Page 141 - ראש בראש לאתר
P. 141

‫המפץ הגדול של התנועה הקיבוצית  ‪139‬‬

‫(באישור ברור של ברית המועצות) במלחמת העצמאות‪ .‬יצחק בן‪-‬אהרון‪ ,‬מראשי‬
‫הקיבוץ המאוחד ומפ"ם‪ ,‬אמר‪' :‬בשביל רבים מאיתנו היא הייתה המבצר הגדול‬
‫בפני הפשיזם‪ .‬תלו הרבה תקוות בברית המועצות‪ .‬חרף כל האכזבות גילו כלפיה‬
‫יחס של אוהב‪ .‬בלי אכזבות אהבה אמיתית אינה אפשרית'‪ .‬במילה אכזבות התכוון‬
‫בן‪-‬אהרון‪ ,‬בוודאי‪ ,‬למשפטי הטיהור הגדולים ולהוצאות ההמוניות להורג שערכו‬
‫הסובייטים בשלהי שנות השלושים‪ ,‬להסכם מולוטוב—ריבנטרופ בין רוסיה‬

   ‫הסובייטית לגרמניה הנאצית ולתקיפת פינלנד בתחילת מלחמת העולם השנייה‪.‬‬
‫בקיבוץ הארצי וגם ברבים ממשקי הקיבוץ המאוחד הייתה במשך שנות‬
‫הארבעים ובתחילת שנות החמישים הערצה ממש לברית המועצות ולסטלין‬
‫אישית‪ .‬כאשר הוא מת‪ ,‬במרס ‪ ,1953‬צוין הדבר בלא מעט קיבוצים כיום אבל‬
‫ועיתון מפ"ם‪ ,‬על המשמר‪ ,‬פרסם מאמרי הספד ארוכים ומודעות אבל גדולות‪.‬‬
‫ומעשה שהיה בהכשרת נח"ל של תנועת הצופים החלוציים המקורבת למפ"ם‪,‬‬
‫שבעת סדרת אימונים בהרי הגליל הגיעה אליה הידיעה על מות סטלין‪ .‬הנח"לאים‬
‫פנו למפקד הפלוגה וביקשו יום חופש לאות אבל‪ .‬המ"פ דחה את בקשתם בנימוק‬
‫שלא מצא בפקודות מטכ"ל שום רמז ליום אבל בצה"ל לזכרו של מנהיג זר‪ .‬ראוי‬
‫לזכור כי הדבר קרה כחודשיים בלבד לאחר 'עלילת הרופאים'‪ ,‬כאשר קבוצה‬
‫של רופאים יהודים בברית המועצות הואשמה על ידי סטלין בכוונה להרעיל את‬

                            ‫המנהיגות הסובייטית ב'שליחות היהדות הבין‪-‬לאומית'‪.‬‬
‫חיים גבתי‪ ,‬איש גבת ומאנשי מפא"י הבכירים בקיבוץ המאוחד‪ ,‬אמר בסמינר‬
‫שנערך באפעל בשנות השמונים (וכונס בספר 'סנוורים' ועל כך בהמשך)‪' :‬ההערצה‬
‫לרוסיה חלחלה לתוך הדור השני‪ ,‬לילדים ולנוער‪ .‬אני עוד זוכר שיחות שלי עם‬
‫נערים בגיל ‪ .19-17‬מה ששמעתי מהם על רוסיה זעזע אותי'‪ .‬גבתי הוסיף‪ ,‬באחת‬
‫מעדויותיו על הימים ההם‪ ,‬שבחדרי צעירים בני ‪ 16-15‬בקיבוץ גבת היו תלויות‬
‫תמונות של סטלין‪ ,‬והיו צעירים שאמרו שהם מתכוננים לעזור לצבא האדום‬
‫בהגיעו ארצה‪ .‬לדעתו של גבתי‪ ,‬תופעות כאלה עודדו חברים בקיבוץ המאוחד‬

              ‫לעזוב משקים בעלי 'אוריינטציה סובייטית' ולעבור למשקים אחרים‪.‬‬

‫כוחו של התהליך‪ .‬ולבסוף‪ ,‬תהליך הפילוג והפיצול היו לו חוקים משלו‪ .‬אף אלה‬
‫ששללו את הפילוג והיו משוכנעים כי 'אצלנו זה לא יקרה'‪ ,‬גילו במוקדם או‬
‫במאוחר כי הזרם חזק מדי והוא סוחף גם את מי שהיו בטוחים שלהם זה לא‬
‫יקרה‪ .‬ידיעות ושמועות עברו מקיבוץ לקיבוץ‪ .‬חשדנות‪ ,‬שקודם לא הייתה כמותה‪,‬‬
‫פשטה בין החברים‪ ,‬בבחינת‪ :‬מי לנו ומי לצרינו‪ .‬הדבר גם פגע במשפחות‪ ,‬לרוב‬
‫בין הורים לבניהם‪ ,‬וכדברי אחד הוותיקים לאחר שנים‪' :‬ולא היה מי שיקום ויזעק‪:‬‬

                                                                         ‫הרפו מזה!'‪.‬‬
   136   137   138   139   140   141   142   143   144   145   146