י הסתפחו לזרם החדש — איחוד
הקבוצות והקיבוצים.
אך היו גם שני מקרים חריגים שלא ניתן לקטלגם באמצעות הדפוסים הרגילים.
כזה היה הפילוג בקיבוץ יד חנה שבמזרח עמק חפר ,אל מול העיר הערבית טול
