Page 144 - ראש בראש לאתר
P. 144
142ראש בראש
כרם .במקרה זה הפילוג גרם לעזיבת נאמני הקיבוץ המאוחד בעוד שהנשארים היו
אנשי שמאל המקורבים למפלגה הקומוניסטית .העוזבים הקימו קיבוץ בשם יד
חנה סנש שנשאר נאמן לזרם הקיבוץ המאוחד .קיבוץ זה התפרק לאחר כמה שנים
בעוד שיד חנה השמאלני שרד עוד הרבה שנים ,עד שבתחילת המאה העשרים
ואחת הפך ליישוב קהילתי .תקופה ארוכה התפארו חבריו שהם נמנים עם 'הקיבוץ
הקומוניסטי היחיד בעולם'.
הפילוג ביד חנה היה גדוש אלימות ,אלא שכאן התהפכו היוצרות :מול
הרוב השמאלי (שהושפע ממשה סנה שנטש את מפ"ם ועבר למק"י — המפלגה
הקומוניסטית הישראלית) ,התייצב מיעוט שביקש לשמור על נאמנותו לקיבוץ
המאוחד .ראשי זרם זה גייסו מאות מאנשיהם בפיקודם של מפקדי פלמ"ח נודעים
כיוספל'ה טבנקין ,זרובבל ארבל ובני מרשק ,והם ניסו להשתלט בכוח על יד
חנה ה'אדומה' .נאמני השמאל לא הרימו ידיים והשיבו מלחמה שערה .המרכז
החקלאי של הסתדרות העובדים בראשות אברהם הרצפלד תמך בחברי הקיבוץ
וקשר את פתרון הסכסוך — למגינת ליבם של אנשי הקיבוץ המאוחד — לסכסוך
בעין חרוד.
במשך חודשים נמשכה מלחמת התשה כדי להביא את חברי הרוב לחלוקת
הקיבוץ ,אך הם סירבו ,ולבסוף עזבו נאמני הקיבוץ המאוחד והקימו קיבוץ סמוך,
שכאמור נקרא יד חנה סנש ולא זכה להצלחה.
פילוג ייחודי אחר ,לא אלים ,היה בקבוצת ארז על גבול רצועת עזה .זה היה
המקרה היחיד שיישוב שהשתייך לזרם חבר הקבוצות לשעבר (ועתה באיחוד
הקבוצות והקיבוצים) התפלג בשל תמיכת מקצת חבריו במפ"ם.
רוב חברי ארז היו חברי מפא"י והם הצרו את צעדיהם של חברי המיעוט
המפ"מי (שהזדהו ,ליתר דיוק ,עם התנועה לאחדות העבודה במפ"ם) .כך לדוגמה,
אושרה הצעה באסיפה הכללית שחברי מפ"ם אינם יכולים להיבחר למזכירות,
משום שעליה להיות 'הומוגנית' .בקרב אנשי הרוב המפא"יי נשמעו קריאות בנוסח
'לטהר את המחנה' מגורמים 'מזיקים' .האסיפה הכללית נקראה שלוש פעמים לדון
בסילוקו של עזרא ,אחד מפעילי המיעוט מהקיבוץ ,בנימוק שהוא 'הניצוץ המסכן
את המשק כולו' וההצעה אושרה לאחר 16שעות דיון .חבריו של עזרא התקוממו
נגד ההחלטה המבישה לדעתם.
בסופו של דבר ,לאחר חודשים ארוכים של חיכוכים החליטו כ 20-חברים
וחברות שהיו כרבע מקבוצת ארז — לפרוש ולחפש לעצמם קיבוץ אחר במסגרת
הקיבוץ המאוחד .מזכירות התנועה הציעה להם הצעות אחדות והם עצמם עברו
בקיבוצים עד שנחתו בקיבוץ צובה בהרי יהודה .שם מצאו עשרה מהם (היתר
התפזרו ליישובים שונים — בעיר ובכפר) אנשים כלבבם ,לוחמי פלמ"ח כמוהם,
והצטרפו אליהם.
אברם נאור ,אחד העוזבים לצובה ,כתב ממרחק הזמן' :בשנים שחלפו בנינו
