Page 156 - ראש בראש לאתר

‫‪ 154‬ראש בראש‬

‫לא מצד לבון‪ .‬אבל מישהו החליט לבחוש בקדירה והמציא לכמה עיתונים ידיעות‬
‫כוזבות‪ ,‬בדויות ומסולפות של תוכן הפגישה'‪.‬‬

‫בהמשך הודעתו הדגיש בן‪-‬גוריון‪' :‬לא עסקתי במה שקוראים "פרשת לבון"‪.‬‬
‫לא היה לי כל יסוד להאשים את לבון במשהו מתקופת שירותו במשרד הביטחון'‪,‬‬
‫ולאור זאת‪ ,‬הוסיף‪ ,‬הוא לא ראה מקום וצורך 'לטהר' אותו‪ ,‬משום שאינו רואה‬
‫עצמו רשאי להוציא משפט — לא על לבון ולא על כל אדם אחר‪' .‬מי שכותב שלבון‬
‫"הודח" [ב‪ ]1955-‬מתפקידו — או שהוא כותב לא אמת ביודעים‪ ,‬ויש כתבים כאלה‪,‬‬

‫או שכותב דברים בלי לדעתם'‪.‬‬
‫להלן סקר בן‪-‬גוריון את כל מה שנכתב בעיתונים השונים וביקר אותם קשות‬
‫על חוסר הדיוק שלהם‪ .‬הוא סיים את הודעתו במילות תמיכה במזכיר מפא"י‪ ,‬יוסף‬
‫אלמוגי‪ ,‬שאמר כי נושא 'הפרשה' אין לו שום קשר למפא"י והוא [בן‪-‬גוריון] מטפל‬

‫בו אך ורק במסגרת תפקידו כשר הביטחון‪.‬‬
‫לבון לא היה מרוצה מתוצאות הפגישה עם בן‪-‬גוריון והודיע לו שהוא מתכוון‬
‫להעלות את כל הנושא בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת‪ .‬בן‪-‬גוריון השיב לו‬
‫שהוא לא מציע לו לעשות כן‪ ,‬אבל ההחלטה היא שלו‪ .‬כאן‪ ,‬לדעת מיכאל בר‪-‬זהר‬
‫שגה בן‪-‬גוריון שלא העריך את הצפוי בוועדת החוץ והביטחון‪ ,‬ולאחר מספר ימים‪,‬‬
‫כשהובררו לו ממדי הסערה שחולל לבון‪ ,‬כבר היה מאוחר מדי להחזיר את הגלגל‬

‫לאחור‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בימים הבאים פרצה הסערה בכל עוזה‪ .‬העיתונים של הימים ההם התחרו‬
‫ביניהם בחשיפת פרטי הפרשה‪ ,‬במגבלות החמורות של הצנזורה‪ .‬לבון השתתף‬
‫בארבע ישיבות של ועדת החוץ והביטחון וההדלפות מהדיונים‪ ,‬האסורות על‬
‫פי החוק‪ ,‬זרמו כמים‪ .‬בכלל‪ ,‬באותם הימים הייתה ללבון 'עיתונות טובה'‪ .‬ברוב‬
‫המקרים הוא הוצג כצד הנתקף‪ ,‬כ'אנדרדוג' שכל רצונו הוא לזכות בטיהור‬
‫שמו‪ .‬הגדיל לעשות מנהיג מפ"ם‪ ,‬חבר הכנסת מאיר יערי‪ ,‬שאמר אחרי אחת‬
‫מהופעותיו של לבון בוועדת החוץ והביטחון כי מדובר ב'דרייפוסיאדה'‪ ,‬דהיינו‬
‫אשמת שווא נוראה‪ ,‬בדומה לאשמה שטפלו על אלפרד דרייפוס בצרפת של שלהי‬

‫המאה התשע עשרה‪.‬‬
‫בן‪-‬גוריון לא יכול היה לסלוח ללבון על שפגע — בכל דרך אפשרית ובעיקר‬
‫בדיונים הסגורים שהכול דלף מהם — במערכת הביטחון‪ ,‬שאותה ראה בן‪-‬גוריון‬
‫כבת טיפוחיו‪ .‬התקפותיו על הרמטכ"ל לשעבר‪ ,‬משה דיין‪ ,‬ועל סגן שר הביטחון‪,‬‬
‫שמעון פרס‪ ,‬הוציאו אותו מדעתו‪ .‬לבון הציג את דיין ואת פרס [אז מנכ"ל משרד‬
‫הביטחון] וגם אחרים בצמרת הביטחונית של ‪ ,1954‬בתור חבר מרעים‪ ,‬זייפנים‪,‬‬
‫שחתרו תחתיו ועשו הכול להפילו‪ .‬הוא גילה שכבר בתחילת ‪ 1955‬תבע להדיח את‬

‫שמעון פרס‪ ,‬ותביעתו לא התקבלה‪.‬‬
‫לא תהא זו טעות לקבוע כי הופעתו של לבון בפני ועדת החוץ והביטחון‬
‫והפרסומים שבעקבותיה גרמו לרעידת אדמה פוליטית במדינת ישראל הצעירה‬