Page 172 - ראש בראש לאתר
P. 172
170ראש בראש
זלמן שזר זימן אליו את בן-גוריון ואת אשכול ,יחד עם כמה אישים בכירים
וביקש ,ממש התחנן ,מהשניים ומתומכיהם לקיים 'דיון חברי' .דיון כזה לא היה
בוועידה.
הוועידה ,שנערכה בהיכל התרבות בתל אביב ,נפתחה בטקס חגיגי .לאחר
ברכות מקובלות ,נשא ראש הממשלה אשכול את הנאום המרכזי שהתרכז
בבעיותיה של מדינת ישראל ,בהישגי הממשלה ובתחזיות לעתיד' .הפרשה' והקמת
ה'מערך' לא הוזכרו על ידו.
במשך שלושה ימים נמשכו הדיונים והם ידעו הרבה ויכוחים ,קריאות ביניים
וגם אירוע מרגש אחד .ראש הממשלה השני ,משה שרת ,הובא לאולם על כיסא
גלגלים ,שכן היה חולה אנוש (הוא נפטר לאחר חודשים ספורים) .שרת נשא נאום
נרגש ולא השאיר מקום לספק :בן-גוריון אשם במשבר המתמשך של 'הפרשה'.
'המשבר הזה הוא פרי עמדה ,קו ,דרישה ,של אחד ויחיד' ,אמר .שרת לא הסתיר
את דעתו שלבן-גוריון זכויות גדולות בהקמת המדינה ובניהולה ,אבל הדבר גרם
לו 'סחרור גבהים' .התנהגותו בנושא 'הפרשה' היא אובססיבית וטרגית .לציבור
נמאס מנושא זה שהפך מבחינתו סיוט .שרת גם האשים את בן-גוריון שהוא
מעמיס ,זה שנים ,על מפלגתו את עול 'הפרשה' וועידת המפלגה נאלצת לשוב
לעסוק בה במקום ב'עניינים האמיתיים'.
הרגע הזכור מכל בוועידה העשירית של מפא"י היה כששרת החוץ גולדה
מאיר ניגשה אל שרת בתום נאומו ונישקה אותו במצחו .בין השניים שרר מתח
עצום ורב שנים ,לאחר שגולדה מונתה לשרת החוץ ב 1956-במקום שרת שהודח.
בנאומה שלה היא המשיכה בקו של שרת ותקפה בחריפות את עמדות בן-גוריון
ואת התנהגותו זה יותר מארבע שנים ,מאז .1960בן-גוריון האזין לדבריה נסער
ובשלב מסוים קם ויצא את האולם.
בן-גוריון נשא בוועידה נאום תקיף שבו פרׂש את משנתו' .לא האמת קודמת
לכל — אלא הכיסא .לא הצדק קובע ,אלא הפחד מהתפטרות הממשלה' ,אמר
והתכוון בוודאי לדרך שאשכול נחלץ מהקמת ועדת חקירה משפטית רק שבועות
מעטים לפני כן .הוא חזר ותבע ,בוודאי בפעם האלף ,לצאת מ'הפרשה' על ידי
הקמת ועדת חקירה משפטית שתקבע פעם אחת ולתמיד מי אשם ומי זכאי
בנושא סבוך זה .הוא גם לא הסכים לטענה 'שהעם עייף מ"הפרשה" ' .בסיום
דבריו אמר חמישה משפטים קצרים שהפכו מאז למוטו מנהיגותי' :אינני מתיימר
שהעם בכיסי .אינני יודע מה רוצה העם .אני יודע רק ,כך נדמה לי ,מה רצוי
לעם .ועל זה אני נלחם ,נלחמתי ואלחם כל חיי .לעם רצוי שבארצנו ישלטו האמת
והצדק'.
נאום הסיכום של אשכול בוועידה זכור בשל שלוש מילים שאמר .בפנייה
אישית לבן-גוריון הזכיר לו שכלל לא רצה לקבל על עצמו את תפקיד ראש
הממשלה ,אבל משהסכים ,על בן-גוריון לסמוך עליו' .תן לי בן-גוריון ,ואגיד