Page 177 - ראש בראש לאתר
P. 177

‫קרע בצמרת  ‪175‬‬

‫עמדתו שאת 'פרשת ‪ '1954‬צריכה לחקור ועדה מוסמכת‪ ,‬משפטית‪ ,‬ואף לבון ֵיצא‬
                                                                          ‫נשכר מכך‪.‬‬

‫על תוצאות הבחירות המוקדמות לכנסת החמישית בצל 'הפרשה' כתב אלתרמן‬
‫באירוניה‪ .‬הוא ציין (במאמרו 'מסביב ללקח' מאוגוסט ‪ )1961‬שלמרות הכול מעמדה‬
‫של תנועת העבודה בציבור איתן‪' ,‬עד שאפילו קוניוקטורה [צירוף מקרים ומצבים]‬
‫פנטסטית זו שנתנה הזדמנות לשים קץ למעמד זה‪ ,‬בסיוע נלהב של מפלגות‬
‫הפועלים עצמן‪ ,‬הן של מפלגות המיעוט והן של מפלגת הרוב‪ ,‬שגם היא לא חסכה‬

            ‫עמל‪ ,‬בשלבים מסוימים‪ ,‬כדי לרדת לטמיון — לא הועילו על אף הכול'‪.‬‬
‫הייתה כאן ביקורת נוקבת כלפי התנהלות הרוב במפא"י שיצא נגד בן‪-‬גוריון‬
‫בנושא 'הפרשה'‪ ,‬נושא שיעסיק רבות את אלתרמן גם בעתיד‪ .‬בחודשים הבאים‬
‫הוא עסק בנושאים אחרים ואל 'הפרשה' וספיחיה שב ב‪ ,1964-‬בעקבות המשך‬
‫מאבקו של בן‪-‬גוריון‪ ,‬עתה כבר חבר כנסת מן השורה לאחר שהתפטר מראשות‬
‫הממשלה ביוני ‪ ,1963‬להקמת ועדת חקירה משפטית‪ .‬במאמרו 'חשיבותה של‬
‫רצינות' מאוקטובר ‪ 1964‬התפלא אלתרמן שאנשים אינם מבינים את התעקשותו‬
‫של בן‪-‬גוריון‪' .‬נבצר מהם להבין כיצד אין אדם כמוהו מסוגל להתעלות מעל‬
‫לדברים כאלה‪ ,‬כשמביאים לפניו נימוקים כמו "שלום בית" ו"יוקרה" ואחדות‬
‫ואחווה‪ .‬התעלות‪ ,‬התעלות‪ ,‬קצת התעלות — רק זאת ביקשו ממנו'‪ .‬הוא יצא נגד‬
‫ה'המולה האחידה של קולות " ַ ׁשא" [שקט ביידיש] וטענות שלום בית ויוקרה'‬

              ‫במקום להתמודד עם דרישתו הצודקת של בן‪-‬גוריון לבירור משפטי‪.‬‬
‫וכך זה נמשך עד אשר מפא"י התפלגה בקיץ ‪ 1965‬והוקמה רפ"י בהנהגתו‬
‫של בן‪-‬גוריון‪ .‬אלתרמן היה נסער והוא ביטא את דעתו על הנקמנות של ראשי‬
‫מפא"י בבן‪-‬גוריון והנוהים אחריו במילים 'הייתה זו שעתה הגדולה של הקטנות‪,‬‬
‫שעתן הגדולה של החוקיות המפירה חוק ושל הסתלפות אמות המידה והמושגים‪...‬‬
‫ההתגודדות וההתחכמות גלגלו עיניים למרום והראו שכוחן וחוכמתן הזעירה‬

                                                                               ‫עמהן'‪.‬‬
‫את לוי אשכול‪ ,‬שהפך ליריבו הגדול של בן‪-‬גוריון משעה שלא קיבל את‬
‫תביעותיו בעניין הקמת ועדת חקירה משפטית והטיל בכלל ספק ביכולותיו‬
‫המדיניות‪ ,‬הרבה אלתרמן לבקר‪ .‬עם זאת‪ ,‬כשהלך אשכול לעולמו בתחילת ‪,1969‬‬
‫כתב עליו אלתרמן בנימה אוהדת‪ ,‬בעת שהוא עצמו כבר היה הרחק בקצה הימני‬

                                  ‫של המפה הפוליטית כאיש 'ארץ ישראל השלמה'‪.‬‬
‫אלתרמן כבר לא כתב בדבר בעת ההיא אלא במעריב‪ ,‬לאחר שעזב את דבר‬
‫בגלל 'הפרשה'‪ .‬במאמר שנשא את השם 'עם פרידה מראש הממשלה' היה המשורר‬
‫מפויס והעניק לאשכול מקום של כבוד בתולדות הארץ‪' :‬אשכול היה‪ ,‬ככלות הכל‪,‬‬
‫אחד הראשונים‪ ,‬אחד הנאמנים והמובהקים שבעומסי העול ונושאי הכלים של‬
‫תקופת התחייה ושל ארץ ישראל'‪ .‬ובאותה רוח‪ ,‬תוך אזכור המחלוקות‪' :‬שעות‬
   172   173   174   175   176   177   178   179   180   181   182