Page 169 - ראש בראש לאתר
P. 169
קרע בצמרת 167
לדעת אנשיה ,כשהודח מראשות ההסתדרות .קבוצה זו ,שנטלה את השם 'מן
היסוד' ,פעלה מתחילת ,1961ובין אישיה הבולטים היו לבון עצמו ,הפרופסורים
נתן רוטנשטרייך ויהושע אריאלי ,יונה כסה (חבר הכנסת ומזכיר מפא"י לשעבר),
העיתונאים לוי יצחק הירושלמי ודן הורוביץ ,וחבר צעיר מקיבוץ חולדה שעוד
ידובר בו הרבה — עמוס עוז .אנשי תנועה זו ,שבשלב הראשון פעלה בתוך מפא"י,
לא דרשו כיסאות ותפקידים אלא ביקשו להעלות את רמת השיח הציבורי בישראל,
במיוחד בשאלות פוליטיות-כלכליות ולבער תופעות שליליות .הם ביקרו בחריפות
את המצב הפנימי במפא"י ,את התרחקותה מיעדיה המקוריים ואת הפיכתה
ל'מפלגת מנגנון' .עיתון שהחלו להוציא ,בשם מן היסוד ,הביא לציבור הרחב את
דעותיהם.
במפא"י התייחסו אליהם בשלילה .כך לדוגמה ,הם נתקלו בסניפים המקומיים
בהתנגדות לקיים מפגשים במתקני המפלגה .המנגנון המפלגתי ראה בהם יריבים
מסוכנים העלולים למוטט את מפא"י מבפנים .עורכי מן היסוד טענו שהם כמעט
ואינם מקבלים מודעות מחברות ציבוריות הקשורות להסתדרות ,מחשש שיהיה מי
שיבוא איתֹו חשבון.
חלק גדול מאנשי 'מן היסוד' היו ידידים אישיים של לוי אשכול ,ראש הממשלה
מאז יוני .1963ליבו לא היה שלם עם התרחקותם ומפעם לפעם נעשו מאמצים
לפתור את המשבר בהידברות .באביב 1964החליט אשכול לעשות מעשה :הוא
ניסח מכתב לשישה מהאישים הבולטים ב'מן היסוד' :פנחס לבון ,הפרופסורים
יהושע רוטנשטרייך ויהושע אריאלי ,ישראל ביטמן ,יונה כסה ועמוס עוז ,שהרוח
הנושבת ממנו היא של פיוס ואחדות .אשכול ביקש להתייחס לכינוס ההדחה
של לבון ב 4-בפברואר 1961כ'היסטוריה' וכיום (ב' )1964-להחלטה זו אין
עוד משמעות כל שהיא' .הוא הזמין את השישה ואת כל חבריהם מ'מן היסוד'
לחזור לפעילות מלאה במפא"י ובמוסדותיה 'כחברים שווי זכויות וחובות ,נענים
לתביעותיה ומוכנים לקבל על עצמם שליחויות מטעמה ומרותה' .הוא הבטיח
לאנשי 'מן היסוד' סיוע ותמיכה ככל אשר יבקשו .את מכתבו סיים במילים' :אני
מקווה שהודעה זו תעמיק את החברות בתוכנו ותסייע לטיהור האווירה במפלגה'.
מכיוון שהמכתב נשלח אל התכנסות של אנשי 'מן היסוד' בקיבוץ חולדה ,הוא
זכה מייד לתואר 'מכתב חולדה' .מהלך זה הצטרף למהלך נוסף שקידם אשכול
באותו הזמן :יצירת ברית בין מפא"י למפלגת אחדות העבודה — פועלי ציון.
שני המהלכים ,ובעיקר הודעתו-הודאתו של ראש הממשלה אשכול כי להחלטה
על הדחתו של לבון ב 1961-אין כל משמעות ב ,1964-קוממו כמצופה את בן-
גוריון ואת אנשיו .בן-גוריון יצא בחריפות רבה נגד ה'כניעה' לאנשי 'מן היסוד'.
אשכול היה צריך להחליט את מי להעדיף — את שלמות מפלגתו ,לרבות בן-גוריון
ואנשיו ,או את הפיוס עם קבוצה קטנה' ,מן היסוד' .החלטתו ,אם כי בוודאי בלב
כבד ,הייתה לחזור בו מדבריו ב'מכתב חולדה'.
