Page 172 - ראש בראש לאתר
P. 172

‫‪  170‬ראש בראש‬

‫זלמן שזר זימן אליו את בן‪-‬גוריון ואת אשכול‪ ,‬יחד עם כמה אישים בכירים‬
‫וביקש‪ ,‬ממש התחנן‪ ,‬מהשניים ומתומכיהם לקיים 'דיון חברי'‪ .‬דיון כזה לא היה‬

                                                                            ‫בוועידה‪.‬‬
‫הוועידה‪ ,‬שנערכה בהיכל התרבות בתל אביב‪ ,‬נפתחה בטקס חגיגי‪ .‬לאחר‬
‫ברכות מקובלות‪ ,‬נשא ראש הממשלה אשכול את הנאום המרכזי שהתרכז‬
‫בבעיותיה של מדינת ישראל‪ ,‬בהישגי הממשלה ובתחזיות לעתיד‪' .‬הפרשה' והקמת‬

                                                         ‫ה'מערך' לא הוזכרו על ידו‪.‬‬
‫במשך שלושה ימים נמשכו הדיונים והם ידעו הרבה ויכוחים‪ ,‬קריאות ביניים‬
‫וגם אירוע מרגש אחד‪ .‬ראש הממשלה השני‪ ,‬משה שרת‪ ,‬הובא לאולם על כיסא‬
‫גלגלים‪ ,‬שכן היה חולה אנוש (הוא נפטר לאחר חודשים ספורים)‪ .‬שרת נשא נאום‬
‫נרגש ולא השאיר מקום לספק‪ :‬בן‪-‬גוריון אשם במשבר המתמשך של 'הפרשה'‪.‬‬
‫'המשבר הזה הוא פרי עמדה‪ ,‬קו‪ ,‬דרישה‪ ,‬של אחד ויחיד'‪ ,‬אמר‪ .‬שרת לא הסתיר‬
‫את דעתו שלבן‪-‬גוריון זכויות גדולות בהקמת המדינה ובניהולה‪ ,‬אבל הדבר גרם‬
‫לו 'סחרור גבהים'‪ .‬התנהגותו בנושא 'הפרשה' היא אובססיבית וטרגית‪ .‬לציבור‬
‫נמאס מנושא זה שהפך מבחינתו סיוט‪ .‬שרת גם האשים את בן‪-‬גוריון שהוא‬
‫מעמיס‪ ,‬זה שנים‪ ,‬על מפלגתו את עול 'הפרשה' וועידת המפלגה נאלצת לשוב‬

                                            ‫לעסוק בה במקום ב'עניינים האמיתיים'‪.‬‬
‫הרגע הזכור מכל בוועידה העשירית של מפא"י היה כששרת החוץ גולדה‬
‫מאיר ניגשה אל שרת בתום נאומו ונישקה אותו במצחו‪ .‬בין השניים שרר מתח‬
‫עצום ורב שנים‪ ,‬לאחר שגולדה מונתה לשרת החוץ ב‪ 1956-‬במקום שרת שהודח‪.‬‬
‫בנאומה שלה היא המשיכה בקו של שרת ותקפה בחריפות את עמדות בן‪-‬גוריון‬
‫ואת התנהגותו זה יותר מארבע שנים‪ ,‬מאז ‪ .1960‬בן‪-‬גוריון האזין לדבריה נסער‬

                                                 ‫ובשלב מסוים קם ויצא את האולם‪.‬‬
‫בן‪-‬גוריון נשא בוועידה נאום תקיף שבו פרׂש את משנתו‪' .‬לא האמת קודמת‬
‫לכל — אלא הכיסא‪ .‬לא הצדק קובע‪ ,‬אלא הפחד מהתפטרות הממשלה'‪ ,‬אמר‬
‫והתכוון בוודאי לדרך שאשכול נחלץ מהקמת ועדת חקירה משפטית רק שבועות‬
‫מעטים לפני כן‪ .‬הוא חזר ותבע‪ ,‬בוודאי בפעם האלף‪ ,‬לצאת מ'הפרשה' על ידי‬
‫הקמת ועדת חקירה משפטית שתקבע פעם אחת ולתמיד מי אשם ומי זכאי‬
‫בנושא סבוך זה‪ .‬הוא גם לא הסכים לטענה 'שהעם עייף מ"הפרשה" '‪ .‬בסיום‬
‫דבריו אמר חמישה משפטים קצרים שהפכו מאז למוטו מנהיגותי‪' :‬אינני מתיימר‬
‫שהעם בכיסי‪ .‬אינני יודע מה רוצה העם‪ .‬אני יודע רק‪ ,‬כך נדמה לי‪ ,‬מה רצוי‬
‫לעם‪ .‬ועל זה אני נלחם‪ ,‬נלחמתי ואלחם כל חיי‪ .‬לעם רצוי שבארצנו ישלטו האמת‬

                                                                             ‫והצדק'‪.‬‬
‫נאום הסיכום של אשכול בוועידה זכור בשל שלוש מילים שאמר‪ .‬בפנייה‬
‫אישית לבן‪-‬גוריון הזכיר לו שכלל לא רצה לקבל על עצמו את תפקיד ראש‬
‫הממשלה‪ ,‬אבל משהסכים‪ ,‬על בן‪-‬גוריון לסמוך עליו‪' .‬תן לי בן‪-‬גוריון‪ ,‬ואגיד‬
   167   168   169   170   171   172   173   174   175   176   177